מגהצים בלי הפסקה? הגיע הזמן להיגמל
כרטיסי אשראי לסוגיהם, הלוואות לטווח ארוך, קנייה בתשלומים ואוברדרפט - האם יש לכם מושג כמה אתם מוציאים על כל זה בחודש בניסיון להגיע לרמת החיים שאתם חולמים עליה? תתפלאו, אבל רמת חיים של משפחה ממוקדת חיסכון ובלי חובות, תהיה גבוהה יותר וגם מציאותית
כמה אתם מוציאים בחודש על החזרי הלוואות ותשלומים? רבים מאיתנו משתמשים לא מעט בתשלומים בכרטיס האשראי, חלקם נושאי ריבית. אנו גם לא מהססים להגדיל את החיוב החודשי בידיעה שהוא יעמיק לנו את האוברדראפט, שגם עליו אנחנו משלמים לא מעט ריבית.
- התמודדות צרכנית יעילה זה לא רק מחאה ציבורית
- כסף הוא נושא רגיש בזוגיות
- זינוק בגובה ההלוואות הנלקחות בשוק האפור
ההוצאות המשפחתיות מתחלקות לשני סוגים - קבועות ומשתנות. ההוצאות המשתנות כשמן כן הן – הוצאות המשתנות מדי חודש וניתנות לקיצוץ בעת הצורך. לעומתן, ההוצאות הקבועות הן הוצאות שחוזרות מדי חודש ורמת השליטה שלנו עליהן נמוכה. על ההוצאות הקבועות נמנות הוראות קבע, תשלומי משכנתא ושכר דירה, תשלומי אשראי לטווח ארוך והחזרי הלוואות.
אנחנו חיים ממה שנשאר אחרי ההוצאות הקבועות, וכאשר ההוצאות הללו גדלות הן מפחיתות את הכסף הפנוי שלנו ואת רמת חיינו.
בדיוק כמו משכנתא נוספת
בשנים האחרונות למדנו כי מסוכן להתחייב על משכנתא הגבוהה מ-25% מהכנסותינו נטו, אך המשכנתא אינה הגורם היחיד המעיב על יציבותנו הכלכלית, שכן גם ההלוואות והתשלומים מסכנים את היכולת הכלכלית שלנו. כמו במשכנתא, גם בשימוש באשראי קיימות סכנות של עליית שיעורי האינפלציה, עליה במחירי הריבית, פגיעה ביציבות התעסוקתית או ברמת ההכנסה, שיקשו עלינו להחזיר את הסכומים להם התחייבנו, ועל כל אלו מתווספת התייקרותו האפשרית של האשראי.
אנו מתחייבים על סלון חדש, מקרר, מחשב ומשקפיים בתשלומים ל-36 חודשים מתוך אמונה שדברים יסתדרו ובעתיד יהיה לנו די כסף לשלם עליהם, ומתעלמים מגורמים שונים כגון התייקרויות מחירים, שינויים בסטטוס העבודה והוצאות גדולות שעתידות להגיע ולהפוך את ההוצאה שבוצעה לפני שנה או שנתיים לנטל כבד מאד.
השימוש באשראי בישראל נפוץ מאד בשל שילוב בין מערכת המאפשרת את צריכתו באמצעים שונים לבין תפיסות ואמונות שגויות בנוגע לכרטיסי אשראי. כך, למשל, במשפחות רבות מתייחסים לאשראי כאל דרך לקנות כשאין כסף מזומן או הכנסה פנויה. רבים מאיתנו משלמים עבור הקניות, החופשות, הבגדים, הבילויים וכל סעיף משמעותי בתקציב באמצעות כרטיסי האשראי או על חשבון האוברדרפט, בכדי שלא להרגיש את החיוב שיורד, ולהפוך את התשלום לבעיה של החודש הבא.
זוכרים כמה הוצאתם לפני חמש דקות?
הקנייה באשראי מסוכנת, שכן איננו זוכרים אותה כהוצאה או לוקחים אותה בחשבון כאשר אנו מתכננים את אפשרויות השימוש בהכנסה הפנויה שלנו. סקר, שערכה יבולים, העלה כי המשלמים בכרטיס אשראי שוכחים את סכום הקנייה תוך דקות בודדות מרגע שנעשתה, בעוד מי ששלם במזומן זוכר טוב יותר כמה כסף הוציא.
החלוקה של הסכום לתשלומים יוצרת בעיה נוספת בעת השימוש בכרטיס אשראי, שכן היא נתפסת כפחות יקרה מאשר קנייה בסכום המלא. למעשה, אם בכל חודש אנו קונים בסופר בסכום קבוע ומחלקים את התשלום לשלושה תשלומים, החל מהחודש השלישי נשלם החזר חודשי מצטבר המגיע לסכום המלא של הקנייה. בסופו של יום, הקנייה בתשלומים של מוצרים שנצרכים בתדירות גבוהה אינה חוסכת לנו דבר ואף מייקרת עלויות.
סיכון אשראי נוסף לתקציב טמון בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים. על אף שהם נראים ככרטיסי אשראי לכל דבר ועניין, הם מאפשרים לנו להגביל את גובה ההחזר לפי בחירתנו ולא לפי רמת ההוצאה, תוך הטלת ריבית גבוהה יחסית על יתרת החיוב. כתוצאה מכך הם מתנהגים כמו הלוואה לטווח ארוך. ההוצאה בכרטיסים אלו אינה מבוקרת והריביות המתווספות מקשות עלינו לשלם את הסכומים ההולכים ונצברים בכרטיס, חודש אחרי חודש.
החריגה רק גדלה
מעגל החיים של המשפחה רצוף הוצאות גדולות שמקורן באירועים גדולים. אנו עוברים מלידה של ילד להחלפת רכב, ללידת הילד השני, להחלפת הריהוט, לבר ובת המצווה, לטיול לפני הצבא, למימון השכלת הילדים וכן הלאה. מרבית האנשים נוטים לקחת הלוואה לכיסוי האירוע ולשלם אותה בתשלום חודשי הנפרש על פני שנים, ומסתיים בדיוק כשצריך להתחייב כלכלית לאירוע גדול נוסף, ולנוע מהלוואה להלוואה במשך כל החיים.
שימוש מופרז בכרטיס האשראי וכן במסגרות האשראי הניתנות לנו על ידי הבנק מביא לחריגה ומינוס בבנק. גם אם מדובר בחריגה קטנה לכאורה, של 1,000 שקל בלבד בחודש, בתום השנה נמצא עצמנו עם חוב של למעלה מ-12,000 שקל. אם נקח הלוואה לכסותו ונפרוש אותה ל-24 תשלומים, ההחזר החודשי יגדיל את החריגה העתידית שלנו ל-1,500 שקל לחודש, ויביא להחמרה במצבנו הכלכלי. קל מאד להתדרדר מחריגה חודשית קטנה לסחרור הלוואות המעמיק את המינוס, שכן לחובות יש נטיה להכפיל את עצמם מדי שנה.
הסכנה בחובות נובעת גם מזמן התגובה שלנו, שכן לוקח לנו זמן להבחין בבעיה בשל ריבוי אמצעי התשלום והאשראי. כאשר הבעיה מגיעה לעשרות אלפי שקלים ואנו מבחינים בה, החזרי ההלוואות והתשלומים להם התחייבנו מקשים עלינו לתקן את המצב, כיוון שהם מגיעים לכדי 20% מההכנסה שלנו.
לסתום את החור עד הסוף
בכדי לצאת מחובות עלינו לבצע צמצום, אך אחת הטעויות הקריטיות בתהליך זה היא ביצוע של צמצום לא מתוכנן דיו. כך למשל, אם אנו בחוב של 3,000 שקל לחודש, וצמצמנו את ההוצאות עד לכדי חוב של 1,000 שקל בחודש בלבד, נגלה תוך שנה כי לא התקדמנו יותר מדי על אף שגזרנו על עצמנו גזירות קשות, וכי החובות ממשיכים לגדול. מצב זה יביא לתסכול ותחושת חוסר אונים. מתוך תחושה שאין פתרון, המשפחה תחליט לפצות את עצמה בהוצאה גדולה ותעמיק את הבור אליו נכנסה.
התמודדות נכונה עם חובות ואוברדרפט צריכה להיעשות באמצעות תוכנית מדויקת, הסוגרת את הפער בין ההכנסות וההוצאות במלואו, תוך פרק זמן מוגדר ומוגבל. התוכנית צריכה לקחת בחשבון את סדרי העדיפות ואת הערכים של בני המשפחה ולהתחשב בהם, תוך הגדרה של סכומי כסף מדויקים לכל סעיף תקציבי, ולדרבן את המשפחה לפעול בצמצום למשך תקופת הזמן שנקבעה.
המטרה של קיצוב הזמן היא להקל על ההתמודדות, שכן משימה אינסופית קשה יותר לביצוע ממשימה שבה תוך מספר חודשים נוכל שוב להרשות לעצמנו להגדיל את סעיפי התקציב שהקרבנו.
מהפך כלכלי תוך שלוש שנים
תהליך הבראה כלכלי הוא תהליך לא פשוט למשפחה, שכן הוא דורש הכרה בך שהדרך בה בחרנו לא נכונה, קבלת אחריות והחלטה על שינוי. בתהליך זה יכולים להיווצר במשפחה חיכוכים וריבים, האשמות הדדית, צדקנות וכעס, שעשויים לסכל את ההזדמנות לשינוי. בכדי להתגייס לתהליך הבראה כלכלית, על המשפחה לפעול כזוג וכצוות, ולהגיע לעמק השווה ולהסכמה לגבי הסעיפים השונים בתקציב.
המשפחה צריכה לשנות גם את נקודת ההתייחסות שלה ולהערך מראש לאירועים גדולים באמצעות חסכון. כך למשל, לו היינו חוסכים בכל חודש את הסכום הניתן כהחזר הלוואה עבור אירוע, נוכל להרוויח את הריבית המצטברת ולהיות בעליו של סכום גדול בעד 50% בהשוואה להחזר הלוואה.
על אף שאשראי מאפשר לנו לכאורה לקנות יותר, הוא מחליש אותנו כלכלית. רמת החיים של משפחה הממוקדת בחיסכון ובניהול תקציב תהיה גבוהה יותר מזו של משפחה הצורכת פתרונות אשראי. תוך 3 שנים המשפחה צורכת האשראי תחווה היפוך כלכלי ותכנס למעגל של חובות, ותוך 10 שנים הפערים בין שתי המשפחות יהיו עצומים: בעוד שאחת תהיה אמידה ובעלת נכסים האחרת תאבק על קיומה היומיומי.
בשנה הקודמת רווחי הבנקים בתחום כרטיסי האשראי היוו 25% מסך ההכנסות מעמלות ועמדו על 3.4 מיליארד שקל. לעמלות אלו התווספו עמלות האוברדרפט ועמלות נוספות שיצאו מהכיס של כולנו. המאבק של מעמד הביניים מסמן לנו כי יותר מדי משפחות חיות על אשראי וכי הגיע הזמן לעשות את השינוי ולצאת מהאוברדרפט.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים" המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
