לני קרביץ - שחור לבן בצבעים
לקראת אלבומו החדש, "אמריקה בשחור לבן", שהוקלט בין ביתו החדש שבאיי הבהאמה לביתו השני בפריז, מספר לני קרביץ בראיון מיוחד לתקשורת על השילוב בין חיי טבע לחיים אורבניים, הסיבה לאלבום והבת זואי, שמטפחת קריירה בזכות עצמה
לפני שנתיים וחצי סיים לני קרביץ לבנות את אולפן ההקלטות בביתו שבאיי הבהאמה. האיים הקסומים והצבעוניים היו לו לבית שני מאז שהיה ילד: משפחתה של אימו הגיעה משם ומשך שנים רבות נהגו קרביץ הצעיר והוריו לבוא מארצות הברית ולבקר שם.
עוד באותו נושא
קרביץ, שהיה מאוד מחובר למקום, רכש שם בית קטן לפני כמה שנים והדבר הטבעי הבא עבורו היה להתחיל ליצור מוזיקה בסביבה הפסטורלית. עכשיו, אחרי שהמוזיקאי המוכשר הוציא את שני אלבומיו האחרונים, אותם אפשר לתייג כפחות מוצלחים, הוא עומד להוציא אלבום טרי לגמרי בשם "Black And White America", אלבום שהוקלט בביתו שבאיים, אלבום מלא ב-funk, בתחושות טובות ובאושר גדול.
האלבום החדש, התשיעי במספר, ממנו כבר יצאו השירים המקפיצים "Come On Get It" ו-"Stand", עתיד לנחות ברשת ובחנויות ב-30 באוגוסט. האלבום הוא תוצאה של עבודה ארוכה: לאחר שסיים לבנות את האולפן הביתי, מיד התחיל קרביץ להקליט. כשהוא מנגן בעצמו על כל הכלים - מנהג שדבק בו בהצלחה בהרבה מאלבומיו היפים - הוא יצר 16 שירים חדשים. צמוד אליו ניגן הגיטריסט קרייג רוס, האיש עם האפרו המרשים שמלווה את קרביץ כבר שנים ארוכות.
בעוד קרביץ תיזז מהמיקרופון לגיטרה, לבס, למערכת התופים ולקלידים השונים, רוס הוסיף עוד סולואים וצלילי גיטרות מלוכלכים. בנוסף, באלבום קרביץ חבר שוב לג'יי-זי (איתו כבר שיתף פעולה באלבום של הראפר "The Blueprint 2" וגם באלבומו שלו "Baptism") ועם הזמר דרייק, ויצר איתם שני שירים.
זבוב על הקיר: צפו בקרביץ וקרייג רוס מקליטים את האלבום בבית בבהאמה
אבל האלבום לא הסתיים באיי הבהאמה: קרביץ השלים אותו בביתו שבפריז, שם הקשיב לכל החומרים שהוקלטו באי ועיבד אותם, שיפץ, קיצץ והוסיף עוד קלידים וכלים אלקטרוניים. מעבר לים הוא סחב את כלי הנגינה, הגיטרות (שכמו בגדי וינטג', הוא אוסף בקפידה וברשותו כבר כמה מאות) ואת קונסולת הסאונד שניצבה בעבר באולפני "אבי רוד" המפורסמים, עליה היו מקליטים הביטלס את יצירות המופת שלהם. קרביץ רכש אותה לפני כעשרים שנה ומאז לא הפסיק להשתמש בה באלבומיו.
באחרונה קיים קרביץ ראיון אישי וארוך בעקבות אלבומו החדש. הראיון המיוחד נשלח לכמה כלי תקשורת בודדים בעולם , בהם גם ynet. שם קרביץ מספר לנו הכל על חייו המוזיקליים והפרטיים, ומוכיח שבגיל 47, נראה שהחיים יפים. "איי הבהאמה מאוד מיוחדים עבורי", הוא משחזר בראיון את התחושה ליצור שירים חדשים בנוף היפה של האיים, "ביליתי שם הרבה כילד. זה מקום שאני באמת מרגיש בו נוח.
"אני גר באי קטן ובעיר מאוד קטנה עם מעט מאוד אנשים ומתייחסים אליי שם כמקומי, זה הכל. מאוד בריא שיהיה לך מקום שבו אנשים לא מקרינים החוצה את התדמית שיש להם בראש ממך. אז גם בניתי אולפן הקלטות ביתי שם ויש שם כל מה שאי פעם רציתי. זה הבית.
אחרי שהשתתף בסרט "פרשס", קרביץ ממשיך לשחק. צפו בקליפ המצחיק לשירו החדש, "Stand"
"אבל פריז היא שונה לגמרי", הוא מתייחס לביתו השני, "בבהאמה אני גר בטריילר על החוף. הכל מאוד פשוט, אני אוכל שם ישר מהגינה וישר מהים... אבל כשאני מגיע לפריז, זה בדיוק ההיפך. אני חי בבית חיים אורבניים לגמרי. אני הולך הרבה למוזיאונים ותערוכות, אוכל אוכל יקר ושותה יין יקר, הולך לבלט ולאופרה. וככה שני המקומות מאזנים היטב אחד את השני".
בשמיעה ראשונה, ברור ששם האלבום, "אמריקה השחורה והלבנה", מתייחסת לחייו האישיים של קרביץ, שכן נולד לאבא יהודי ממוצא רוסי ואמא שחורה. "האלבום משקף את החיים שלי, את מי שאני, איך שגדלתי, מה שראיתי, את המצב בו ההורים שלי היו נתונים, כשהם היו זוג בתחילת שנות השישים ועד לאיפה שכולנו היום", הוא מסביר.
קרביץ גילה שהטריגר ליצירת שיר הנושא, הפותח את האלבום, היה סרט דוקומנטרי בו צפה על אנשים שלא שמחים ממה שקרה ל"אמריקה הלבנה" והם היו רוצים לראות את הנשיא השחור האמריקאי מת בקרוב. "כשראיתי את זה מולי בטלוויזיה, זה זיעזע אותי", אמר, וניגש מיד לעבודה.
אבל גם תחת הנושא החברתי החשוב, קרביץ זכר ליהנות עם האלבום החדש ולהדגיש את הנושאים שחשובים לו כל חייו, כמו אהבה ואמונה. כמו למשל בשיר "The Faith Of Child" ("האמונה של ילד"). "השיר מדבר על איך אנחנו צריכים לאמץ יותר את התכונות הילדותיות שלנו", הוא אומר בכנות, "את הקסם, התקווה והאהבה. כמבוגרים, אנחנו מתבלבלים, אנחנו סוחבים מטען ועוברים חוויות שיכולות להשפיע על הכוונות המקוריות והתשוקות שלנו. תשוקות שמתרכזות פשוט באהבה גדולה. לאהוב, להיות נאהב ולהאמין.
"חשוב לי שהשירים שלי יהיו חיוביים" הוא מוסיף, "זה לא משהו שאני חייב לעשות, זה פשוט ככה. ככה גדלתי וככה חשוב לי לייצג את עצמי. אני מרגיש טוב כשאני חיובי ואופטימי וזו הרגשה טבעית עבורי".
אפרופו ילדים: הילדה של קרביץ עצמו, זואי, היום בת 22, הגיעה לעולם בדיוק כשכולם התחילו להכיר את אבא שלה. גם היא, כמו אבא ואמא (השחקנית ליסה בונה) צללה לעולם השואו ביזנס ומפלסת את דרכה לאט לאט ובהצלחה בין תפקידים בקולנוע (בין השאר, שיחקה בסרט החדש בסדרת "אקס מן" בתפקיד איינג'ל), דוגמנות ושירה בלהקה.
"להיות אבא זו התחושה הכי מדהימה שאני אפילו לא יכול להתחיל לתאר", אומר קרביץ, "הבת שלי היא החברה הכי טובה שלי ואנחנו מאוד קרובים. אנחנו מדברים כמה פעמים ביום ואנחנו כל הזמן ביחד. אני לומד ממנה המון. העובדה שהיא גם בתעשיית הבידור לא משנה את ההסתכלות שלי על העולם הזה. התעשייה היא מה שהיא, ואני לא שולט בזואי. היא חונכה והיא יודעת לטפל בעניינים שלה נפלא ואני מאוד גאה בה על כך. מצד אחד היא מורדת, היא עושה משהו ייחודי לה. מצד שני, יש לה קלאסה".
לסיום, אחרי 22 שנות קריירה ותשעה אלבומים, בהם הצליח לגעת בכל כך הרבה מאיתנו, מסכם קרביץ שהיום הוא עדיין מרגיש בתחילת הדרך. אולי זו קצת קלישאה, אבל קרביץ תמיד ידע להציג את אוסף הקלישאות האלה על הצד הטוב ביותר. "אני עדיין מרגיש כאילו עוד לא עשיתי הכל. אם אתה מפסיק לצמוח - אתה מת", הוא אומר, "יש לי עוד הרבה ללמוד ועוד רוחניות גדולה להעמיק בה. יש לי עוד הרבה לאן ללכת וזה היופי בכך, זה היופי בחיים, להמשיך ללכת. והכי חשובה, זה להיות אמיתי לעצמך. אם אני אותנטי ואני עצמי, זה עובד. ואני חושב שאנשים רואים את ההבדל כשאתה יוצר משהו מזויף או רק בשביל הכסף או ליצירת להיטים. כשיש לך קריירה ארוכה, יש לך גם עליות וירידות, אבל אתה חייב להמשיך. היופי הוא שאני יכול לישון בלילה כי אני יודע שכל מה שעשיתי זה כל מה שרציתי לעשות".
