חומות ברזל: היום שאחרי פרשת מרגול
גם אם יקרה התרחיש האופטימי והחשדות נגד מרגול יתפוגגו, אף נוזל כביסה לא ימחק את הכתם מהקריירה שלה. כשהיא תשוב, נראה מרגול אחרת: לא הדמות השחצנית והצעקנית מערוץ 2, אלא הזמרת מעמידר שהכרנו מ"חומות חימר" ו"סיבה למסיבה"
השבוע שעבר על מרגול, היה אחד הקשים בחייה. הוא התחיל עם שריקות הבוז בהופעה במאהל המחאה בבאר שבע והמשיך בבית המעצר, עם התפוצצות פרשת הסחיטה שעל פי החשד מצטיירת כחמורה מאוד. גם גדול שונאיה של מרגלית צנעני לא יכול להישאר אדיש למראה אחת הנשים המפורסמות במדינה, מובלת כאחרון הפושעים בזינזאנה לנווה תרצה. התמונות לא נעימות לאף אחד. לא לה, לא לנו.
עוד באותו נושא:
- פרשנות: "יחמירו עם מרגול, היא מפורסמת"
- בלשים עקבו אחר צנעני בעצרת; צפי לעוד מעצרים
- מרגלית צנעני חשודה: סחטה אמרגן של עומר אדם
מסכת החשדות נגד מרגול על התנהלות לא חוקית, עבריינים ששלחה או לא שלחה, הטיית תוצאות ב"כוכב נולד", הם מסמר ענק בארון הקבורה המקצועי שכבר מוכן לה ומרסק את המוניטין שבנתה בעשרות שנים. נזכיר - כשמרגול נבחרה לפרסם נוזל כביסה, הסיבה לכך היתה האמינות שהיא משדרת לקהל הישראלי. בתוך יומיים, נמחקה האמינות והיא הפכה למצורעת.
אבל מה יקרה אם בעוד כחצי שנה, אולי שנה, הכל יתברר כעלילה? בואו נחשוב על תרחיש, אפשרי לחלוטין אגב, בו תצא זכאית. מה ישאר לה בעצם? התשובה: לא הרבה. גם אם היא תנוקה מכל אשמה ומשטרת ישראל תתנצל בפניה, היומיים האחרונים מחקו - לפחות לעתיד הקרוב - את הקריירה שלה.
מוקצה, עד שיוכח אחרת
יש הבדל גדול מאוד בין ההסתבכויות של בכירי הזמר המזרחי עם מס הכנסה לבין החשדות החמורים נגד מרגול. העובדה שאייל גולן, קובי פרץ ומשה פרץ נחקרו בשנתיים האחרונות בנושא העלמות מס, לא פגעה בעשייה שלהם. להפך, חלקים גדולים באוכלוסיה מאמינים שהעלמת מסים אינה בגדר פשע בכלל, אלא קומבינה שלא צלחה ואנחנו, כידוע, עם שחולה על קומבינות.
מרגול היא כבר סיפור אחר לחלוטין: חיבור לעבריינים שקוראים עליהם רק בעמודי הפלילים; ניסיון לסחיטה ואיומים; התיידדות עם אנשים שלטענת המשטרה מעורבים בחיסולים, גביית פרוטקשן והטלת אימה על שלטון החוק והאזרח הקטן, אינם מקובלים על אף אחד במדינה, לא משנה מאיזה מעמד סוציו-אקונומי או עדתי. צנעני הפכה למוקצה, עד אשר תתבהר התמונה.
למרות שלא יצאה הודעה רשמית בנושא, ברור לכולם שב"כוכב נולד" היא כבר לא תמשיך. מהדורת השבט הלאומית לא תרצה להמשיך להיות מחוברת למי ששמה הוכתם בצורה כל כך חריפה, שאף נוזל כביסה לא יצליח לנקות. בתוכנית לכל המשפחה, אף הורה לא ירצה להסביר לילד הקטן שלו במה נחשדה מרגול, או להתחיל לפרט לו מי זה מולנר או דומראני. ובעיקר, חסרים מתמודדים שיזכירו למרגול את הפרשה העגומה בשידור חי, בתשובה לביקורת שאולי תטיח בפניהם? לא היא ובטח לא ערוץ 2 ירצו לעמוד בסיטואציה כזו.
ומה עם שאר מקורות הפרנסה? פרסומות אבודות כעת בשבילה. וקשה לי להאמין שיש בעל שמחה שבאמת ירצה לראות את מרגול על הבמה באירוע שלו.
מעבר לכל הנאמר, יש לתת את הדגש לדבר נוסף. הכותרות בעיתונים מדווחות על מעצרה של הגדולות בזמרות ישראל. אני יודע שזה לא יפה לומר עכשיו, אבל בואו נרגע: מרגול זמרת ענקית, אבל מעולם היא לא זכתה לחותמת ממסדית עד שישבה על כס השיפוט של "כוכב נולד". את כמות הלהיטים שלה אפשר לספור בשתי ידיים. את השירים שיחזיקו מעמד גם בעוד עשור, אולי על יד אחת.
היא ווקאליסטית מצוינת, פרפורמית אדירה, אבל לולא הפה הגדול, האישיות הצבעונית וערוץ 2 (ואנחנו לא מתכוונים כאן לתוכנית האירוח הנשכחת שלה מ-1993), היא הייתה ממשיכה לזנב מאחור בטבלת הזמרות המזרחיות הגדולות. הרחק משרית חדד וזהבה בן ולקהל המזרחי ההארדקור, גם הרחק מלינט, רינת בר וליאת בנאי. אי אפשר לקחת ממנה קריירה של 30 שנה, אבל המוזיקה בה הפכה תוצר לוואי. תפקידי ההגשה והשיפוט, הג'ורה, האטיטיוד, הפרסומות - הם שהביאו לה את הכסף והפרסום.
ישיבתה של מרגול בתא המעצר היא לא דבר נוח לאיש מאיתנו. כולנו גדלנו עליה, נהנו מהפה שלה ומהחיקויים. אנשים שמכירים אותה שנים מעידים שהחזות הקשוחה היא תולדה של חיים לא קלים ושבלב היא חמאה. כשהתקשרתי לקחת ממנה תגובה על מותו של עמוס לביא ז"ל, שהשתתף איתה בקליפ ל"עץ ירוק מפלסטיק" היא שמעה על כך ממני לראשונה והגיבה בצורה הכי רגישה, אנושית ומצערת שבנאדם יכול לחוש. רחוקה שנות אור מהדימוי שהמשטרה מנסה לצייר לה כעת כאשה מסוכנת לציבור.
הפתרון - דום שתיקה
מרגול אינה אטומה או קשת לב. יכול להיות שנסיבות מצערות, קשרים עם גורמים פלילים (בין אם ברצונה ובין בלית ברירה) ורצון לקבל את מה שהיא מאמינה שמגיע לה, הובילו אותה למעשי טיפשות. עדיין, בואו נזכור לה חסד נעורים ולא נמהר להרוס את מה שבנתה במו ידיה, כאשה מזרחית חד הורית בשנים שהדבר היה לא טריוויאלי כלל.
עם זאת, אנשים צריכים לזכור שלא לעולם חוסן. הטלוויזיה, הפרסום והתהילה משכיחים מרבים שהם רק בני תמותה. אי אפשר היה שלא לשים לב שבשנים האחרונות מרגול כבר איבדה את הצניעות שבעבר הייתה נר לרגליה. בשפה שלה קוראים לזה "שופוני". היא התגאתה בפה הגדול שלה, בסוף הוא גם זה שהרס אותה.
הפתרון היחידי שנראה שעומד בפניה של מרגול הוא להיעלם מהעין הציבורית, לשכוח מטלוויזיה, להפסיק להופיע על במות ופשוט לעשות את מה שלא עשתה כל חייה - לגזור על עצמה שתיקה. בזמן הזה, להערכתי כשנתיים לפחות, עליה להסתגר באולפן ולהקליט את האלבום הכי בן זונה שהוציאה זמרת ישראלית. לשכוח משירים מטומטמים כמו "מקצב במרוקאית" שהוציאה לפני כחודש, ולחפור בנשמה, בכאב ובפצע הענק שנפער בה כעת, כדי להביא את האמנות שלה לשיא.
אלבום כזה, עם להיטי ענק שירסק את המדינה, ייתן לה את הקאמבק המיוחל ויזכיר שמכל החארטה, היא בראש ובראשונה האימ-אמא של הזמרות. רק אז, היא תהפוך לזמרת גדולה באמת.
כשזה יקרה, היא תחזור אשה שונה לגמרי. פחות מלאה מחשיבות עצמית, בלי הביטחון, המניירות הכוחניות והוולגריות שייחדו אותה, אלא מרגול של שכונת עמידר בנתניה, האשה הצבעונית, הנערה שהייתה ב"שיער" והאשה שכבשה מדינה ב"סיבה למסיבה".
