ראו חבריהם נרצחים: "חיילים איחלו נסיעה טובה"
גם כמעט שעה אחרי תחילת מתקפת הטרור, אזרחים נסעו בכביש 12 על הגבול. "למה לא סגרו? עברנו מחסום כאילו כלום לא קרה, והלכו לנו ארבעה חברים", סיפר מאיר ל-ynet. האוטובוס השרוף, המחבלים מול העיניים, הסיבוב והבריחה עם הפנצ'ר - שיחזור רגעי האימה ומה שנראה כמו מחדל גדול
מאיר וחנה תאורי מכפר סבא בטוחים שאת האסון שראו מול עיניהם, ובו נרצחו ביריות ארבעה מחבריהם שנסעו איתם לחופש, אפשר היה למנוע בקלות. זה קרה אתמול (יום ה') בצהריים, כמעט שעה אחרי תחילת מתקפת הטרור המשולבת ליד אילת. לדבריהם, אילו היה צה"ל חוסם את ציר 12 שעל הגבול, בו אירע הפיגוע הראשון, פלורה גז ושולה קרלינסקי ובעליהן משה ודב היו בחיים. באירוע המורכב נהרגו ארבעה בני אדם נוספים, בהם לוחם הימ"מ רנ"ג פסקל אברהמי ולוחם גולני סמ"ר משה נפתלי. מעדות בני הזוג עולה תמונה כואבת של חוסר תיאום בין הכוחות בשטח.
מתקפת טרור בדרום - כל העדכונים ב-ynet
- רקטות באשדוד: יצאו אחרי אחת, נפצעו קשה מהשנייה
- גראד פגע בבית כנסת ולא התפוצץ: "זה נס"
- בהרוגים: לוחם הימ"מ האגדי, צלף בן 49
- אסתר התחזתה למתה, בעלה יוסף נהרג
- קצינים במיל': מפתיע שהפיגוע לא התרחש קודם
"הלכו לנו ארבעה חברים. עד עכשיו אני לא מעכל, למה לא סגרו את הצומת? עברנו את המחסום כאילו כלום לא קרה, בלי שידענו דבר על הפיגוע הראשוני ועל ההתרעות. פתאום עמד מולנו מחבל", סיפר הלילה מאיר ל-ynet.
רק ב-1:15 אחר חצות מאיר וחנה הגיעו לשדה התעופה באילת, בדרכם חזרה הביתה. את הרכב שלהם, שנפגע בירי והושבת, השאירו בבסיס צה"ל באזור. ההלם ניכר על פניהם.
"ניצלנו בנס, אלוהים עזר לנו לצאת משם בשלום ולהצליח לנהוג ברכב שנורה עד לבסיס הקרוב".
אתמול בבוקר יצאו הזוג יחד עם שלושה זוגות נוספים לחופשה באילת, בשתי מכוניות פרטיות. ברכב הראשון נסעו פלורה ומשה גז ודוביק ושולה קרלינסקי שנהרגו בפיגוע. מאיר וחנה נסעו ברכב השני עם דני גז, אחיו של ההרוג, ויעל גז. לטענתם, בסביבות 13:00 הגיעו למחסום צה"לי בכביש 12. על הפיגוע הראשון שאירע בציר, בו ירו מחבלים על אוטובוס אגד כמעט שעה לפני כן, לא שמעו דבר. "הגענו למחסום, החיילים איחלו לנו נסיעה טובה ונתנו לנו להמשיך", מספר מאיר. "לא אמרו לנו דבר על מה שקרה".
"פתאום עוד מחבלים - משמאל, מימין"
בדרך, הם הבחינו בשוליים באוטובוס שספג מכת אש קשה ובער. מיד אחר כך, המכונית של החברים נעצרה. "ראינו שעשן החל לצאת מהרכב, עוד לא הבנו מה קורה", מאיר מתאר. "פתאום מתחיל ירי לעברנו ואז אני רואה מחבל שנעמד מולי ומתחיל לירות".
"צעקתי - זה מחבלים!", מוסיפה חנה. "אני רואה את המחבל מכוון לעברנו ממרחק של כמה מטרים, ופתאום עוד מחבלים מצד שמאל וימין, כולל מהצד המצרי. היו משהו כמו חמישה, שהקיפו את הרכב של החברים שלנו וריססו אותו. לא ראינו שנפגעו אבל הייתה הרבה בהלה. כדור פגע בצמיג המכונית שלנו, בצד שבו ישבתי".
מאיר הבין שהוא חייב לברוח. מיד סובב את הרכב והחל לדהור לכיוון ההפוך, עם תקר בגלגל עקב הירי. "המשכתי עוד קילומטר עד שראיתי האמר מגיע מולי. עצרתי אותו ואמרתי לחיילים - "יש מחבלים שירו עלינו ועל החברים שלנו שנשארו שם, אתם לא נכנסים לשטח בלי כדור בקנה. שמעתי אותם דורכים את הנשק".
"עד הלילה לא דיברו איתנו"
תוך כדי בריחה חייג 100 ודיווח למשטרה "יורים עלינו". אבל לדבריו, "היה בלבול נוראי, אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים ואיפה אנחנו. לא הצליחו להבין איזה אירוע זה".
הארבעה דהרו על הכביש כקילומטר נוסף, עד שלא יכלו להמשיך בנסיעה עם התקר. "עצרתי את המכוניות שהגיעו ממולנו - הזהרנו אותם שלא ייכנסו לציר וכמה אנשים עזרו לי להחליף גלגל, תוך שתי דקות כבר המשכנו בנסיעה עד לבסיס צה"ל, שם המכונית נעצרה ולא הצלחנו להמשיך".
בבסיס, שוב ושוב ניסו להסביר לכוחות השונים שהיו עדי ראייה לפיגוע והיו שם בזירה,
אולם איש לא הגיע לגבות מהם עדות. "אמרו לנו להמתין אבל אף אחד לא הגיע, הם היו עסוקים ולא הבינו את הסיטואציה. עד עכשיו אף אחד לא דיבר איתנו - למרות שקרובי משפחה נרצחו בפיגוע והיינו עדי ראייה", מאשים מאיר.
"הייתה פה שערורייה, מחדל. איך נתנו לנו להיכנס, איך לא חסמו את הציר? חצי שעה קודם היה פיגוע, היתה התרעה, ידעו שיש מחבלים. איך נתנו לנו להמשיך ולנסוע כאילו כלום לא קרה ואיך אף אחד עד עכשיו לא מוכן לדבר איתנו ולתת לנו תשובות?".
מדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה לטענות.