פרשת שבוע כלכלית: הכללים למחאה - במקרא

פרשת עֵקֶב נפתחת במשפט "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם אתם ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (דברים ז' י"ג). רש"י מפרש "והיה עקב תשמעון" כמצוות קלות שאדם דש בעקביו.

• מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
  

מוזר שעל שמירת מצוות קלות מקבל האדם שכר כל כך גדול - קיום הברית והחסד שהקב"ה נשבע לאבותינו. ההסבר לכך טמון במשמעות המונח "משפט".

התורה מבחינה בין חוקים, מצוות ומשפטים. החוק נקבע על ידי הקב"ה, ואין לנו כל הסבר רציונלי לחוקים (למשל, מצוות פרה אדומה – המיועדת לטיהור החיים שנטמאו בטומאת המת). המצוות נוגעות להתנהגות הציבור. ניתן להבין את ההיגיון שבהן ואת חשיבותן, אך הן צו מגבוה.

המשפטים קשורים להתנהלות שבין אדם לחברו, וסביר להניח שאם לא היינו מצווים עליהן, היינו קובעים אותן בעצמנו. (לפי הרב אברהם צוקרמן). אם קיים היגיון כל כך ברור בשמירת המשפטים, מדוע הקב"ה מבטיח לעשות עמנו חסד אם נשמור אותם? הדבר בא ללמד, כי יש חשיבות רבה בשמירה על כבוד הזולת.

שמירה על כבוד הזולת - מרכזית בתורת ישראל

אנו חייבים לשמור על דפוסי התנהגות שבין אדם לחברו, למרות שהם נראים מובנים מאליהם. עלינו להקפיד ולבצע את אותם משפטים בצורה ראויה ובהקפדה, שכן יחסי אנוש תקינים הם בסיס לקיומה של חברה בריאה. הרמב"ן (1194-1270) כתב לבנו באגרת המכונה "אגרת הרמב"ן" - "וכל אדם יהיה גדול ממך בעינך". כלומר, הוא מורה לבנו לכבד כל אנוש ולראות בזולת כאילו הוא דרגה מעליו.

הקשבה לעם

בימי המחאה הסוערים, נראה כי מסתעף הנתק בין העם להנהגה ומעמיק הקרע בין המעמדות. בימים אלו, אנו ממהרים לקבוע דעה ומפרשים את דברי הזולת טרם סיים להשמיעם.

היכולת להקשיב לזולת היא הבסיס לקיום דו-שיח פורה ויצרני. אל לנו לקטלג על פי מראה או שיוך למגזר, דעות קדומות לא יובילו לפתרון. באיגרת שלו מוסיף הרמב"ן לבנו: "וחשוב הדיבור קודם שתוציאנו מפיך" - גם היום יש לנו הרבה מה ללמוד בנושא חשוב זה.

מוסכם על כולם כי יש צורך מהותי בשינוי, אך לפני שנשמיע את דעתנו עלינו להקשיב לזולת. הדברים נאמרים בעיקר עבור היושבים בהנהגת המדינה. לעתים נראה כי הם באים להשמיע ולהיראות במקום לשמוע את דברי העם - זו תזכורת חשובה לכולם.

הבעייתיות בקבלת הזר והשונה

בהמשך הפרשה, מזכיר משה את הנחיית הקב"ה: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י' י"ט). התורה מלמדת אותנו את החשיבות הגדולה של כיבוד השונה והאחר. המונח אהבה לא מופיע פעמים רבות בתורה, אלא כאשר מדובר באהבת האל או אהבת רֵע.

ההכרה כי עלינו לשמור על כבוד הזרים במדינת ישראל משמעותי בימים אלה. דיבורים על גירוש ילדי פליטים ומצוד אחר שוהים בלתי חוקיים יוצר אסוציאציות שקשה לברוח מהן. מאידך, מורכבות הסוגיה מתבטאת בימים אלה במהומות, שוד וביזה על רקע פערי מעמדות של המהגרים באנגליה ובארצות אירופה נוספות.

צרכים פיזיים וצרכים רוחניים

"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח' ג') – כמובן שללא מזון לא יוכל האדם להתקיים. עם זאת, ברור גם שלא די במזון בלבד כדי להתקיים.

בגישה ההומניסטית, על פי היררכיית הצרכים של אברהם מאסלו (1908-1970) המזון נמצא בבסיס פירמידת הצרכים של האדם. צרכים רוחניים כגון שייכות חברתית והגשמה עצמית, חשובים אף הם לקיומו. לפי מדרג המניעים של מאסלו, יש לדאוג לצרכים פיזיים ולצרכים רוחניים כאחד. אדם העסוק רק בהשגת מזון עבור משפחתו ובמרדף מתמיד לתשלום חשבונותיו מאבד עם הזמן את מהות החיים.

היכולת להעניק ולקבל, ללמוד דברים חדשים ולתרום לחברה הסובבת אותך, הם מזון במלוא מובן המילה. לכן, חשוב לוודא שמכל המאבקים החברתיים לא נישאר רק עם הלחם.

דברי נחמה

שבע השבתות שלאחר תשעה באב נקראות "שבע דנחמתא". בשבתות אלו אנו קוראים בהפטרה פרשיות נחמה מתוך ספר ישעיהו. בהפטרת הפרשה שלנו (פרשת עקב) אומר הנביא "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" (ישעיהו מ"ט י"ז) - זוהי נבואת נחמה. כיום משתמשים במשפט זה במשמעות פוליטית, משמע - האויבים והמחריבים יבואו מתוך העם. מאידך, הנביא ישעיהו ניחם והתכוון בדבריו שהאויבים הזרים שהחריבו את ירושלים יצאו ממנה, ובניה ישובו מהגולה לירושלים עיר הנצח. שנזכה לראות בבניין הארץ ובבניין ירושלים תוך מתן כבוד לזולת וצדק חברתי.

הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה