המחאה לאן?

רבות נכתב על הרקע לתנועת המחאה בישראל. מעבר לאינטרסים קבוצתיים ולאג'נדות פוליטיות, נראה שיש מספר מכנים משותפים בולטים: תחושת חוסר צדק והיעדר הגינות בחיבור בין חברה לכלכלה בישראל של 2011, כעס על מציאות של מדינה מתעשרת שעובדיה לא יכולים "לגמור את החודש", נכונות לשרת בצבא, לעבוד קשה ולשלם מיסים, אך לא להיות פראיירים, רצון לגדל את הילדים בכבוד.

עוד בערוץ הדעות :

• בסיס איראני בסיני / צבי מזאל
• רוח חיזבאללה ירדה דרומה / אבי דיכטר
• עשיתם ממרגול רוצחת / חיים משגב  
  

השאלה הגדולה איננה עוד מה גרם להתפרצות, אלא כיצד טוב לישראל שתסתיים. כאן, חשוב לאמץ את המלצתו של מחבר ספר תהילים ולקבוע אסטרטגיה של "סור מרע ועשה טוב". להימנע מצעדים פופוליסטיים וממהלכים טקטיים המזיקים לטווח הארוך. לפעול לקדם את האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל וביניהם צמיחה אנושית וכלכלית, תחושת צדק ולכידות חברתית ופיזור האוכלוסייה.

מהן מצוות ה"לא תעשה" שיש להקפיד עליהן? על הממשלה להימנע מניסיונות לפוגג את המחאה באמצעות "משחק על זמן" ומדיניות של "הפרד ומשול". צריך להימנע מפריצה לא מבוקרת של התקציב או מהעלאת המיסוי הישיר על העבודה והיוזמה, כי הן המנוע לצמיחה כלכלית והבסיס לצדק חברתי. חיוני להימנע מפעולות שלטווח הארוך יחלישו באופן יחסי את אזורי העדיפות הלאומית, ירושלים, הגליל והנגב.

ומהן מצוות ה"עשה"?

ראשית, יש להתייחס למחאה כהזדמנות ואל המוחים כנכס, שיאפשרו תיקון חברתי-כלכלי לטובת החברה והמדינה. שנית, יש להתמקד בצעדים שיאפשרו להורים לעבוד ולקיים את משפחותיהם בכבוד. צריך להעניק מעונות וגני ילדים בחינם לילדיהם של העובדים במשרה מלאה. זהו צעד שיפחית לאלתר את ההוצאה החדשית של משפחות צעירות עובדות באלפי שקלים לחודש ובמקביל יעודד את מי שאינו עובד לצאת לעבודה.

בנוסף, יש להקל על משפחות צעירות עובדות ברכישת דירה ובהרחבתה, על ידי מתן אפשרות לקזז את ההוצאות על המשכנתא מן ההכנסות. לבעלי הכנסות נמוכות יש לתת סיוע דומה באמצעות מס הכנסה שלילי.

שלישית, יש להפחית עלויות של מוצרים על ידי הגברת התחרות ומניעת ריכוזיות במשק. זהו מהלך שאינו עולה כסף, אך מצריך אומץ. הממשלה צריכה לפרק מונופולים מיותרים ולהתערב במשק, כאשר התחרות היא פיקציה ומהווה מסווה ליצירת רווחים ופערים בלתי סבירים. המאבק אינו צריך להיות נגד עשירים המרוויחים בכבוד עבור יוזמתם ויכולתם, אלא נגד השיטה המאפשרת לאנשים עם קשרים להרוויח הון שלא בכבוד ונגד פוליטיקאים המעדיפים את הקשרים על פני טובת הציבור.

רביעית, יש לפעול לפיזור האוכלוסייה ולצמצום הפערים, משיקולים של ביטחון לאומי, צדק חברתי ואיכות חיים. צריך לחזק את ירושלים, בירת ישראל, ולהצילה מקריסה דמוגרפית וכלכלית על-ידי תמריצים לאוכלוסיות צעירות ויצרניות לעבור אליה.

יש לקצר דרמטית את זמן הנסיעה מן הגליל והנגב למרכז, באמצעות רכבות מהירות באמת, לא כאלה שנבנות היום. כשזמן הנסיעה מכרמיאל ומבאר שבע לתל-אביב יהיה כחצי שעה ברכבת של 300 קמ"ש, הפריפריה תחדל להיות פריפריה, אנשים ירצו ויוכלו לקנות דירה בנגב ובגליל במחיר סביר בלי לחשוש שיאבדו את מקום עבודתם וכך גם הדיור במרכז יהפוך ליותר בר השגה.

עוד מוקדם להעריך לאן פניה של המחאה החברתית. יש לקוות שלא תתפוגג אחרי חום יולי אוגוסט וגם שלא תידרדר לאלימות. הלוואי שנשכיל לא רק לקרוא את זעקת המפגינים, אלא גם לכתוב איתם פרק מתקן בסיפור המדהים של מדינת ישראל.

סלי מרידור, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב ויו"ר הסוכנות היהודית

גולשים מוזמנים להציע טורי דעה: opinions@y-i.co.il