אסור לסכן את השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים מהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה. לכן יש לפעול ליישוב המשבר, גם במחיר הפסקת ההסלמה מול עזה, התנצלות ותשלום פיצויים למשפחות ההרוגים המצרים
במצרים מאשימים את ישראל באחריות להרג שוטרי הגבול. על רקע זה הסתערו אמש מפגינים זועמים על המתחם שבו ממוקמת שגרירות ישראל בקהיר, ממשלת מצרים התכנסה לישיבת חירום ונטתה להחזיר את שגרירה מתל-אביב עד להשלמת החקירה. חודש לפני המשבר הצפוי בעקבות ההכרה באו"ם במדינה פלסטינית, עלולה התקרית הקשה לדרדר את ישראל, מצרים והפלסטינים למשבר חמור ביותר.
הפיגוע ליד אילת זכה לסיקור תקשורתי נרחב בישראל ובעולם. תחילה התמקד הדיון הציבורי במצב הביטחוני בחצי האי סיני וברצועת עזה. פרשנים ופוליטיקאים ישראלים מיהרו להטיל על מצרים חלק נכבד מהאחריות לתקרית, בטענה שסיני הפכה לשטח הפקר ושצבאה איבד את השליטה במרחביו. נסיבות הריגתם של שוטרי הגבול המצרים ומידת האחריות של חמאס למתקפה הקטלנית ליד אילת זכו להתייחסות מועטה.
עוד בערוץ הדעות :
- הצלף ונהג האוטובוס, הצדעה למבוגר האחראי / זיו לנצ'נר
- המחאה לאן? / סלי מרידור
- בסיס איראני בסיני
/ צבי מזאל
לעומת זאת, במצרים ובתקשורת הערבית עסקו באינטנסיביות בסוגיות אלה ובהשלכותיהן על הסכם השלום הישראלי-מצרי. בדומה לשיח התקשורתי הישראלי, גם בשיח התקשורתי הערבי הדהדו בעיקר קולות מתלהמים. דוברים שונים קראו לביטול הסכמי קמפ דיוויד והשמיעו קריאות בגנות ישראל והיהודים.
בחודשים האחרונים הגבירו קבוצות מיליטנטיות את פעילותן בחצי האי סיני, שטח הגדול פי שלושה מישראל בגבולה הריבוני ובעל טופוגרפיה המקשה על השליטה בו. פעילות זו מהווה איום משמעותי על ישראל ומצרים כאחת. ההתמודדות עם האתגר שמציבות קבוצות מיליטנטיות הפועלות בסיני וברצועת עזה מחייבת את ישראל ומצרים לנקוט צעדים המבוססים על ראייה מדינית ובטחונית רחבה.
בראש ובראשונה מוטלת עליהן האחריות לפעול מתוקף ההתחייבויות שנטלו על עצמן בהסכם השלום, המהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה עבור שתי המדינות. הסכם זה שם קץ לעשורים של עימות מזוין, שבמהלכו קיפדו את חייהם עשרות אלפי קורבנות ומשאבים אדירים הוקצו לטובתו.
ב-32 השנים שחלפו מאז חתימת הסכם השלום נקלעו יחסי ישראל ומצרים למספר משברים, אך קברניטיהן השכילו לשמר את ההסכם, מתוך הכרה שקריסתו תפגע באופן אנוש באינטרסים החיוניים ביותר של שתי המדינות. לשלום המצרי-ישראלי שותפה גם ארה"ב והוא מהווה נדבך קריטי במדיניותה המזרח תיכונית. לנוכח חומרת המשבר ניתן היה לצפות מקברניטי ממשל אובמה לפעול ביתר תוקף בפומבי ומעבר לקלעים ליישובו.
מנקודת מבט ישראלית, הפיגוע ליד אילת ידרבן את ישראל לבחון מחדש את היערכות כוחותיה לאורך גבולה הדרומי, ובעיקר להאיץ את הקמת גדר הגבול. מצרים תידרש להמשיך בפעולות בהן החלה לאחרונה נגד גורמים עוינים בסיני. צעדים אלה מחייבים את שתי המדינות להדק את התיאום ביניהן, כך שפעולות החורגות מתנאי הנספח הצבאי של הסכם השלום יבוצעו בהסכמה.
הבעת הצער של ממשלת ישראל על מותם בשוגג של שוטרי הגבול היא צעד חיובי בחיפוש אחר מוצא מהמשבר.
לחקור עם הצבא המצרי
טוב תעשה ישראל אם תודיע על פתיחת חקירה יסודית של התקרית תוך שיתוף הצבא המצרי. אם יתברר ששוטרי הגבול המצרים נהרגו בשוגג מאש כוחות ישראל, יהיה עליה להתנצל רשמית ולהציע פיצויים למשפחות הנפגעים. צעדים אלה עשויים לרצות את קברניטי המשטר המצרי, אך ספק אם יהיה בהם כדי להשקיט את הזעם האצור בקרב רבים במצרים כלפי ישראל.
בנסיבות העכשוויות יישוב המשבר עם מצרים מחייב להפסיק את ההסלמה בין ישראל ובין הארגונים הפלסטינים ברצועת עזה, ובראשם חמאס.
מצרים שלאחר מובארק פתחה דף חדש בקשריה עם התנועה השולטת ברצועת עזה. לצד חילוקי דעות בנושאים מרכזיים, מנהיגי מצרים וחמאס פועלים לביסוס קשריהן. התיווך המצרי איפשר לישראל ולחמאס לנהל דיאלוג עקיף בנושאים שונים, ובהם הפסקת אש ועסקת גלעד שליט, והוא עשוי לשמש את המעוניינים ביישוב המשבר המתגלגל עתה במשולש הגבולות שבין ישראל, רצועת עזה וסיני. חשיבותו של ערוץ זה בולטת גם לנוכח אוזלת היד המתמשכת שמאפיינת את התמודדות ממשל אובמה עם משברים במזרח התיכון.
בהקשרים אלה ראוי לבחון את תגובת השרשרת שהחלה בעקבות הפיגוע ליד אילת ואת האתגר הרציני ביותר שמוצב עתה לפתחן של הנהגות ישראל, מצרים וחמאס. הצעדים הראשונים שאלה נקטו הובילו להעמקת המשבר ולאו דווקא להיחלצות ממנו. בסוף השבוע פעלו קברניטי ישראל ומצרים למציאת מוצא מהסבך אליו נקלעו. יש לברך על מאמץ זה, אך השלמתו מחייבת נקיטת צעדים משמעותיים נוספים. על הכף מונחים אינטרסים לאומיים חיוניים ביותר ובראשם עתיד הסכם השלום הישראלי-מצרי.
פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת בן-גוריון.
גולשים מוזמנים להציע טורי דעה: opinions@y-i.co.il