דיוקן עצמי ציבורי: הצגה בצ'טרולט

צ'טרולט הוקם בסוף 2009 על ידי ההאקר הרוסי הצעיר אנדרי טרנובסקי. כשפייסבוק משכה את המטוטלת לעבר הרשת המזוהה שבה אנשים מתנהלים בגלוי, בשם מלא ובפרטים אישיים אותנטיים, צ'טרולט היה הראקציה – צ'ט עם פרטנר אקראי, כל כך אנונימי שאין לו אפילו ניק (כינוי רשת), שאפשר להיפטר ממנו בלחיצת כפתור הנקסט, ושככל הנראה לעולם לא תפגשו שוב, אפילו לא בצ'טרולט עצמו.

בן ישי בצ'טרולט. שלושה מסכים יציגו לקהל את המתרחש(צילום: עידו קינן)

"המופע הזה עובד על שלושה ערוצים - ערוץ אינטרנטי מציאותי, בנאדם ליד מחשב; ערוץ תיאטרלי, שרואה אותי ארבעים דקות וצריך סיפור, לא פרגמנטים; וצד קולנועי, שלושה פריימים גדולים שרואים בהם מצב ברזולוציה יותר גבוהה. השילוב הזה קורה על במה, היא מאפשרת את הרבדים האלה. זה וידאו צ'ט מלא, יש את ההיבט הוויזואלי, אפשר לדבר ואפשר להקליד. שנינו מדברים וזה יוצר סיטואציה, תאטרון. התנאי היחיד שאנחנו מציבים לפרטנר – או שהוא ידבר או שאני אדבר. אם שנינו מקלידים הרבה פעמים נורא קל לברוח ולפטפט קלישאות. כן קורה שאני מדברת והבנאדם מקליד, כי הוא לא רוצה שישמעו אותו מהחדר השני. או הפוך – הוא מדבר ואני כותבת, זה גם יכול לקרות".

"לא. זו לא בדיוק התלבטות, זה הדימוי שהעולם הזה עובד בתוכו. קראתי להצגה הזאת 'דיוקן עצמי ציבורי'. המרחב הווירטואלי האנונימי הוא מאוד אכזרי, מיני ולא אתי. מה שיוצא שם לא יוצא בקניון רמת אביב. הסיבה לזה היא שהאלטר אגו שם מושתק, הזהות שם מושתקת, התיעוד הפרטי מושתק, אתה לא יודע את מי תפגוש, לא אכפת לך את מי תפגוש. יש בנאדם אחד שבא לאונן ויש בנאדם שבא לתלות את עצמו, ויש בנאדם שבא לקלל ולהיות אגרסיבי, ויש אחת שבאה לעשות מזה תאטרון. זה עולם תחתון, סמטה צדדית שאין בה חוקים, לפחות כרגע. המרחב הזה פרוץ והוא אקסטרה ציבורי. דיברתי עם בנאדם בן 50 שאמר שיש לו בת 19. הפריים הפותח שלו היה בולבול. שאלתי אם הוא לא מפחד שהבת שלו תראה אותו שם. אז הוא לוקח את הסיכון, הוא מבין שזה ציבורי, שזו רולטה". גם בן ישי מהמרת ברולטה: בראיון באתר הפסטיבל סיפרה כי "לאט לאט התחילו לקרות לי שם כל מיני דברים. התחלתי להתרכך שם קצת… ולהתאהב – ולהתפקע מצחוק – ולהיעלב ואפילו להוריד חולצה… לא רק בשביל המחקר – אלא כי התחשק לי. הגעתי לרגעים שממש דפק לי הלב. לא ציפיתי לזה שידפוק לי באמת הלב…"

צ'טרולט חי בין שני קצוות, הקצה של טכנולוגיה של עולם מנוכר שבו אנשים זרים נקלעים למפגש שכל אחד מהם יכול לסיים בחטף ובלי להתנצל, והקצה של שיחה סופר אינטימית שהאנונימיות וחוסר המחוייבות מאפשרים. בן ישי, שנכנסה לצ'טרולט מתוך סקרנות מציצנית, נבלעה לתוך העולם הזה: "אני מגלה את הכוח של העבודה הזאת בשבילי רק עכשיו. זרקתי על העבודה הזאת בהתחלה. חיפשתי שחקניות חודשים, ושום שחקנית לא היתה לי טובה, עד שלפני חודשיים הבנתי שזו אני. זה נהיה דיוקן של עצמי, וזה נהיה נורא חשוף. ומצד שני, דיוקן אנושי, גם רך וגם עגום וגם מצחיק לפעמים של העולם הזה כמו שהוא היום, ושל האדם כמו שהוא מרגיש את עצמו בעולם היום. זה הדמעות שלפני השינה, השיחות האלה. רגע לפני שהולכים לישון – אתה רואה אנשים, אתה רואה את עצמך. נראה לי שרק בשבוע האחרון חשבתי – מה יהיה כשזה יגמר? אני לא אכנס יותר לאתרים? ברור שאני אכנס, אני מכורה לזה עכשיו לגמרי".