האשכנזים-חילונים-סוציאליסטים-לאומיים עוד כאן

 קיץ 2011 העלה בישראל תופעה מרתקת – חזרת האשכנזים ה"חברתיים" ("האחוסלים") למרכז הבמה הפוליטית בישראל, אם כי בזהות חדשה. הדור האשכנזי הצעיר לא מגיע לבמה דרך מינויים הסתדרותיים ופוליטיים או דרך הממסד הצבאי, האקדמי והכלכלי, כבעבר, אלא דרך מאהלי הרחוב וכיכרות העיר. הוא אינו מניף סיסמאות של "שלום וביטחון" או "צמיחה כלכלית", אלא "צדק חברתי" ו"מדינת רווחה". לשפשף את העיניים. עם זאת, למרות השיבה המתוקשרת למרכז הבמה, קיימת סכנה של חזרה על שגיאות העבר, שיפוררו את המאבק המרשים והחדש, לקבוצות זהות ישנות.

מדוע זה קורה? משתי סיבות, כמעט הפוכות. הראשונה – האשכנזים הפוסט-סוציאליסטים כמובן לא נעלמו, והמשיכו להיות מרושתים היטב באליטות הישראליות, כשהם מורישים לילדיהם – נוער המחאה של ההיום – הון תרבותי, השכלתי ולעיתים גם כלכלי רב. שנית, חלה התדרדרות במצבם, הפרטה חסרת הרסן פגעה קשות בזכות לדיור, חינוך ובריאות; ובמקביל הלאומנות ביקשה לסלק אותם ללא כחל ושרק מהזירה הציבורית, דרך סדרה של חוקים אנטי-דמוקרטיים. שילוב זה הצית את ההתמרדות והציף את הארץ באוהלים.

נראה גם שהשינוי הוא עמוק, וקשה יהיה לאירועים ביטחוניים ולשיח הלאומני למסמס את שיבת האחוסדים. עם זאת, השיח הביטחוני-לאומני מן הסתם אינו עומד להעלם, ולכן צפויים מתחים מתמידים בינו לבין הכוחות החברתיים על עתידה של החברה הישראלית.

מעבר לכך, יצטרך המאבק האחוסדי לצדק להתייחס בקרוב גם בגלוי לביטויים משוועים של אי-צדק, כמו הכיבוש וההתייחסות למיעוטים בתוך הקו הירוק, כמו גם קיפוח הגליל והנגב. אם לא, הזעקה הנכונה והנחוצה לצדק חברתי תאבד את אמינותה, ותתפורר לשסעים המוכרים.

אך אם תשכיל מחאת האוהלים לשמור על קריאת אמת מאחדת לצדק עבור כול הקבוצות הסובלות תחת 'המשטר הנוכחי', ואם תצליח להקים תנועה רב-מגזרית ארוכת טווח, עוד יביאו האחוסדים חסד אמיתי לישראל.

•  פרופ' אורן יפתחאל מלמד גיאוגרפיה פוליטית ותכנון עירוני באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
• המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
• לכל השיעורים לחצו כאן.