חטיפה בסיני? "ים מצד אחד, שומרים מצד שני"
עבדאללה מהטראבין בטוח שאלה שרוצים להקים בחצי האי מדינת שריעה הם "החלשים", שעם נשק וכסף מנסים לעשות לעצמם שם. צור שיזף שמע על ההבדל בין צפון סיני לדרומה וניסה להבין מה בין הפסטורליה שעל החוף לטרור
בלילה ישנתי בחניון של בני שבט המזיינה. היו בו שלושה ישראלים שחצו את גיל 50 וגיחכו על ישראליות שהיו בחוף, אולם נמלטו ברגע שהגיע קריאות הבהלה מישראל. הם דיברו על "המדינה ששמה פאניקה" השוכנת מצפון לטאבה. באותם רגעים, קשה היה לומר שהם לא צודקים. ים סוף היה שקט מאוד ונצבע בצבעים הנפלאים שיש בסיני.
ההסלמה בדרום - כותרות אחרונות ב-ynet
- בכיר בחמאס: רגיעה מהערב; נציגי ישראל בקהיר
בעיני רבים, סיני היא המקום היפה והשווה ביותר בעולם. גם חתיכות הפלסטיק והשקיות המפוזרות על החוף ובמים לא מצליחות לסמא את העין. בטלוויזיה המצרית שידרו את תמונות המפגינים שמטפסים על בניין השגרירות הישראלית בקהיר ואז מורידים את הדגל ושורפים אותו. אבל אצל המזיינה מתעלמים מהעולם שבחוץ ועל החוף עוסקים בטיגון דגים.
בבוקר, אחרי ששנירקלתי קצת באזור, נזכרתי שוב למה המקום הזה מרגיע במיוחד. נסעתי צפונה כדי לדבר עם הטראבין. למזיינה יש מה להפסיד וכך גם לחלק מהטראבין. זהו שבט הנפרש על-פני חלק גדול ממדינות האזור. חלק מהמשפחות הנמנות עליו מתגוררות בנגב הישראלי, חלק בסיני וחלק במדבר המערבי של מצרים.
הגעתי לאחד החניונים המפורסמים כדי לדבר עם אחד הנציגים המרכזיים של הטראבין בדרום סיני. הוא לא רצה להצטלם וגם ביקש שלא אכתוב את שמו. נקרא לו עבדאללה. "הטארבין הוא שבט גדול אבל אתה צריך לזכור שרק מעטים ממנו הלכו עם הדת ככה", הוא אומר בעברית טובה.
הייתה זו הפעם הראשונה שמישהו דיבר איתי על המלחמה הדתית של הג'יהאד הסלפי נגד המערב ונגד יהודים, ועל אלה שהחליטו להקים את מדינת השריעה בסיני. "הם לא רק טראבין. יש שם גם מבני התיאהא (שבט שיושב במדבר התועים – רמה גירנית במרכז סיני), האחוואט ואחרים. אלה החלשים בכל שבט שככה, עם הנשק והכסף, מנסים לעשות לעצמם שם".
אלא שאותם "חלשים", כפי שכינה אותם עבדאללה, התארגנו ופועלים במספרים גדלים. הם הצליחו לכבוש למספר שעות את מרכז אל-עריש, שרפו תחנת המשטרה והרגו 15 שוטרים. בעקבות התקרית הזו ביקשו המצרים מישראל להכניס 1,000 חיילים לסיני בניגוד להסכם השלום. ישראל אישרה.
צפון מול דרום
"תדע לך שפה הבדואים עובדים עם הצבא המצרי. בכל ואדי יש שומר. בכביש לכיוון קהיר שהצבא המצרי שומר. בצפון סיני זה לא כמו פה. שם אין שבטים והמשפחות גרות באל-עריש או ברפיח. אבל גם שם, אחרי שהצבא נכנס בשבועיים האחרונים – האנשים הצביעו על הבתים שבהם נמצאים הסלפיסטים. הם עצרו כבר 200 מהם. ואם הם בקומה השלישית – הם נכנסים מהגג", אומר עבדאללה.
"והצבא יצליח להשליט סדר?", אני שואל אותו. "מעטים בצפון רוצים את הסלפיסטים. אתה צריך לזכור שיש הרבה בדואים שהם אנשים עשירים. שיש להם מפעלי בטון וחברות תובלה והמצב הזה לא טוב להם". אני מקשה עליו: "ואתה יכול להבטיח לישראלים שלא יחטפו אותם?". "כן", הוא עונה בפסקנות. "יש פה ים מצד אחד ומשם אף אחד לא יגיע, ויש שומרים על הוואדיות וההרים הגבוהים כך שאי אפשר לעבור מהצד השני. איך יחטפו כאן?".
בניגוד לחסן מהמזיינה, עבדאללה משוכנע שהכביש הנמשך לאורך ים סוף - בטוח. "זה לא אומר שלא תהיה חטיפה, אבל הפחדים הישראלים לא מבוססים על שום זיכרון היסטורי", הוא אומר. לדבריו, גם פעולת הטרור האחרונה, למרות שלא שמנו לב, באה מתוך סיני לתחומי ישראל ולא כוונה נגד ישראלים בסיני, למרות שלכאורה יותר קל לפגוע בהם.
עבדאללה מסב את תשומת לבי לעוד אמת חבויה אחת: מי שחוטף, צריך להעביר את החטופים לטריטוריה בטוחה משלו כדי להחזיק בהם. אם הבדואים של דרום סיני לא שותפים במשחק של הצפוניים - יהיה עליהם לעבור מאות קילומטרים עם החטופים. מעשה לא קל וכמעט לא סביר עם עיניים שרואות הכל. "אז מי עזר לאלו שחדרו לישראל?", אני שואל אותו. "בדואים שנתנו להם כסף", הוא עונה ללא היסוס. "אבל אנחנו נמצא אותם ונהרוג אותם. אנחנו רוצים את הישראלים בסיני".
שתינו תה. תיירים ישראלים, צעירים כמו גם משפחות עם ילדים, שהו לידינו. חלק שנירקלו במים, חלק ניגנו על החוף. אם מתעלמים ממה שקורה סביב, מה שאולי כדאי לפעמים, סיני היא ללא ספק המקום הנפלא ביותר בעולם. כמו שהיתה לפני הפיגוע הנוכחי. כמו שאולי תחזור להיות אם הבדואים, המצרים והישראלים ישתפו פעולה.