אמן פיתוי? דון ז'ואן דה לה שמאטע

את נכנסת למועדון הכי שווה בתל אביב, וה"שוואנץ" של המועדון, אותו שוויצר אגו-מניאק שעסוק במה חושבים עליו כל הזמן, מסתכל עלייך. בטח באת עם חברות, אולי תפגשי שם כמה אנשים נחמדים, אולי מישהו יתחיל איתך, עוד ערב נעים ונטול דאגות.

טורים נוספים של ענת אבישר בערוץ יחסים:

• עושה היסטוריה
• הארץ בוערת מההבנה שכל מאבקינו קשורים
• צועדים בשביל להראות לה שאפשר גם כך
• אישה חזקה, לא פוחדת לומר מה היא רוצה
  

את גם לא מתכוונת לשתות הרבה. את כבר לא ילדה בת 18 ואת יודעת שמחר בבראנץ' אצל צילי יכאב לך הראש, ולא באמת בא לך להתכונן לעוד לילה נטול שינה ורווי אדווילים.

ה"שוואנץ" מתמרן את צעדיו עד אלייך, מנסה לשחק איתך בחוקים שלא את קבעת. לא באמת מעניין אותו מי את, לא באמת מעניין אותו מה רצית או מה את חושבת. הוא במשחק שלו עכשיו, ואת המטרה המדויקת שהוא רואה לנגד עיניו.

שלום. נעים מאוד. הפכו אותך כרגע למטרה ניידת, עם ציצי ואקססוריז נלווים - לא פחות. אם זה מתאים לך, לכי על זה. הריי הוא הבחור הכי קל במועדון. הלוזר המיואש והברור שיעשה כל דבר שיזוז בכיוון שלו. הוא למד את הטריקים היטב, וכולו מקרין בטחון מזויף.

לא מתאים לך אחד כזה שיכבוש אותך רק בשביל האגו? אהלן, כאן מתחילה פינתנו להיום, ילדות. להלן מספר צעדים כדי לעמוד בפני הטריקים של כל תלמיד מדופלם ששינן מבעוד מועד את יסודות אמנות הפיתוי.

איך להתנגד למניפולציות של אמנות הפיתוי?

1. לעולם אל תשחקי את המשחק. יש לך משחק משלך, כבר מספיק שנים. את לא חייבת כלום ותרגילי אמנות הפיתוי האלה שקופים לגמרי.

יש לך מנת משכל, יש לך אינטואיציה, תעשי רק מה שמתאים לך ואיך שמתאים לך. אחת שמתחילה איתי ככה מקבלת ממני מבט מכף רגל ועד ראש שאומר "תסתובבי ולכי. אני לא משחקת איתך ככה". אחד שמתחיל איתי באופן הזה מקבל הרצאה על הפתטיות שבצייד שלו.

2. דברי. דברי הרבה. זה מייאש את מי שלא באמת מתעניין. מערך ההגנה שלך הוא הקול שלך. תבדקי אם הוא מתעניין או סתם רוצה לבהות לך במחשוף.

דברי, דברי חופשי. הוא אמור להקשיב לך בנימוס ולהנהן לכל הפחות. במקרה הטוב, הוא יסתום לך את הפה בהערה שנונה. במקרה הפחות טוב, הוא ייבהל. אז תנסי גם להקשיב מדי פעם, ולהגיב בהתאם.

3. תקשיבי לתחושת הבטן שלך. מי שבא אלייך עם אג'נדה, מרגישים עליו. הבטן שלך לא טועה. אג'נדה זה מצוין ביחסי חוץ, זה מעולה במשחקי אסטרטגיה, זה מהמם במבצע צבאי, זה מדהים לחלוטין בתור מצע בחירות.

אבל אג'נדה גם אומרת שזה לא המשחק שלך. לכי על אלה שלא באו עם אג'נדה. לכי על אלה שבאו באמת לבלות, באמת להכיר. הם אמיתיים, הם לא משחקים בך ובעצמם בתסריט מטופש שמבטל רגשות.

באת לבלות, לא לשחק משחקים מיותרים(צילום: Index Open)

זה לא המשחק שלך

כתב פה סטס סגין, מארגון mysod, על סצנת המועדונים ועל הפיתוי במועדון, מאמר המוגש באופן לוגי וקוהרנטי, שלבים ברורים לכיבוש היעד. הוא טוען בתוקף שהמטרה היא לא סקס ואני תוהה מה עוד יכול לצמוח מתקשורת מכוונת שכזו, מגמתית להחריד, בין שני אנשים.

האם הקורס המוצע מכיל את עקרונות האהבה והתקשורת? את ההקשבה וההכלה? את המקום הרך, הנותן, האמיתי ממנו מתחילים יחסים? האם הקורס המוצע מדבר על ידידות, הכרות עמוקה, שימת לב לפרטים? למיטב הבנתי וגם לפי מה שסטס סגין כותב, כל מה שיש בקורס הוא המשחק.

המשחק בו את ואני הופכות לניצודות, והם מקבלים את התואר "הציידים". משחק כוחות, משחק מוחות, שילוב של קצת פסיכולוגיה חברתית והופ, אתה מלך העולם, המסיבה והחיים, ויש לצידך כוסית של הלייף, האח הידד.

את האינטימיות והרצון הכנה להכיר, סטס סגין קובר במילים קרות על משחק, על תוכניות פעולה. לנשים שבינינו זה מחריד, עוד בטרם נכנסנו לסוגיה הקודמת בעניין שיטותיו של סגין וחבריו, עליה קמה מחאה בקרב כל ארגוני הנשים.

מדובר בחשיבה המחפיצה כך נשים, ואף יוצרת תרבות אונס, סטס ידידי. וחשוב שתזכור שאנחנו לא מטרה. אנחנו בנות אדם, ויש אוויר בריאות שמאחורי הציצים שלנו.

דם זורם במקומות שאליהם אתה טוען שאינך מלמד את תלמידיך להגיע אליהם. אנחנו לא חפצים ולא מטרות. אין שום משחק שצריך לשחק. האמת היא המסכה הטובה ביותר. אז תהיו שלמים עם עצמכם ותקרינו בטחון גם כשתעמדו 20 דקות בסלקציה.

תצחיקו אותה, היא תתרגש. נשים לא צוחקות מספיק. לא יותר קל מאשר כל הבולשיט הזה?

• יש לכם מה להגיד על החפצת נשים? ספרו לנו בפייסבוק המחודש של ערוץ יחסים.
  

ענת אבישר היא ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס בישראל.