שתף קטע נבחר

 

הציל את שכניו: "הורדתי חולצה, חסמתי עורקים"

צליל צנזור ובתו בת ה-17 סיכנו את חייהם, יצאו לרחוב בעיצומה של מתקפת רקטות ופעלו באומץ ובקור רוח כדי להציל את שכניהם, ליאור ונתי. בסיוע ynet, נפגשו עמם המשפחות. הרופאים: זה פשוט מדהים, הם הצילו חיים באופן חד-משמעי

"ראיתי פולסים של דם יוצאים ממנו והבנתי שאם אני לא עוצר את הדימום, הבחור יגמור. לא זיהיתי בכלל שמדובר בשכנים שלי ופעלתי במהירות".

 

כך, במשפטים ענייניים ומדודים, תיאר הבוקר (יום ב') צליל צנזור את פעולות ההחייאה שלו ושל בתו, שהצילו את חיי שניים משכניהם, פצועי מתקפת הגראדים על באר שבע שלשום. במפגש מרגש בבית החולים סורוקה, שיחזרו המעורבים את השתלשלות האירועים, אך השורה התחתונה היתה ברורה עוד קודם: תושיה, אומץ וקור-רוח של אזרחים תחת אש הובילה למניעת תוצאות טראגיות של אירוע קשה.   

 

צפו במפגש המרגש בסורוקה. עריכה: רועי מנדל

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אומץ תחת אש - כותרות אחרונות ב-ynet:

 

ליאור ג'ורג' בן ה-24 וחברו, נתי חקצ'ור, נקלעו במוצאי שבת לזירת נפילות רקטות שעה שצעדו ברחוב רופין בבאר שבע. השניים, שנפגשו לאחר שלא התראו תקופה ארוכה, ספגו רסיסים רבים בגופם. פעולותיהם של שכניהם לשכונה, צליל ובתו ארינה, הן אלה שהבדילו, למעשה, בין חיים ומוות.

 

"אני ומשפחתי שמענו את האזעקה ומיהרנו להיכנס למקלט", סיפר ל-ynet צנזור. "לאחר ששמענו את נפילת הרקטה הקרובה, יצאנו החוצה. ראיתי את נתי שוכב ולאחר שלא מצאתי לו דופק, העדפתי, בהחלטה רגעית, לבדוק מה מצבו של ליאור, שגם נפצע, אך לפחות הגיב והיה בהכרה".

 

צליל צנזור מחבק את משה חצ'קור (צילום: הרצל יוסף ) (צילום: הרצל יוסף )
צליל צנזור מחבק את משה חצ'קור(צילום: הרצל יוסף )

צנזור תיאר את פעולת ההצלה: "הורדתי את החולצה שלבשתי, קרעתי אותה לרצועות וקשרתי לליאור חוסם עורקים ברגלו. בשלב הזה, הגיעה בתי ארינה, בת ה-17, ובדקה גם היא את הדופק של נתי. ארינה פעלה במהירות, אילתרה חתיכת בד ובאמצעות מקל סובבה אותו לאחר שכרכה אותו בקצה הרגל של נתי ובכך עשתה לו חוסם עורקים".

 

לדברי עדים לאירוע, צנזור ובתו היו מרוכזים מאוד בטיפול ובהצלת הפצועים. השניים לא התרגשו ממכונית שבערה בצמוד אליהם כתוצאה מנפילת הגראד, ובעיקר מקריאות הכבאים להתרחק מהמקום עקב חשש לפיצוץ בלוני גז. "נתי צעק מכאבים, אבל לא ויתרתי גם לאחר שחוסם העורקים הראשון נקרע", סיפרה ארינה, בתו של צנזור. "צעקתי לאמא שלי שתביא מהר מהבית ערכה של עזרה ראשונה, למרות שמהרגל שלו לא נשאר הרבה, והחלפתי לו לחוסם עורקים תקני מסיליקון".

 

המצילים בפגישה עם אחד הפצועים בסורוקה (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
המצילים בפגישה עם אחד הפצועים בסורוקה(צילום: הרצל יוסף)

 

מאז אשפוזו, ניסה ליאור לאתר את הגיבורים שאילתרו פעולות רפואיות מצילות-חיים. הרצל יוסף, צלם ynet שהגיע לזירה, תיעד את הרגעים הדרמטיים ובתמונותיו נראה צנזור בעיצומו של הטיפול בליאור. הבוקר הוא אותר והגיע לבית החולים, שם פגש את ג'ורג' וכן את הוריו של חקצ'ור, שעדיין מאושפז במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ. 

 

במהלך הפגישה המרגשת, סיפר ג'ורג' לארינה ואביה כי הוא זוכר את רוב פרטי האירוע. "אני מאוד מודה לכם והיה לי חשוב לפגוש אתכם. אני זוכר שנתי לא הפסיק לצעוק בשניות שאחרי הנפילה: 'הלכו לי הרגליים, הלכו לי הרגליים'. באותם רגעים, שנראו לי אז כמו נצח, צעקתי לאמא ולמד"א, אבל אף אחד לא הופיע עד ששניכם הגחתם. חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן כי ראיתי שאני הולך לגמור שם".

 

לדברי ג'ורג', הוא ניסה בשלב זה להרגיע את חברו על רקע נפילות הרקטות, ובמקביל תיאר את פעולותיו של שכנו. "הרמתי את הרגל למעלה כדי לנסות להפסיק את זרימת הדם וצליל ממש השתלט על המצב וידע מה לעשות ב-100%. הוא נתן לי צ'אפחות כדי להשאיר אותי ערני, ואפילו אמר לי: 'תזכור שעם הרגל הזאת אתה תחזור לשחק סטאנגה'. הוא הדגיש את השעה שבה עשה לי את חוסם העורקים, 20:50. ברגע שהם הגיעו, חשתי הקלה ענקית ותקווה גדולה שיש מישהו שהציל את חיי חברי ואת חיי. צליל אפילו לא נתן לי לראות את הפציעה הקשה שלי".

 

"הלוואי שירבו אנשים כמוכם בישראל"

אביו של ליאור בירך אף הוא את צליל. "אני מאוד מודה לכם שהצלתם את הבן שלי ואת חייו של נתי. בלעדיכם, אני לא יודע איפה היינו עכשיו. הלוואי שירבו אנשים כמוכם בישראל, שיעשו ויתנו ולא יסמכו על המערכת הממשלתית".

 

מנהל בית החולים, ד"ר מיקי שרף, הבהיר כי חוסמי העורקים על הפצועים הצילו את חייהם, ואף תהה אם ארינה היא חובשת: "האלתור שלך והטיפול שלך עם המקל והבד הצילו באופן חד-משמעי את חייו של נתי. זה פשוט מדהים. דיברתי

מקודם עם נתי, הוא התעורר ופשוט שמח לשמוע שאתם פה".

 

ההתרגשות במחלקה לטיפול נמרץ, בה מאושפז נתי, היתה לא פחות גדולה, ודמעותיו של האב משה לא הפסיקו לזלוג לאחר שפגש לראשונה את האנשים שהצילו את חיי בנו. הוא נתן לשניהם חיבוק גדול וסיפר: "לא ידעתי מי אתם בכלל וגם חיפשתי אתכם כדי להודות לכם מקרב לב. נתי זוכר אתכם ב-100% ופשוט הצלתם את החיים של הבן שלי. כבר מהרגע שנכנסנו לבית החולים, אמרו לנו פה כמה פעמים שאם לא הייתם שם, זה היה נגמר רע מאוד. אתם פשוט מלאכים".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ביקור מרגש בבית החולים סורוקה
צילום: הרצל יוסף
נפילת גראד בבאר שבע
צילום: שמרית שי
צנזור והורי הפצועים, היום בסורוקה
צילום: הרצל יוסף
פינוי פצועים מזירת האירוע
צילום: הרצל יוסף
מומלצים