שני החיילת תרמה מח עצם - והצילה בת 12
כשהתגייסה לצה"ל נתנה שני, כיום בת 19.5, דגימת מח עצם למאגר של "עזר מציון". מספר חודשים אחר כך היא קיבלה שיחת טלפון שבישרה לה: נמצאת מתאימה לחולה בת 12. השבוע היא הגיעה לביה"ח לתרום - בתקווה להציל את חיי הילדה
במשך חודשים ארוכים ממתינה רוני (שם בדוי) בת ה-12 החולה במחלה ממארת לתרומה שתציל את חייה. לפני כשבוע זה קרה. שני, חיילת בת 19.5 מנהריה המשרתת בחיל המודיעין, תרמה לה מח עצם. כעת ממתינים לראות אם התרומה תיקלט בגופה של הילדה - ובכך תציל את חייה.
תרומה מצילת חיים:
- בן שנה וחצי ניצל בזכות דם טבורי שנלקח מאחיו
- יסמין נמצאה מתאימה לתרום מח-עצם. ליווינו אותה
- יפעת תרמה מח-עצם והצילה את אורי - פעמיים
"כשקיבלתי את הידיעה קפצתי מאושר"
כשהתגייסה שני היא מסרה, כמו כל חייל צה"ל, דגימת דם למאגר מח העצם של "עזר מציון". אז היא לא ייחסה לכך כל חשיבות. אך לפני כחודשיים היא קיבלה את שיחת הטלפון שבישרה לה: את יכולה להציל חיים. "התקשרו אלי מהצבא והודיעו לי שיש פוטנציאל התאמה גבוה לתרומה", היא מתארת ל-ynet את היום ההוא. "אחרי שרשרת החיול לא יצא לי לחשוב על זה ולכן כשהגיע הטלפון ממש שמחתי. פשוט קפצתי מאושר מהידיעה שאני יכולה לעזור למישהו, לא סתם בלחצות את הכביש אלא ממש להציל את חייו".
השתלת מח עצם היא שיטת טיפול לכמאה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות של חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי.
בישראל אין כיום מאגר מח עצם ממשלתי, אך במסגרת תהליך החיול מוסרים כל חיילי צה"ל דגימת דם, שנכנסת למאגר מח העצם של "עזר מציון", המאגר הגדול ביותר בישראל. עד היום נכנסו למאגר כ-170 אלף חיילים, כאשר 1,058 מתוכם נמצאו מתאימים לתרומה ו-225 תרמו - ובכך הצילו את חייהם של חולים.
למרות המספרים הגבוהים הסיכוי למצוא התאמה בין התורמים לחולים קטן מאוד מאחר והתורמים חייבים להיות זהים למושתל מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. "רק ל-25% מהזקוקים לתרומה יש תורם מתאים", מסביר פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך ההמטו-אונקולוגי במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. "אותו סיווג רקמות שאנחנו זקוקים לו לצורך השתלה נשמר פחות או יותר בקבוצות אתניות לאורך הדורות ולכן הסיכוי למצוא תורם מתאים למשהו ממוצא אתני דומה הוא גבוה יותר מאשר אילו הייתי מחפש לחולה ישראלי תורם מתאים במאגר הסיני, לדוגמה".
"כמעט ולא היו לי חששות"
שני מספרת כי היא גדלה במשפחה שחינכה לתרומה לחברה ולכן לא התלבטה אם לתרום או לא. בזמן שבילתה בבית החולים שניידר, שם התבצע הליך התרומה, פקדו בני המשפחה את מיטתה והיו מאושרים מההזדמנות שניתנה לה. "זו חוויה של פעם בחיים", היא מתארת. "זה משהו נורא מרגש, שאתה יכול להציל חיים של בן אדם. נכון שאחרי שנכנסים למאגר זה לא בטוח שתתאים, אבל אני מאמינה שגם התהליך הראשוני נותן תקווה לחולים, וזה מאוד משמעותי, לדעת שאתה יכול לעשות משהו עבור מישהו אחר".
-איזה תהליך עברת מאז שהודיעו לך שיש התאמה?
"מאז שנמצאתי מתאימה 'עזר מציון' יצרו איתי קשר ועשיתי עוד בדיקות. אמרו לי שבכל רגע אני יכולה להפסיק את התהליך וכבר בהתחלה הסכמתי, אבל התעניינתי ובדקתי איך זה בדיוק עובד. אמרו לי שיש שתי דרכים לתרום מח עצם. הדרך האחת היא שאיבה מעצם בגב התחתון, ממנה פחדתי. בדרך השנייה מעבירים דם דרך מכונה שמסננת את התאים ולאחר מכן מחזירים את הדם לגוף. אני העדפתי את הדרך הזאת, כי היא די פשוטה מבחינתי"."ישנם מצבים שאנחנו כרופאים מעדיפים תרומה ממח העצם וישנם מצבים שאנחנו מעדיפים תרומה מהדם ההיקפי", מוסיף פרופ' יניב, "אבל תמיד אפשר להשתמש בשתי האפשרויות ובשורה התחתונה זו החלטתו של התורם. ההמלצה ניתנת לפי סוג המחלה ממנה סובל החולה. אבל מכיוון שהתורם תורם למישהו שהוא לא מכיר והוא עושה צעד אלטרואיסטי לגמרי אז אנחנו תמיד נותנים לו לבחור את הדרך".
-חששת מההליך?
"כמעט ולא היו לי חששות כי הסבירו לי על הדרך הזו, שהיא יותר קלה מהניתוח", אומרת שני. "ידעתי שיש קצת תופעות לוואי אבל זה לא הפריע לי, כי מה זה כמה ימים של חוסר נוחות לעומת אדם שחולה בסרטן. אם זה דבר שיכול להציל אותו, אז סובלים כמה ימים ועוברים הלאה.
"התחלתי לקבל זריקות שמגבירות את ייצור תאי האב ארבעה ימים לפני וביום החמישי התחברתי למכונה שהדם נכנס אליה מצד אחד והיא מסננת את התאים ומוציאה אותו מהצד השני - וזה לא כזה כואב. גם הזריקות שלפני הן כמו חיסונים כך שבסופו של דבר לא היו לי יותר מדי תופעות לוואי, מלבד קצת כאבים בעצמות, אבל תפקדתי רגיל. זה לא היה נורא".
בגלל החוק שקובע כי זהותו של מקבל התרומה תישאר חסויה לפחות שנה מרגע קבלתה, שני אינה יודעת את חייו של מי היא מצילה. כשנרמז לה כי מדובר בילדה החולה במחלה ממארת היא שמחה לשמוע, אך הדגישה שהיא שמחה הייתה להציל כל אדם. "זה כיף לשמוע שזה מציל ילדה, אבל זה מציל בן אדם ולא משנה מי זה", הדגישה.
ד"ר ברכה זיסר מנהלת מאגר מח העצם הלאומי של "עזר מציון" אמרה: "עזר מציון" שמה לה למטרה להרחיב את מאגר מח העצם ולהגיע למיליון דגימות. שיתוף הפעולה עם צה"ל מקרב אותנו למטרה זו ומגדיל את היכולת שלנו להציל נפשות. סיפורה של שני הוא דוגמא ומופת לחיילי צה"ל, למסירות ולהקרבה למען הצלת חיי אדם, ואני מודה לה על כך. כולי תקווה שסיפורה יעודד את החיילים ואת המתגייסים החדשים להצטרף למאגר מח העצם של 'עזר מציון' בהגיעם לבקו"ם".
מספר הטלפון לתרומות של "עזר מציון" 1-800-236-236
לפנייה לכתב/ת 
