זמן זה כסף: מה הפיצוי על דירה שלא מפונה?
בעלי נכס הגישו תביעה נגד השוכרים בה דרשו מעל 75 אלף שקל, זאת בטענה כי הדירה לא פונתה בזמן. השוכרים טענו, כי בעלי הדירה גרמו להם נזקים שונים. ביהמ"ש פסק לתובעים פיצוי של כמה אלפי שקלים בודדים וקבע - "ההר הוליד עכבר"
בעלי נכס במושב צרופה הכולל דירת מגורים ושתי גינות, הגישו תביעה נגד השוכרים בטענה כי הדירה לא פונתה בזמן. התובעים השכירו את הדירה למשך שנה ושלושה חודשים, ולאחר מכן סוכם כי לשוכרים תהא הזכות להאריך את תקופת השכירות לחמש תקופות בנות שנה כל אחת. בנוסף סוכם על תאריך פינוי בסיום כל התקופות.
עוד פסקי דין על השכרת וקניית דירות:
לטענתם, הדירה לא פונתה בתאריך המוסכם אלא כחודשיים וחצי לאחר מכן. הם הגישו לבית משפט השלום בחיפה תביעה, בה דרשו פיצוי של 75,213 שקל, הכולל 11,698 שקל בגין דמי שכירות ראויים וחשבונות עבור התקופה בה התגוררו השוכרים בנכס מעבר לתקופה המוסכמת. בנוסף כלל הסכום פיצוי בגין הנזקים שלטענתם גרמו השוכרים לנכס, ובכללם לקיחת 8 מזוזות ונזקים לדירה ולגינות הצמודות לה, בסכום כולל של 57,461 שקל.
השוכרים טענו, כי הדירה שהושכרה להם הייתה בבית ישן ולא משופץ, ולכן טרם תחילת השכירות אפשרו להם התובעים לערוך עבודות שיפוץ נרחבות בבית. לטענתם, הם החזירו את הדירה במצב טוב יותר מזה שקיבלו, ואף העלו טענות קיזוז שונות נגד התובעים.
כך למשל טענו השוכרים, כי על התובעים לשלם להם 3,602 שקל בגין הפרשי שער. עוד נטען מצידם, כי במהלך תקופת השכירות הסכימו התובעים כי יציבו קונטיינר לפני הדירה, אך משהסתיימה תקופת השכירות, מנעו מהם לפנותו ואף פרצו, או הניחו לאחרים לפרוץ אליו ולגנוב ממנו ציוד בסכום של 39,856 שקל וחלקי רכב שונים בסכום של 30 אלף שקל.
לעניין מועד הפינוי טענו השוכרים, כי סיכמו עם התובעים בעל פה על הארכת השכירות, אך למרות זאת ובמפתיע, החליטו התובעים לפנותם לאלתר. לדבריהם, מאחר שהם לא יכלו להתפנות במיידי, הם פינו את הדירה כחודשיים לאחר המועד המקורי.
התנהגות השוכרים - כוחנית ונפסדת
סגן הנשיא השופט שלמה לבנוני קיבל את התביעה ככל הנוגע למועד הפינוי, אך דחה את מרבית טענותיהם הנוספות של בעלי הדירה, כמו גם את טענות השוכרים.
לעניין מועד הפינוי נקבע, כי משלא פונתה הדירה בתאריך עליו סוכם מראש, זכאים בעלי הדירה לדמי שכירות ראויים עבור התקופה בה שהו השוכרים בנכס שלא כדין. השופט ציין, כי מהראיות שהוגשו עולה, שהשוכרים נהגו בדרך כוחנית ונפסדת בכך שלא פינו את הדירה, ואף מסרו לתובעים כי יעשו כן כאשר יימצאו מקום מגורים חלופי מבלי לנקוב בתאריך מדויק.
"ועוד משחק להם מזלם של הנתבעים בכך שהתובעים דורשים מהם אך דמי שכירות ראויים המבוססים על סך 3,500 שקל, כמוכח בחוזה השכירות... אילו היו מבקשים לצרף לכך פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב התנהגותם הכוחנית והנפסדת של הנתבעים, בעשיית דין עצמית, הם היו זוכים לפסיקתו על ידי, וביד נדיבה מאוד", כתב השופט.
השופט פסק לתובעים פיצוי של 11,698 שקל בגין הפינוי המאוחר. עם זאת, בהעדר הוכחה הוא דחה את מרבית טענותיהם הנוספות של התובעים באשר לנזקים שנגרמו לבית ולגינה, וקבע כי הם זכאים אך לפיצוי של 1,600 שקל בגין הוצאות עבור פינוי פסולת בחצרות וניקוי יסודי של הדירה.
השופט דחה גם את מרבית טענות הקיזוז שהעלו השוכרים בהעדר הוכחה, מלבד עלות הקונטיינר - 6,930 שקל, זאת מאחר ששוכנע כי לא ניתן לפנותו מהשטח ללא שיתוף פעולה של התובעים או בעלויות בלתי סבירות. בסיכומו של דבר פסק השופט, כי התובעים זכאים, בהתחשב בעילת הקיזוז לפיצוי של 6,368 שקל בלבד, וציין "ההר הוליד עכבר". השוכרים חויבו לשלם גם הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
