"מחכה לו, והוא לא בא". האלמנה ההרה מדברת

"הוא אמר לי: 'הנה אני יורד', כאילו הוא ידע איפה זה נופל. הוא הלך ממש לקראת הטיל. זה לא ייאמן, אי אפשר להסביר את זה".

בחודש השמיני להריונה, עכשיו לבד, לילך שושן לא יכולה להפסיק לדבר על בעלה, יוסי, שנהרג בשבת מפגיעת רקטת גראד בבאר שבע. "דיברתי איתו במוצאי שבת כשנשמעה האזעקה", סיפרה שושן ל-ynet על רגעיו האחרונים של בעלה, "הוא אמר לי שהוא יורד מהאוטו לתפוס מחסה, ושאחרי 5-10 דקות הוא יבוא לקחת אותי. הוא לא בא. הוא עדיין לא בא". שושן הבחינה דרך הטלוויזיה בחפציו האישיים של בעלה, בהם הטלפון הנייד שלו ונעליו.

מותו של שושן - כתבות אחרונות ב-ynet:

• נהרג בדרך לאשתו, בחודש התשיעי להריונה
• רעיית הרוג הגראד: "מי ייקח את הבת לכיתה א'?"
  

עוד בערוץ החדשות:

• המשטרה: מרגול דיברה על 'החאווה שצריך לשלם'
• המחאה: עצורים בפינוי בניין נטוש בתל-אביב 
  

"חשבתי שאני משתגעת. ידעתי שזה בעלי כשהתקשרתי אליו והוא לא ענה. התקשרתי לבית החולים, למשטרה, אבל לאף אחד לא היה מה לומר לי. שלחתי את אחי הגדול לבית החולים, כשיוסי לא ענה. חשבתי שאולי זו נפילת קווים, אבל הוא מאוד אחראי", היא שִחזרה.

אחרי מתקפת הגראדים על באר-שבע במוצאי שבת(צילום: אוהד צויגנברג)

האלמנה סיפרה כי לאחר מכן הלכה בעצמה לזירת הנפילה. "השוטרים אמרו לי: 'גברת, לאן את חושבת שאת נכנסת?', אמרתי להם שבעלי היה אמור לאסוף אותי ואני רוצה לזהות את החפצים שלו, לראות שזה לא הוא. שלחו אותי למשטרת באר שבע. השוטרים היו באמצע תדריך ולא התייחסו אליי, עד שאח שלי התקשר מבית החולים ואמר לי שאגיע. חשבתי שאולי בעלי פצוע, מי חשב על מוות? אמרתי שזה לא יקרה וגם לא קורה, שזה רחוק מאיתנו, אבל טעיתי".

הלוויתו של יוסי שושן. חיכה כל-כך לבן(צילום: אליעד לוי)

שושן, בן 38 במותו, אמור היה לחבוק בימים אלה ילד שלישי, בן ראשון אחרי שתי הבנות ליהי ואליאור, שלהן מלאו 4 ו-7 שנים. הוא עשה את השבת עם קרובי משפחה באופקים ללא משפחתו הקרובה, וכששמע על האזעקות בעירו, בחר לנסוע לשם להיות עם אשתו ההרה. "בשבוע שעבר עוד היינו ב'שילב', יוסי דיבר עליו, כמה רצה את הבן", נזכרה. "הבת הגדולה אמרה לי שבא לה

שהגראד יחזור באיזו צורה עליהם, והנה זה חזר על אבא שלה. הבת הקטנה אמרה שיש לו בית חדש בשמיים".

קריירת הכדורגל הארוכה של שושן הובילה אותו למשרת מאמן השוערים במחלקת הנוער של הפועל באר-שבע. בראש השנה, היה אמור לטוס עם הקבוצה לאירלנד, אך אשתו מספרת כי הוא צחק ואמר שהלידה תפריע לנסיעה. "הוא ידע שהוא לא יטוס. הוא כל הזמן חסר לי. אני אומרת לעצמי שאולי הוא בכדורגל, אולי בתפילה, אולי הוא צריך להגיע, אבל הוא לא מגיע. בבוקר אני מחכה שיעיר אותי, אבל הוא לא. אלוהים לקח לי אותו ולא יחזיר לעולם, לקח רק את הצדיקים והטהורים".