.jpg)
מהמעצר בבנגזי עד הפריצה לארמון. יומן ההפיכה
מה שהתחיל ב-15 בפברואר במהומה מקומית בבנגזי עקב מעצר פעיל זכויות אדם, נגמר בפריצה למתחם המבוצר של שליט לוב ונפילת טריפולי. מהסנקציות באו"ם, דרך רגעי השפל של המורדים ועד לקאמבק בדרך לבירה: כרוניקה של הפיכה
אם במצרים ובתוניסיה הדחת השליטים הושלמה תוך שבועות בודדים, בלוב היא הושגה רק אחרי קרב עיקש ועקוב מדם, שנמשך יותר מחצי שנה. באמצעו, אי שם בחודשים יוני-יולי, נדמה היה כי המורדים קורסים: צבא קדאפי דיווח על התקדמות, השיב לעצמו את השליטה בכמה ממעוזיהם החשובים, וטבח בהם ללא רחם. אפילו מפקדם הצבאי העליון של המורדים נהרג.
סוף עידן קדאפי - עדכונים שוטפים ב-ynet:
אבל כמו עוף החול, כשהעולם כבר החל להתייחס לארצם כאל הבִיצה התורנית של ארה"ב ונאט"ו - כמו וייטנאם או עיראק - המורדים הלובים התרוממו והשיבו מלחמה שערה. אחרי קיפאון ממושך בשדה הקרב ובחסות המטוסים הזרים, הם יצאו לשבוע מדהים של כיבושים שהביא אותם עד לפתח הבירה, והוכיחו לפעילי האופוזיציה במדינות ערב אחרות שהסבלנות משתלמת. בדרך לשם, הם עברו מלחמת חפירות ממושכת, וכך זה נראה:
15 ו-16 בפברואר - מהומה פרצה בבנגזי, העיר שהייתה למעוז מתנגדיו של קדאפי, בעקבות מעצרו של פעיל זכויות האדם פתחי טרבל, שפעל לשחרור אסירים פוליטיים.
17 בפברואר - פעילים הכריזו על היום הזה כיום זעם. היה זה יום השנה החמישי לעימותים בבנגזי ב-2006, אז הרגו כוחות הביטחון מפגינים שתקפו את הקונסוליה של המעצמה הקולוניאלית לשעבר ששלטה בלוב, איטליה.
26 בפברואר - מועצת הביטחון של האו"ם מטילה סנקציות על קדאפי ובני משפחתו, ומחליטה להעביר את נושא הדיכוי האכזרי של כוחות קדאפי נגד המורדים לטיפול בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
28 בפברואר - ממשלות האיחוד האירופי מאשרות חבילת סנקציות נגד קדאפי ויועציו הקרובים, כולל אמברגו נשק ואיסור כניסה למדינות האיחוד.
5 במרס - מועצת המעבר הזמנית של המורדים בבנגזי מתכנסת ומכריזה על עצמה כעל הנציגה הבלעדית של לוב.
10 במרס - צרפת מכירה במועצה הזמנית של המורדים (NTC) כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הלובי. יום לאחר מכן, משטר קדאפי משעה את הקשרים בין לוב לצרפת.
16 במרס - הכוחות הנאמנים לקדאפי מגיעים לעיר בנגזי, שנפלה כאמור בידי המורדים. בנו של קדאפי, סייף אל-איסלאם, מבטיח לרשת Euronews הפועלת מצרפת: "הכל יסתיים בתוך 48 שעות".
17 במרס - מועצת הביטחון של האו"ם מכריזה על לוב אזור אסור לטיסה, ומאשרת לנקוט את "כל האמצעים הדרושים" - שם קוד לפעולה צבאית - כדי להגן על האזרחים הלובים מפני צבאו של קדאפי.
19 במרס - ההפצצות האוויריות הראשונות של כוחות נאט"ו עוצרות את התקדמות כוחות קדאפי באזור בנגאזי ופוגעות במערכות ההגנה האווירית של צבא לוב.
28 במרס - קטאר הופכת למדינה הערבית הראשונה שמכירה במורדים בלוב כנציגיהם הלגיטימיים של אזרחי המדינה.
29 במרס - בוועידה בלונדון בהשתתפות נציגי 40 ממשלות וארגונים מושגת הסכמה על הקמת קבוצה של כ-20 מדינות כדי לתאם את המאמצים בכל הנוגע ללוב של אחרי עידן קדאפי.
30 במרס - שר החוץ הלובי, מוסא קוסא, עורק ונמלט לבריטניה.
10 באפריל - נשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה, אומר אחרי ביקור עם משלחת של ארבעה מנהיגים אפריקנים בטריפולי, כי קדאפי קיבל את מפת הדרכים לסיום הסכסוך. המורדים דוחים את התוכנית ביום שלאחר מכן.
30 באפריל - הפצצה של נאט"ו שכוונה נגד בית בטריפולי הורגת את בנו הצעיר ביותר של קדאפי ושלושה מנכדיו של הרודן הלובי.
30 במאי - בנאומו הראשון זה חודש, קדאפי שב וקורא להפסקת אש, אך לא נותן כל איתות לכך שהוא ייענה לדרישה ממנו להתפטר.
1 ביוני - האחראי הראשי על הנפט בלוב, סוחרי ראנם, מופיע ברומא ומודיע כי הוא ערק בשל מרחץ הדמים בארצו.
8 ביוני - נציגי מדינות מערביות וערביות נפגשים באבו דאבי, ודנים במה שגורמים אמריקניים הגדירו "סוף המשחק" של קדאפי.
15 ביוני - ממשלת קדאפי מאשרת את תקציב המדינה לשנת 2011 - בסך 31.4 מיליארד דולר - כדי להוכיח שהיא ממשיכה לתפקד כרגיל.
27 ביולי - בית הדין הפלילי הבינלאומי מוציא צווי מעצר נגד קדאפי, בנו סייף אל-איסלאם, וראש המודיעין הלובי עבדאללה אל-סנוני, באשמת פשעים נגד האנושות.
15 ביולי - ארה"ב מכירה במועצה הזמנית של המורדים כממשלה הלגיטימית של לוב, בישיבה שנערכה בטורקיה.
26 ביולי - שליח האו"ם ללוב אומר אחרי שיחות עם ראש ממשלת לוב כי הממשלה והמורדים עדיין רחוקים מהסכמה על סוף המשבר.
27 ביולי - המורדים זוכים להכרה גם מבריטניה, שאף מגרשת את הדיפלומטים של קדאפי שעוד נותרו בלונדון.
28 ביולי - עבד אל-פתח יונס, שר הפנים לשעבר בממשלת קדאפי שערק לצד של המורדים ב-22 בפברואר והפך למפקד הצבאי שלהם, נהרג בנסיבות מסתוריות.
9 באוגוסט - ממשלת קדאפי מאשימה את נאט"ו בהרג 85 אזרחים בהפצצה אווירית ליד זילטן, מערבית למיסרטה.
14 באוגוסט - המורדים הלובים משתלטים על מרכז העיר זאוויה, כ-50 קילומטרים ממערב לבירה טריפולי, וחוסמים את הדרך היבשתית המהירה לתוניסיה, שאפשרה עד אז העברת אספקה של מזון ודלק לבירה.
15 באוגוסט - בנאום דרך הטלפון, שבקושי ניתן לשמוע את הנאמר בו, קורא קדאפי לנאמניו לשחרר את לוב מהמורדים ומנאט"ו. "היכונו להילחם... דם השהידים הוא דלק בשדה הקרב", אמר. המורדים, מנגד, מודיעים כי הם השתלטו על העיר גריאן, החולשת על הכביש המהיר המוביל לדרום מטריפולי.
16 באוגוסט - המורדים מכריזים כי הם השלימו את המבצע לחסימת הדרכים לבירה, אחרי התקדמות מהירה במערב.
20 באוגוסט - פיצוצים וירי מרעידים את טריפולי אחרי שימים של תבוסות בשדה הקרב הותירו את כוחות קדאפי נצורים בבירה.
21 באוגוסט - המורדים נכנסים לטריפולי, כמעט ללא התנגדות. קדאפי נושא שני נאומים בטלוויזיה הממלכתית של ארצו דרך הטלפון, וקורא ללובים להילחם במורדים, שאותם הוא מכנה "עכברושים". הוא אומר כי הוא נמצא בבירה ויישאר שם עד הסוף. אבל המורדים מגיעים לכיכר הירוקה, אחד מסמליו המוכרים ביותר של המשטר, והאתר שבו השתמש קדאפי כדי לערוך הפגנות לתמיכה בו. המורדים מכריזים כי מעתה היא תכונה "כיכר השהידים". המורדים מודיעים גם כי הם עצרו
שלושה מבניו של קדאפי, בהם סייף אל-איסלאם, המבוקש בגין פשעי מלחמה.
22 באוגוסט - המורדים נכנסים למרכז הבירה, לקול תשואות התושבים.
23 באוגוסט - סייף אל-איסלאם, בנו של קדאפי, יוצא למצלמות ומודיע כי הוא כלל אינו עצור, אלא מסתובב חופשי בטריפולי. בערב, המורדים פורצים למעוזו האחרון של קדאפי - מתחם באב אל-עזיזיה, יורים באוויר ומנסים למוטט את פסלו של קדאפי, עוד אחד מסמלי המשטר. הרודן הלובי אולי מתחבא איפשהו בחיים, אבל השלטון שלו מת. מת יותר מאי פעם.
לפנייה לכתב/ת 
