מחוז ג'יאנגשי בסין: להפוך עוני להזדמנות עסקית

נכון להיום, כשמדברים על סין, קשה שלא להתייחס אליה במונחים של הזדמנויות עסקיות. היא נחרשת שתי וערב על ידי אנליסטים ואנשי עסקים בחיפוש אחר הדבר הבא.

• שלוש הנשים העשירות בעולם - סיניות
  

המשוואה היא פשוטה: ככל שאנו מתקרבים אל המרכזים הכלכליים בדרום ובמזרח סין עולות האפשרויות אך עולות גם עלויות היצור והתחרות, ויורדים תקציבי העידוד הממשלתיים. הנקודות האטרקטיביות בסין נקבעות בדרך כלל על ידי המדיניות של הממשל, תוכנית החומש שלה המתווה יעדי פיתוח ואיתם הפניית תקציבים.

יעדי העידוד הממשלתי נכון להיום נמצאים בעומק מרכז ומערב המדינה, במחוזות הפריפריאליים דוגמת סינג'יאנג וטיבט. מחוזות אלה זוכים אמנם למנה נדיבה של תקציבים, אך הם מרוחקים ממרכזי הפעילות של כלכלת סין בהם נמצאים לרוב נמלי האוויר והים ליצוא, ואיתם גם מרכזי הצריכה, השוק הפנימי הסיני. הנוף העסקי של סין מציב ברירה של תקציבים ועלויות שכר נוחות מול קירבה למרכזים.

נקודת אור בפריפריה

פרובינציית ג'יאנגשי (Jiangxi) היא מקרה יוצא דופן בנוף הכלכלי הסיני. יש לה נתוני פתיחה כלכליים טובים מאוד וגבולות משותפים עם הפרובינציות העשירות של דרום מזרח סין, מה שמקצר זמני הובלה ומונע בעיות של שרשרת אספקה המאפיינות מחוזות מרוחקים בסין.

יש לה מורשת של יצור מוצרי איכות לאורך תולדות סין, התעבורה אליה קלה ממרכזי הכלכלה של המדינה, ואדמתה עשירה במחצבים יקרי ערך. ובכל זאת - מדובר במחוז עם יותר מ-40 מיליון תושבים, בעל תמ"ג לנפש של כ-17 אלף יואן נכון לשנת 2009, פחות ממחצית מזה של הפרובינציות שממזרח ומדרום לה, מה שמציב אותו כאחד העניים ביותר בסין. הפרובינציה נמצאת מבחינה זאת בשורה אחת עם הפרובינציות הפריפריאליות של מערב ומרכז סין. ייתכן וכל אלה מצביעים על מאגר של הזדמנויות השקעה עסקיות המחכות למימוש.

ג'יאנגשי שוכנת בדרום מזרח סין, מדרום לנהר היאנג-צה. האקלים בה חם ולח במשך מרבית השנה, מרבית שטחה מישורי מלבד אזורים גבעיים בדרום ונהר הגאן החוצה אותה לאורכה מדרום לצפון מחבר את מרבית חלקיה בדרך שייט עם נהר היאנג-צה.

ג'יאנגשי היוותה חלק מסין עוד משלבים מוקדמים של ההסטוריה שלה ומילאה בה תפקיד חשוב, התחוללו בה אירועים חשובים ובהם קרבות מרכזיים בתולדות סין, ועיר הביקרה ננגצ'אנג אף היוותה עיר בירה לממלכה הדרומית של שושלת טאנג במשך שנים, אך היום היא נחקקת בתודעה של סין בעיקר כיער בה החלו הפעולות הצבאיות של הצבא הקומוניסטי להפלת הרפובליקה של צ'יאנג קאי-שק, ומאוחר יותר קרבות התנגדות קשים כנגד הכיבוש היפני. היא גם נודעה כמרכז ליצור של חרסינה איכותית, במיוחד סביב העיר ג'ינגדג'ן, והיא מפורסמת בסין עקב הרי לושאן המהווים אתר תיירות פופולרי.

הבירה ננגצ'אנג היא מרכז התחבורה והפעילות הכלכלית של ג'יאנגשי. עוברות בה מרבית מסילות הברזל והדרכים המהירות המקשרות אל הפרובינציה עם שאר חלקי סין. היא ממוקמת על מסילות הברזל ארוכות הטווח שבין שנחאי לקונמינג ובין בייג'ינג להונג-קונג, מה שהופך אותה לצומת התחבורה הראשי של דרום מזרח סין. בננגצ'אנג שדה תעופה מרכזי הפועל מזה כ-12 שנה ושמקיים בעיקר טיסות פנימיות בסין ומספר מצומצם של טיסות בינלאומיות ליעדים בדרום מזרח אסיה.

עיקר כלכלתה של הפרובינציה נכון להיום היא החקלאות ואחריה התיירות, וזאת למרות הפיתוח התשתיתי-תעשייתי שעברה יחד עם שאר סין בעשרות השנים האחרונות. הגידולים העיקריים בה הם אורז וכותנה, כאשר האורז הגיע השנה ליבול שיא מעבר לכל התחזיות.

את מצב הביניים בו מצויה הפרובינציה אפשר להמחיש באמצעות היחס בה בין כפריים לעירוניים: נכון לחודש יולי 2011, יותר מ-55% מתושביה חיו בכפרים, פחות מהממוצע הכלל ארצי של סין, ועם זאת מדובר באחוז גבוה מאוד ביחס ל-37% עירוניים שחיו בה בשנת 2005. רמת השכר בג'יאנגשי נמוכה ביחס לפרובינציות בגובלות איתה מדרום וממזרח, דבר משמעותי בתקופה של עליית השכר בסין.

הפוטנציאל של הפיתוח התעשייתי גבוה מאוד, בג'יאנגשי מחצבים רבים, שהבולטים שבהם הם נחושת, תוריום, טנטלום, ניוביום, טונגסטן, זהב, כסף ואורניום. התעשייה בה עדיין אינה מפותחת באופן מיוחד, ואחד המפעלים הבולטים בה הוא מרכז הרכבת המכוניות של חברת פורד, אשר נבנה לאחר שפורד רכשה חברת מכוניות סינית שפעלה בננגצ'אנג.

טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים באסיה , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית