ריח של פעם: חנויות הספרים המשומשים
בכל רחבי הארץ נמצאות חנויות ספרים משומשים שנולדו מתוך חלום ואהבה לספרים ולאנשים שקוראים אותם. שוחחנו עם ארבעה בעלי חנויות כאלו ומצאנו נוסטלגיה, ספרים נדירים, התמכרות למקצוע ואמונה נצחית בתחום
בעידן בו נלחמים על כל פיסת תרבות בארץ, קיומן של חנויות ספרים משומשים אינו מובן מאליו. עשרות חנויות, הפזורות לאורכה ולרוחבה של ישראל, נאבקות לשרוד, על אף שהן מהוות אלטרנטיבה של ממש לרשתות הספרים. תהיה זו טעות לראות בהן מתחרות, מכיוון שחנויות הספרים המשומשים מיועדות בעיקר לקהל שאינו מתעניין בהכרח ברשימות רבי-המכר העדכניות, אלא דווקא בספרים ישנים יותר, שמרבית החנויות לא מחזיקות.
עוד כתבות בערוץ הספרים:
הריכוז הגדול ביותר של חנויות ספרים משומשים נמצא בתל-אביב, אך גם בפרברים קטנים, במושבים צפוניים ובערים דרומיות נמצא נוכחות של חנויות כאלו, שבעליהן לא מוכנים לוותר על חלומם. שוחחנו עם ארבעה בעלי חנויות של ספרים משומשים בלבד ממקומות שונים בארץ, על מנת להבין מה עומד מאחורי המלחמה הקיומית הזו ומה הכוח של חנויות ייחודיות אלו. ראוי לציין כי ישנן עוד חנויות רבות וטובות, שחלקן אף הפכו לשם דבר ביישובם ("עשן הזמן" בבאר-שבע, "קרון הספרים" בקרית טבעון, "הנסיך הקטן" ו"רובינזון ספרים" בתל אביב).
לפני עשרים ותשע שנים הקימה אישה בשם דינה את "בוק-שופ דינה", חנות לספרים משומשים ברחוב רמב"ם ברעננה. לפני שש שנים, מיכל בר רכשה את החנות וכיום היא מנהלת אותה. על ההחלטה לבצע קנייה כה חריגה היא מספרת: "הגעתי לפרשת דרכים בחיים וחשבתי שספרים משומשים זה רומנטי וכיף. אצלנו במשפחה, ספרים היו כל החיים. אימי ספרנית ואפשר לומר שספרים קיבלתי עם חלב אימי. לכן היה לי ממש טבעי לעסוק בתחום הזה".
"יש קהל לחנויות ספרים משומשים", היא מספרת. "אבל לצערי הוא קטן והולך. ברור שיש כוח וייחוד לחנויות לספרים משומשים והרבה מסורת, אבל יחד עם זאת, ישנו מאבק קיום שהולך ומחמיר, ונהיה קשה יותר להחזיק חנות כזו. אנחנו שונים מהרשתות ובכל זאת הקושי מורגש. כואב הלב, ואני מרגישה שהשנים ספורות".
על אף התחזית העגומה, בכר נלהבת לספר על ייחודם של הספרים המשומשים. "לספרים משומשים יש חן שונה מספרים חדשים", היא מבהירה. "לכל ספר יש סיפור, הם לא באים בערימות זהות לפי העונה ומה שצריך לקדם, אלא תמיד בארגזים שמלאים בדברים אחרים, זיכרונות וסיפורים. העבודה מהנה ומרתקת מכיוון שיש אלמנט של הפתעה. אף פעם אין לדעת מה תמצא בארגז הספרים ובספר עצמו".
מהו הספר המיוחד ביותר בחנות?
"אני זוכרת במיוחד ספר שכנראה היה עם הטייסים הישראליים בשבי בסוריה. כתוב בו השם של הבחור, הכלא בדמשק והתאריך. הספר עבר דברים מצמררים. יש המון ספרים עם חתימות של סופרים. מצאתי לחבר שיש לו ילד בשם גיא עותק של 'חסמב"ה' שיגאל מוסנזון הקדיש לגיא אחר, והילד היה מאושר, חשב שזה עבורו. היה ספר שמכרנו בטעות עם חתימה של אנדי וורהול ולא שמנו לב ונתנו לו מחיר סמלי. מי שמצא אותו זה סוחר אמנות ומאז אנחנו מקפידים לבדוק טוב-טוב. בתוך הספרים מסתתר עולם ומלואו. כך למשל, מצאנו ספר לבר-מצווה מ-1917 וגם כל מיני דברים פיקנטיים: צילומים שתקעו בספר, תלושי שי, מכתבים, כרטיסי טיסה ואפילו קונדום משומש. מתוך הספרים אתה יכול לעקוב אחר החיים של האדם: הקדשות מהמפקד בצבא, בוס מהעבודה וכן הלאה, ולבנות את שרשרת חייו".
מהקיבוץ ועד לוותיקן
אחד היתרונות בחנות פרטית היא המפגש היומיומי עם אוכלוסיה מגוונת והיחס האישי שניתן להעניק לכל לקוח. בר מנסה לבחור סיפור אחד מני רבים על מפגש יוצא דופן ולבסוף בוחרת בשני אירועים מפתיעים. "יום אחד", היא מספרת "הגיעה אישה מגונדרת מבוגרת והתחילה לעשות לי ראיון. לא הבנתי מה היא רוצה ובסוף היא אמרה לי שמצאתי חן בעיניה והיא הולכת לכתוב את הצוואה שלה ולהוריש לנו את הספרייה הענקית שלה. מקרה מפתיע נוסף התרחש לפני שנתיים, כאשר פנו אלינו מהוותיקן, בעקבות ספר שהם חיפשו ומצאו באתר שלנו. לא כולם יודעים שהחנויות שלנו מלאות בהפתעות מרגשות".
בשנים האחרונות החנות עברה מהפך, ובין היתר הושק אתר אינטרנט המאפשר מכירת ספרים. "עשיתי צעד לעתיד השנה", מספר בר, "נכנסתי לשיווק באינטרנט, ואני מעלה סרטונים בנושאים שונים כמו איך לקרב קריאה לילדים, איך לשמור את הספרים. זאת מדיה חדשה שהיא זרה לתחום אבל אולי תקרב או תרחיב את האפשרויות והקהל. הוספנו גם משחקי חשיבה, מכיוון שיש הכרח להתרחב מהספרים, זה מחייב המציאות".
עוד עניין שהוא מחייב המציאות הוא העידן הדיגיטלי שבפתח, ועולה השאלה האם הוא דווקא יעלה קרנן של חנויות הספרים או שמא הוא עתיד להזיק להן. "בעידן דיגיטלי אנשים קוראים פחות (אפילו תולעי ספרים כמוני)", היא מסבירה. "הזמן הפנוי מתחרה באלמנטים שלא היו פעם והזמן לקריאה התמעט. הספרים הדיגיטליים נכנסים בקצב מסחרחר ומשתלטים על הכל וייתכן מאוד שזה יזיק לחנויות הספרים המשומשים. תמיד יהיה צורך בחנויות כאלו, אבל העסק צריך להיות כלכלי ולהחזיק את עצמו. אנשים מאד מפרגנים, אבל בסופו של דבר, הם מגיעים וקונים פחות".
מי שדווקא מציגה גישה שונה לגבי העידן הדיגיטלי היא דוקטור מיריק גרבי בקיבוץ בית השיטה, הבעלים של חנות הספרים המשומשים "ספרים שבעמק", שלאחרונה התהדרה באתר אינטרנט חדש ומושקע. "יכול להיות שהעידן הדיגיטלי עלול להזיק", מסבירה גרבי. "אבל באותה מידה יכול להיות שלא, כיוון שהמגע והריח של הספר זה משהו שאי אפשר להתחרות איתו. כך או כך, אני סבורה שזה עוד עתיד רחוק".
חרף הדימוי של החנויות כשרידים של עולם הולך ונעלם, "ספרים שבעמק" הוקמה ממש לא מזמן, ב-2006, וניתן למצוא בה עשרות אלפי ספרים בשפות שונות. אהבתה של גרבי לספרים לא דעכה עם השנים אך רק לאחר שהקיבוץ עבר הפרטה, התאפשר לה להגשים את החלום. על החלטתה לפתוח חנות היא עונה בקצרה: "קצת התפלאו בקיבוץ, אבל זה עבר בסדר".
גרבי מבחינה בייחוד של חנויות הספרים המשומשים אל מול חנויות אחרות. "מבחינת בעלי החנויות", היא מבהירה, "אני מאמינה שזו הגשמת חלום. ועבור הלקוחות - בשורה התחתונה מדובר באנשים שפשוט אוהבים ספרים וישמחו בעיקר במפגש עם ספרים ישנים יותר. הייחוד שלנו הוא שיש לנו הרבה ספרים שאין במקומות אחרים וחשוב לנו מאוד למצוא את הספרים עבור הלקוחות".
"ספר מיוחד שאני זוכרת היה 'הפלמ"ח' ביידיש שלקוח התלהב והתרגש ממנו. אנחנו עובדים גם עם אספנים ותמיד מגיעים ספרים מבוקשים, כמו ספרי ילדים ישנים, המהדורות הראשונות של 'חסמב"ה' ו'ילקוט הכזבים'. אנחנו תרים אחר מהדורות ראשונות, הקדשות מיוחדות והסיפורים שמאחורי הספרים".
האם עדיין יש קהל לחנויות הספרים המשומשים בעידן הרשתות והמבצעים?
"בהחלט. אנשים שאוהבים ספרים תמיד ירצו להיכנס לחנויות של ספרים משומשים. כשהם נכנסים לחנות, נשמתם פורחת מאושר. מה שכן, האינטרנט הפך להיות גורם משמעותי. אולי ספרים בתל אביב ובירושלים לא זקוקות לאתרים, אבל חנויות אחרות, הנמצאות במקומות מרוחקים מהמרכז, חייבות למכור גם דרך האתר וכך גם להגדיל את החשיפה".
לחנות הספרים המשומשים "אינטלקט" שבירושלים דווקא יש אתר אינטרנט, אבל היא נתקלת במכשולים אחרים שאינם קשורים לספרות. אמנון לביא, בעל החנות, שהוקמה ב-2002, אינו מצליח להכריע האם עדיין יש קהל גדול לספרים משומשים. "אנחנו חשים שהקהל מתמעט, אך הסיבה המרכזית לכך היא הרכבת הקלה ברחוב יפו ששנים רבות היתה בתהליכי עבודה ומנעה גישה לחנות. אנו מרגישים את המצוקה, אבל עדיין יש קהל של אוהבי ספרות ואספנים שתמיד ימצאו דרך להגיע".
כמו מוזיאון בחינם
לאחרונה, חלון הראווה של החנות עבר מהפך ויזואלי ועוצב על-ידי תלמידי בצלאל. זהו אלמנט נוסף שחשוב ללביא לקדם בהקשר של החוויה הכוללת של הלקוח, שהיא, לטענתו אחת הסיבות לייחוד של חנויות ספרים משומשים על הרשתות. עוד הוא מוסיף כי "ההיצע הוא שמבדיל את 'אינטלקט' מחנויות אחרות; היצע מגוון מהרבה תחומים, גם איזוטרים, שהרשתות פשוט לא מחזיקות. בכלל, ההיצע והגיוון הם נקודות החוזק והייחוד של חנויות ספרים משומשים על פני הרשתות. זה המקום הכי טוב וכייפי להסתובב בו, כמו מוזיאון בחינם".
את החנות הקים לביא "מתוך אהבה לספרים ורצון להביא לידיעת הציבור את הנושא של ספרים משומשים, שיש אלטרנטיבה לחנויות הגדולות ולספרים החדשים. יש לנו ספרים נדירים של דוד אבידן, ספרי שירה, ספרים מיוחדים שבגין חילק בהסכם השלום, עותקים ממוספרים, ספרים עם חתימות של סופרים או מדינאים ועותקים של ספרי ביאליק מלפני מאה שנה. אוצרות יש כל הזמן, רק צריך לבוא".
לפני ארבע שנים, החליטה בתיה עופר, עורכת ספרות במקצועה, לפתוח חנות לספרים משומשים בשם "בתרי זוזי" בשדרות בן ציון, מדרחוב קטן ברחובות. "זה מה שאני יודעת ואוהבת", מספרת עופר על ההחלטה האמיצה. "זה היה חלום רב שנים. לא הייתי מודעת לבעייתיות של השוק ורק בארבע שנים האחרונות הבנתי אותו יותר לעומק". ולעופר הזדמנה היכרות יוצאת דופן עם שוק הספרים הנוכחי, שכן ממש בסמוך אליה ניצב סניף של רשת "סטימצקי". אך בניגוד למה שהיינו חושבים, עופר דווקא מצביעה על סימביוזה מעיינת.
"באופן מפתיע, המיקום הזה הוא סוג של ברכה, מכיוון שמי שמגיע ל'סטימצקי' הם אנשים שמחפשים ספרים ואותם אנשים גם מגיעים לפה. לפעמים מפנים מהסניף לקוחות אלי והתפתח מעין שיתוף פעולה. מה גם שלחנות יש קהל קבוע, למרות שעדיין יש אנשים מהעיר שמגיעים פתאום ומופתעים לגלות את החנות. נכנסים ומתמכרים. הדימוי הסטטי של חנויות הספרים המשומשים הוא לא נכון. יש לא מעט אנשים שאוספים, יש הרבה שיח והתלהבות. אותם אוהבי ספרות אמיתיים תמיד מחפשים אוצר והאתגר במציאת ספר נדיר שכולם מחפשים מהנה מאוד".
אותו אתגר למצוא את הספר אכן מעסיק הרבה את עופר והיא נזכרת במקרה מיוחד. "היתה מישהי שחיפשה תרגום מסוים ונדיר של 'מרי פופינס' משנות החמישים. אחרי שהשאירה הזמנות אצל כל הסוחרים, מצאתי לה אותו וזה היה תענוג גדול, לראות כמה אושר ספר גורם לאדם. עוד אני זוכרת שמצאתי את כל אגדות האחים גרים בגרמנית גותית, ספר מ-1883, מהמדורה השנייה והמהדורה הראשונה שהודפסה בצבע. זה היה מאד מרגש. כמובן שהספרים נחטפו מייד - הדברים השווים במיוחד לא נשארים יותר משבוע על המדף".
בנוגע לייחודה של "בתרי זוזי" אל מול חנויות אחרות, עופר מסבירה: "אני מאוד הוגנת,
בניגוד להרבה אחרים, שנותנים פרוטה וחצי ואחר-כך מפציצים במחירים. חלק מהעניין זה להקפיד על מסחר הוגן. בנוסף, המפגש עם הספרים והאנשים זה החלק המהנה בעבודה שלי. כי למכור רבי מכר, מה שנמכר ברשתות זה לא מעניין. אבל למצוא פתאום ספר עם הקדשה של אחד העם, או ספר מהמהדורה הראשונה, ואפילו הספר הראשון שיצא מהדפוס, זה מרגש. וכשיש אנשים שיודעים להעריך את זה, הריגוש מתעצם".
עופר מספרת בהתרגשות על ספרים נדירים וכאלו עם הקדשות מיוחדות, אך היא מוכרחה להוסיף כי "יש בחנות ספרים שאני לא מוכרת, שהם שלי. 'טוב לחיות ערומות להיות', ספר ילדים משנות ה-70, שאהבתי מאוד כילדה ולקח לי המון זמן למצוא אותו הוא דוגמא טובה. חיפשתי אותו שנים רבות וכיום אני נהנית לנופף בו בגאווה ולהצהיר על שמחתי".
למרות המצב הבעייתי והמלחמה היומיומית כמעט לשרוד, נדמה כי עופר דווקא אופטימית בנוגע לעתיד. "אני חושבת שייקח זמן עד שאנשים יעברו לגמרי לספר הדיגיטלי. יש גם ערך לספר, להדפסה, לאיורים, להוצאות המיוחדות, שאלו דברים שאספנים מחפשים אצלנו והספר הדיגיטלי לא יכול לתת להם מענה. אלו ספרים שיש להם ערך אמנותי, ולכן נדמה לי שתמיד יהיה מקום לחנויות ספרים משומשים".
