שלום כיתה א': להורים יש מה ללמוד

תלמיד כיתה א' יקר, שלום.

אתה בוודאי מלא חששות, היסוסים ואפילו חרדות לקראת שנת הלימודים החדשה, שהולכת להיפתח ממש עוד כמה ימים. חמש שנים עברו עליך בריקודים, ועכשיו אתה נכנס למסגרת קצת מלחיצה, קצת מפחידה, אתה חושש שהדרך החדשה שלך תהיה קשה. אז תרשה לי לספר לך, שבשנים האחרונות הפכנו לך את הדרך להרבה יותר קשה.

שלום כיתה א':

• מחאה דתית: להוזיל את השכ"ל לישיבה והאולפנה
• הלחץ עבד: גמישות בשעות הקודש בבתי"ס דתיים
• ניצחון לעותרים: בית הספר בפתח-תקווה לא יופרד

   

  
  

אתה מבין, תלמיד יקר, העסק נהיה מורכב יותר מללמוד קרוא וכתוב. גם לוח הכפל הוא החלק הקל בסיפור. אתה, ילד בן חמש-שש בסך הכל, צריך לשאת על גבך מטען כבד מאוד. לדוגמה, אולי כבר שמעת את אבא ואמא שלך מזכירים את המילים "נפרד" ו"מעורב" בתדירות גבוהה כשהם מדברים זה עם זה. בגילך הצעיר, אתה כבר הופך להיות סלע מחלוקת בין תתי-זרמים שונים במגזר הדתי-לאומי. יש כאלה שדוגלים בחברה נפרדת, ויש כאלה שמתעקשים על חברה מעורבת, וכולם נלחמים עליך. הם יהפכו את העולם כדי שתלמד עם בנות באותה שכבה, או לחילופין כדי שתשמור מהן מרחק כמה שיותר.

אולי גם שמעת את הוריך מדברים על "אשכנזים" ו"ספרדים". למען האמת, הם משתמשים הרבה במילים האלה, אבל עכשיו - כשאתה עולה לבית הספר - העניין נעשה בוער יותר. יכול להיות שתלמד עם ילדים שדומים לך, ויכול להיות שתלמד עם ילדים קצת שונים ממך. במה הם שונים? עזוב, רק עוד כמה שנים תבין מה בדיוק ההבדל ביניכם. טיפה הבדל חיצוני בצבע העור, וקצת היסטוריה שתלמד בכיתות מתקדמות יותר, וכל השאר שטויות.

בכל אופן, אתה נמצא במרכז העניינים גם בסוגיה הלוהטת הזאת. יכול להיות שההורים שלך יעתרו לבית המשפט, יכול להיות שההורים שלך יעשו הפגנות ואפילו יכול להיות שהם ילכו לכלא, כדי שאתה תלמד רק עם "ספרדים" או לחילופין גם עם "אשכנזים". בתוך הבקבוק הקטן שאתה לוקח איתך לבית הספר, מסתתר שד עדתי, שיסתובב אך ורק סביבך.  

ולאיזה בית ספר אתה הולך בכלל? מבחינתך אתה הולך ל"בית ספר" וזהו, אבל להורים שלך משנה מאוד איזה מין בית ספר זה יהיה, והם מדברים על "ממ"ד" ועל "פרטי". מלחמות עולם מתנהלות סביב השאלה היכן תלמד. וגם סביב השאלה כמה שעות קודש וכמה שעות חול תהיינה במערכת שלך, ובאיזו שעה תרים את הכיסא ותחזור הביתה, אילו תכנים תלמד בשיעור אזרחות, באילו שיטות תלמד תנ"ך וגמרא והאם תיסע עם בני כיתתך למערת המכפלה.

תיק על הגב, משא על הכתפיים

כשתסיים את כיתה י"ב ותצטרך להחליט אם ללכת לישיבה או לצבא, ההתלבטות הזאת כבר תהיינה קטנה עליך. במהלך 12 שנות לימודיך הספקת כבר לעבור דרך כל הסוגיות הלוהטות בחברה הדתית והישראלית.

כמה שהילקוט שלך כבד, ילד יקר, משא הדילמות החינוכיות שעל כתפיך כבד הרבה יותר. ולמעשה, לא תמיד הדילמות הללו באמת קשורות אליך. 

אולי תחילת שנת הלימודים היא הזדמנות בשבילנו להיזכר שלפני הכל - אתה תלמיד כיתה א', ואנחנו רק רוצים שתלמד ותתחנך. זאת המשימה שלנו, מהיום ועד שתסיים את חוק לימודיך: לדאוג שתצא ממערכת החינוך עם ידע ועם ערכים. לא תאמין, אבל כל האבות והאימהות מסכימים על כך. כולם רוצים את טובתך. אנחנו רק צריכים להכיר לעצמנו שלמערכת החינוך יש קודם כל מטרה פשוטה - לחנך, ורק אחרי זה נשאלת השאלה מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. אם נעורר כל-כך

הרבה סערות על הפרדה בין התלמידים, ועל אפליה בין תלמידים, ועל הרמה התורנית של התלמידים, אנחנו עלולים לשכוח את התלמידים עצמם.

אנחנו נשתדל לדאוג לך, ילד שלנו. לזכור שאנחנו רוצים לעזור לך, ולא לזרוק עליך את כל הבעיות שלנו. אתה לא צריך להיטלטל ממקום למקום בגלל מאבקים בין ההורים שלך, אף על פי שהם חשובים מאוד. אנחנו נשתדל לשים לנגד עינינו את טובתך, ורק מתוך כך לעבור לשאלה מהי טובתך, וגם אז לא להיסחף.