ביטוח לאומי - מס הכנסה נראה פתאום דבר טוב
למרות הביקורת הנרחבת, התשלום למס ההכנסה במדינת ישראל הוא יחסית סביר, דבר שלא ניתן להגיד על הביטוח הלאומי. לא פעם התשלומים שנגבים מהשכר שלנו למוסד זה, גבוהים יותר. גם כלל הציבור יוצא מקופח. מדוע?
במסגרת המאבק החברתי של השבועות האחרונים, נשמעות לא מעט טענות כנגד תשלומי מס ההכנסה שנגבים ממשכורתינו. מס ההכנסה בארץ הינו פרוגרסיבי ומנוהל על פי מדרגות מס. שיטת חישוב זו גורמת לכך שככל שההכנסה עולה, מדרגת המס עולה, אך עליה זו הינה רק בגין ההפרש.
- ביקורת פתע: רבע מהעסקים לא רשמו הכנסות
- תוכנה חדשה תחזיר לכם כסף מביטוח לאומי
- עליה של מיליארד שקל בהכנסות ממסים
כך לדוגמא, אדם שמשתכר 14,070 שקל בחודש, נמצא על פי תקנות מס הכנסה במדרגת מס של 23%. אולם בפועל הוא מחוייב במס (לפני ניכויים וזיכויים) בסך 2,254 שקל המהווים 16% מהשכר. זאת מכיוון שחבות המס שלו מדורגת: עד סך של 5,070 שקל הוא מחוייב ב 10%, על 3,590 שקל הבאים הוא מחוייב ב- 14% ורק על יתרת השכר, 5,410 שקל, הוא מחוייב ב-23%.
בנוסף, כל אזרח זכאי לנקודות זיכוי בעבור תושבות, ילדים וכו' - נקודות זיכוי אלה מקטינות את נטל המס. כל נקודת זיכוי מזכה את האזרח בהחזר מס בגובה 2,508 שקל בשנה, כאשר בסעיף זה קיימת אפליה מתקנת בה האישה זכאית ליתרון בן חצי נקודה השווה ערך לזיכוי נוסף בסך 105 שקל החזר חודשי - 1,260 שקל בשנה וכמו כן נקודות הזיכוי בגין הילדים מוקנות לה ולא לאב, אלא אם מדובר בחד הורי המגדל את ילדיו.
כמובן שנשמח אם יורידו לנו את מס ההכנסה, אך השאלה היא על חשבון מה? בהתחשב בכך שהמס סביר יחסית, לא נכון יהיה לתלות בו את הבעיה.
הבעיה המרכזית - דמי ביטוח לאומי
אחד מחוקי הרווחה הבולטים ביותר הינו חוק הביטוח הלאומי, חוק שנועד לספק את הרובד הכלכלי הראשון לאוכלסויות נזקקות שונות.
יש לשים דגש לכך שהרעיון הבסיסי הוא "ביטוח לאומי" - כלומר, רכישה של ביטוחים מסוגים שונים ואין זה אמור להיות "מס לאומי" אשר נועד לממן הוצאות שונות שהממשלה/מדינה לוקחת על עצמה בסעיפים שונים.
אלא, שבבחינת יחס עלות (על ציבור המשלמים) תועלת (לכלל הציבור), נמצא כי הנטל גבוה מהתועלת וכי חלקים מדמי הביטוח, מממנים הוצאות שהן לאו דווקא "ביטוחיות" כי אם התחייבויות שונות שמן הראוי היה לממנם מאפיקי מס אחרים אם בכלל.
כמה כסף גובה ביטוח לאומי, כולל ביטוח בריאות? משכר של עד 4,984 שקל נגבים 3.45% מהמעסיק ו-3.5% מהעובד (סה"כ 6.95%). מעבר לשכר זה ועד ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (73,422 שקל), נגבים 5.9% מהמעסיק ו-12% מהעובד (סה"כ 17.9%).
לצורך הדוגמא, נחשב את נטל המס ונטל הביטוח הלאומי על עובד המשתכר שכר חודשי בסך 15 אלף שקל. עובד זה משלם מס בריאות בסך 655.3 שקל בחודש וביטוח לאומי בסך 725 שקל בחודש. כאשר מעסיקו משלם בגינו בנוסף סך של 768.90 שקל.
סך הכל משולמים בגינו סך של 1,493.9 שקל לביטוח לאומי ו-655.3 שקל מס בריאות ובסך הכל סך של 2,149.2 שקל המהווים 14% מהשכר ברוטו של העובד.
לעומת זאת, סך המס שישלם אותו עובד יעמוד על 2,062.65 שקל ואם במקרה מדובר באשה היא תשלם רק 1,958.15 שקל. אם יש לה שני ילדים הרי שהתשלום יפחת לכדי 1,540.15 שקל.
התועלת נמוכה והמחיר לא מצדיק
מניתוח נתונים אלה בולט לעיין כי הנטל המשמעותי ביותר ברמות הכנסה של עד כ- 20 אלף שקל לגבר, עד כ- 21 אלף שקל לאישה ועד כ- 24 אלף שקל לאישה עם שני ילדים, הוא דווקא נטל 'מס' הביטוח לאומי ומס הבריאות ולא מס ההכנסה אשר ברמות שכר מסויימות אינו קיים.
כאשר אנו בוחנים את הזכויות המוענקות לנו חזרה תמורת דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, נמצא כי התועלת נמוכה למדיי והמחיר אינו מצדיק אותה. לאחרונה אף החלו להעלות רעיונות להעלאת מס הבריאות בעוד 0.5% בכדי לבטח אותנו בביטוח סיעודי.
הרעיון לבטח אותנו בביטוח סיעודי הוא נפלא ונכון, שהרי כיום, רבים נופלים בין הכסאות ומוכרים כל רכושם בכדי שיוכלו לקבל טיפול פחות מסביר. אבל, האם העלאת המס היא הדרך, כאשר כבר היום העלות היא גבוהה מעל לסביר? אולי במקום זאת ראוי לבצע התייעלות? אם לא די בכך, בתחשיב פשוט נמצא כי עיקר העלות למימון ביטוח זה שוב תיפול על כתפיו של מעמד הביניים.
הכותבת היא מנכ"ל מכללת עדיף, העוסקת בלימודי ביטוח ופיננסים ומנכ"ל "החלק המשלים", העוסקת בייעוץ עסקי והדרכה כלכלית.
תגובת הביטוח הלאומי: הכספים שמשלמים האזרחים לביטוח הלאומי הם דמי ביטוח סוציאליים, והם נועדים לבטח את הפרט, ולהעניק לו רשת תומכת על ידי תשלום קצבאות בזמנים של משבר ומצוקה כלכלית (אבטלה, נכות, פגיעה בעבודה), וכן בזמנים שהוא אינו יכול ליטול חלק פעיל בשוק העבודה (זקנה).
בניגוד למשתמע מהכתבה, לא אמור להיות קשר בין גובה התשלום שמשלם אזרח כל ימי חייו לבין גובה התגמול, שאותו הוא מקבל בסופו של דבר, שכן מדובר בביטוח סוציאלי ולא בביטוח בשוק הפרטי.
הקונספט שעומד מאחורי פעילות הביטוח הלאומי הינו סולידריות חברתית, שבמסגרתה מתבצעת חלוקה מחדש של ההכנסות במשק, והעברות כספיות מבעלי מעמד כלכלי גבוה לבעלי מעמד כלכלי נמוך.