נו, אז יש גם דברים שהורים עושים נכון
הרבה תקתוקי מקלדת נשפכו בשנים האחרונות על כל מה שהורים לא עושים בסדר, אבל מסתבר שיש גם כמה דברים שהם עושים לגמרי לא רע - ויש אפילו הוכחות. גיל ונטורה מציע לכם להשאיר את רגשות האשמה מאחור - ולפרגן לעצמכם
"ואולי עדיף לשאול מדוע יש כל כך מעט תאונות דרכים?".
הסטודנטים לפסיכולוגיה של מחזור 1993 נשאו עיניים תמהות מעלה, אל המרצה. היינו עמוק בתוך קורס על מחשבה יצירתית, ותירגלנו פתרונות שונים ומשונים לבעיית הקטל בכבישים, אבל אף אחד לא חשב לשים דגש על הדברים שהמדינה והנהג הישראלי ממילא עושים נכון.
הטורים הקודמים של גיל ונטורה:
- מפלצות התהילה: מה באמת רוצים ילדים כוכבים?
- אז מה אם יש לנו אייפון? מותר גם לנו להפגין
- זה לא הכסף - זה הרצון להיות הורים טובים יותר
שנייה אחרי זה, זה כבר נראה לכולם הגיוני: במקום לתקן ליקויים ולחנך סוררים, הרבה יותר אפקטיבי לגלות את המרכיבים הטובים שקיימים במערכת , ולהגביר אותם. תתפלאו לכמה תחומים רלוונטי כיוון החשיבה המרענן הזה. הנה למשל תחום שיצא לי לכתוב מילה או שתיים אודותיו: הורים וילדים.
מוזר, לא? אינסוף הקשות מקלדת נשפכות על תקלות אפשריות בתהליך גידול הילדים, על עצות לאמא/אבא ברגעי שבר ומצוקה, על אזהרות מקדימות מפני תזונה לקויה, משמעת לקויה, למידה לקויה, בצד המלצות על מרפא ושיקוי שיתקן כל ליקוי. חייזר סקרן שהיה מרפרף על פני הרשת היה מגיע מן הסתם למסקנה ש-95% מהזאטוטים השורצים בארץ הקודש מפגינים דפיקות התפתחותית מתקדמת ומדאיגה, כשפה ושם עוד ניתן לגלות מיעוט מבוטל של ילדים נורמלים, ואולי גם, רחמנא ליצלן, מאושרים.
ולא כך היא.
רוב הילדים בארץ הזאת נורמלים, והם בסדר כי ההורים שלהם עושים משהו נכון. הנה, אמרתי את זה ושום גרם שמיים לא התמוטט. עמיתי היקרים להורות, הגיע הזמן לחזק את האלמנטים החזקים ממילא. הנה רשימה חלקית מאוד של דברים באמת חשובים שאתם עושים עבור הילד שלכם. לתלות על המקרר ולבלוע עם חצי כוס מים ברגע של התקפי אשמה מז'אנר "אני אמא גרועה".
1. אתם מקיימים שגרת בית
תחשבו על עידן הרווקות שלכם. תקפצו לזמן הווה. נכון שבגדול סדר היום שלכם הפך קבוע ואפילו ניתן לחיזוי יומיומי? יופי. טוב מאוד. הצלחתם להעניק לילד מתנה יקרת ערך – עולם שבו הוא יכול בגדול לנבא מה עומד לקרות.
כל הדיונים הנקודתיים בנושאי גבולות לפעמים מפספסים נקודה חשובה: גבולות לא קשורים למשמעת - הם קשורים לחיים. בכל פינה בחיינו קיים גבול – משהו מתחיל ומשהו נגמר. ארוחת ערב, נסיעה במכונית, סרט קולנוע – הכל. אי לכך, הדרך הטובה ביותר ללמד גבולות היא פשוט לחיות אותם, או במילים אחרות וברורות: לקיים שגרת בית.
אל תנזפו בעצמכם שהשיגרה הזו אינה יעילה ומתוקתקת ברוח ארצות האיחוד האירופי. גם אצלכם יש בדרך כלל התקדמות טבעית בין שלבי יממה של משחק-ארוחה-אמבטיה-לישון. זהו הבסיס הפיזי של הילד שלכם. בסיס המוצא הבטוח שכנגדו הוא יכול לבנות את אישיותו, בחירותיו ומחשבותיו או בקיצור – להתפתח.
2. אתם מצביעים בעד הילד
אדם בעולם צריך שבכל שלב בחייו תמיד יהיה לפחות מישהו אחד קרוב ובצד שלו. זהו אחד הצרכים החברתיים הכי עמוקים ובסיסיים. לא רק חיבוק, חום ואהבה – מרכיבים קריטיים לכשעצמם – אלא הכמיהה לאישור. ברגעים לא טובים, או אפילו ברגעים עמומים ולא ברורים, אבוי לנשמתך אם אינך מרים ראש ורואה מישהו מחייך אליך, דואג לך וכל התנהלותו כמו אומרת: הכל בסדר, אני בעדך.
ילד סטנדרטי ומאושר מקבל שניים מהמוצרים הללו במחיר של (בית) אחד: אבא ואמא. כל אקט טריויאלי של טיפול ודאגה – הכנת סנדביץ', שאלת אגב "איך היה בבית הספר?", זרועות הוריות שבודקות בלילה שהשמיכה מכסה את העולל היטב – כל אלו בונים בתהליך איטי וסמוי את תחושתו של הילד שהוא רצוי ואהוב. זו התחושה שמאפשרת לו לסמוך עליכם בשלב הראשון, לסמוך על העולם ולצאת החוצה בשלב השני, ובשלב שלישי, המאוחר בהרבה, לאהוב מישהי ולשים את נפשו בידיה (התאהבות, מגורים משותפים נישואין וכל אלה).
3. אתם מתעקשים
הרבה הורים קוראים את תת הכותרת הזו ומגחכים לעצמם בעצב "מתעקשים? אנחנו? מזל שונטורה לא רואה איך הקטנה מהנדסת אותנו". תרגיעו, אני רואה ויודע, וכאדם קטנוני, תאמינו לי שאני לא מחלק מחמאות חצי חינם.
גם אם נפשכם מיוסרת נוכח ארבעה-חמישה סטנדרטים שאתם לא מצליחים לאכוף, הצאצאים שלכם יודעים שיש דברים שעליהם לא תוותרו. עובדה, את רובם הם מבצעים, עם ויכוח או בלעדיו.
ואפרופו ויכוחים, בואו נזכיר נשכחות וברורות – לא קם הילד שתציבי לו דרישת גבול מנטרלת כיף ויאמר לך במתק שפתיים: "תודה לך אימי ,על כי מציבה את גבול קיומי ברור בחיי. מובטחני כי תסכול רגעי זה ייתן פירותיו בעתיד בנפשי הבוגרת".
אבל האמת היא שאתם לא מוותרים, בגדול. גם אם אתם נכנעים מדי פעם, גם אם הציות מושג במחיר הרמת קול או איבוד עשתונות מדי פעם, הילד קולט משהו חשוב לאללה – בעולם שלנו אתה צריך לדפוק חשבון לאנשים אחרים ולכללים חברתיים. לא תוכל להתנהל על הפלנטה איך שבא לך. תצטרך לדעת את החוקים ולהתחשב בהם למען יאריכון ימיך על האדמה שאני נותן לך.
גם אם נראה לכם שהתוכחות נופלות על אוזן ערלה – אל תישברו. במחשבון האישי של הילד הכל נרשם ומצטבר. בגיל 23 תקטפו את הפירות.
ועד אז, מגיע לכם לתת לעצמכם ציון עובר – ובגדול.
גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה ומומחה לחשיבה יצירתית. לקורסים, ייעוצים והרצאות של גיל
לפנייה לכתב/ת 
