בית המשפט: "מנורה" תתקן עם חלקים מקוריים

כהן טען בערעור כי בית משפט השלום טעה כאשר קבע כך, ודרש שחברת הביטוח תאפשר לו לתקן על חשבונה עם חלקים חדשים. לטענתו, הוא מבוטח במנורה כבר מספר שנים, והייתה עוד ב-2005 הסכמה בעל-פה בינו לבין סוכנות הביטוח דרכה ביטח את הרכב (רמות), לפיה רכבו יתוקן רק בחלפים מקוריים וחדשים. בעקבות הסכמות אלה הוא אף שלח מכתב לחברת הביטוח בדבר אותם סיכומים, יחד עם המחאה לתשלום דמי הביטוח. מכתב דומה נשלח על-ידי כהן גם בשנים הבאות - 2006 ו-2007. גם אז נשלח המכתב יחד עם תשלום הפרמיות, וההמחאות נגבו על-ידי חברת הביטוח ללא כל הסתייגות.

אבל כאשר בשנת 2008 היה רכבו של כהן מעורב בארבע תאונות, סירבה חברת הביטוח לפצות אותו לפי ערך תיקון בחלקים חדשים ומקוריים, ופיצתה אותו רק בהוצאות התיקון לפי הערכת שמאי מטעמה, לפי ערך חלקים משומשים. זאת בטענה כי לפי הפוליסה היא אינה חייבת לפצותו לפי ערך חלפים חדשים ומקוריים. מנורה טענה כי הביטוח נעשה לפי פוליסה סטנדרטית רגילה, "ללא כל תנאים מיוחדים של סעיפי החרגה", ופרוש הדבר שהיא רשאית להחליף חלקים מקוריים חדשים בחלקים משומשים, בוודאי בכלי רכב שגילם עולה על שנתיים. עוד טענה מנורה כי המבוטח פעל בתיקון הרכב על דעת עצמו, מבלי שאפשר לחברת הביטוח לבדוק את הרכב לפני התיקון.

כהן פנה כאמור לבית משפט השלום, ודרש שחברת הביטוח תשלם לו את ההפרשים. נציגה של חברת הביטוח טען בבית המשפט כי "גם אם יבקש מבוטח לקבל כיסוי שבמקרה של תאונה ישולם לו פיצוי על בסיס חלקים חדשים במקום ישנים, הוא ידחה ולא ננפיק לו פוליסה שכזו". זאת בנימוק שהפוליסה מבוססת על עקרון של השבת מצב המבוטח לקדמותו, ותיקון הרכב בחלקים חדשים משפרת את מצבו לעומת מה שהיה לפני קרות התאונה. עוד טענה מנורה כי לא קיבלה כל מכתב כזה מסוכנות הביטוח. גם סוכן הביטוח הכחיש סיכום כזה עם המבוטח.

בבית משפט השלום נדחתה תביעתו של כהן, ונקבע כי בפוליסה עצמה שנשלחה למבוטח, לא היו כל החרגות המצדיקות את תביעתו. עוד קבע בית המשפט כי המבוטח לא טרח לעיין בתנאי הפוליסה שקיבל, ולכן יש להחיל עליו את המצב של השבת מצב המבוטח לקדמותו. בית משפט השלום סירב גם לקבל את המכתבים ששלח המבוטח לסוכן הביטוח, כהוכחה לכך שחברת הביטוח הסכימה להחרגה כזו.

על-כך ערער המבוטח לבית המשפט המחוזי. השופט גדעון גינת שדן בערעור, קבע כי אין מחלוקת על-כך שהמכתבים של המבוטח הגיעו לחברת הביטוח ולסוכן, ולא נדחו על ידם. לדברי השופט, חברת הביטוח התעוררה להגיב על-כך רק לאחר שאירעו מקרי הביטוח, והמבוטח תבע שרכבו יתוקן בחלקים חדשים לפי אותן הסכמות. טענתה של נציגת מנורה, לפיהן לא קיבלה את המכתבים, נדחתה בבית המשפט המחוזי, שכן הם צורפו להמחאות ששלח המבוטח ואשר נפרעו. "תוכן המכתבים מתעד נאמנה את המוסכם בעל פה בין המערער למשיבות, ואי ההסתייגות מהווה ראיה להסכמתה של חברת הביטוח להחרגות הללו, קבע השופט.

השופט גם ציין כי אם חברת הביטוח סבורה שניתן לתקן את הרכב בחלפים לא מקוריים או משומשים, היה עליה לציין זאת מפורשות ובאופן חד-משמעי בפוליסה. משלא עשתה כן, אין הטיעון של המבוטח לתיקון רכבו בחלקים חדשים ומקוריים, נוגד את העיקרון של השבת מצב הרכב לקדמותו.

בסופו של יום התקבל הערעור, ופסק הדין של בית משפט השלום בוטל. התיק הוחזר על-ידי השופט גינת לבית משפט השלום, כדי שיקבע מחדש את שעור הפיצוי שמגיע למבוטח. מנורה וסוכנות הביטוח חויבו גם להשיב לתובע שכר טרחה והוצאות משפט בסך 24 אלף שקל.