מי בכלל יודע מה זו עבירת המתה
ועדת קרמניצר שהגישה המלצותיה לפני כשבוע ימים, התייחסה גם למקרי מוות בתאונת דרכים, והענישה המתלווה למי שגרם לתאונה ולתוצאותיה החמורות. אלא שרק מעטים מבינים את המשמעות. עו"ד אילון אורון, מומחה המשפט התעבורתי של Ynet, מנסה להסביר
כמה מכם מכירים את המונח "עבירת המתה"? מדובר בעבירה שמעולם לא זכתה להתייחסות הולמת - למרות שמדובר בעבירה קשה שבעקבותיה נגרמה תאונת דרכים. ולכן, כדאי באמת להבין במה באמת מדובר.
כיום קיימות שתי דרגות של גרימת מוות בתאונת דרכים. האחת נקראת "גרם מוות", עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר, וזאת כאשר תאונת הדרכים נגרמה עקב חוסר תשומת לב הנהג. השניה והחמורה יותר, היא עבירת "הריגה" שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר. כאן מדובר בגרימת תאונה כתוצאה מלקיחת סיכון מודע. למשל, נהיגה בשכרות.
לפני כשבוע פורסמו המלצות "ועדת קרמניצר", שבחנה את עבירות ההמתה השונות, והתייחסה בין השאר למקרי מוות בתאונות דרכים. אלא שלא נרשמה כל הצעה לחקיקת סעיף ייעודי של אישום עקב גרימת מותו של אדם בתאונה. לטעמי, בכך טעתה הוועדה. ראוי גם ראוי לקבוע סעיף מיוחד הנוגע לתאונת דרכים בלבד, וזאת במקום סעיף ההריגה הרחב שקיים כיום.
בטיחות בדרכים: ynet מדווח על הכל
עוד בנושא בטיחות בדרכים - החמרת הענישה:
- המלצה: החמרת ענישה למעורבים בתאונה קטלנית
אפקט אהרונסון - עונשי פגע וברח הוחמרו מאד
ישבתם לצד נהג שברח? היכונו למאסר ממושך
- ביצעתם עבירת תנועה חמורה? היכונו למעצר
- ביצעתם עבירת תנועה חמורה? היכונו למעצר
שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק אנגלרד הציע בעבר, במסגרת פסק דין ("מגידיש") בו דן בשאלה האם הוכחה עבירת הריגה או שמא מדובר ב"גרם מוות", כי ייקבע סעיף אישום נפרד להריגה בתאונת דרכים. יודגש כי מה שמייחד אירוע תאונתי - להבדיל ממעשה פלילי אחר - הוא היעדר זדון. בנוסף, לא ניתן לטעון כי מדובר באי-אכפתיות, שכן חזקה על כל נהג, ואפילו אם נטל סיכון בדרך הנהיגה, כי הוא אינו אדיש לגבי האפשרות שתגרם תאונת דרכים כתוצאה מכך, וכי אף הוא עצמו עלול למצוא בה את מותו.
ועדת קרמניצר הציעה לקבוע סעיף מיוחד של "גרימת מוות בקלות דעת", שהעונש בגינה יהיה עד תשע שנות מאסר, וזאת במקרה של תאונת דרכים המאופיינת על-פי הוועדה ב"רשלנות לה מתלווה נהיגה מסוכנת". הוועדה מנתה כדוגמה להתנהגות שכזו, הימלטות בנהיגה פרועה מהמשטרה המסתיימת בדריסתו של שוטר, תוך שהנהג מקווה שהשוטר יקפוץ הצידה. לטעמי מדובר בשעטנז, שכן המייחד את עבירות התעבורה, חמורות ככל שיהיו, הוא היעדר זדון. לכן ראוי היה לקבוע סעיף נפרד לאירוע תאונתי, ומטבע הדברים - עונש המקסימום בגינו ראוי שיהיה קל יותר, למשל עד חמש שנות מאסר.
יצוין עוד כי הוועדה ביקשה לקבוע מדרג נוסף של אישום המתאים גם לתאונות בנסיבות מחמירות, והוא סעיף שעניינו "גרימת מוות ברשלנות רבתי". העונש, על-פי הוועדה, צריך שיהיה עד 5 שנות מאסר. הוועדה הסבירה כי המדובר בהתנהגות חמורה מזו שבעטייה מוצדק להרשיע בעבירה הקלה יותר, של "גרימת מוות", שעונשה עד 3 שנות מאסר. כדוגמה להתנהגות חמורה יותר, ציינה הוועדה את עבירת העקיפה לצורך חציית קו הפרדה רצוף, כאשר במקרה כזה, יש להוכיח מודעות לגבי הסכנה. וכך, מי שנכשל בגרימת מוות בנסיבות כאלו, ראוי לדעת הוועדה שיוטל עליו עונש של עד 5 שנות מאסר.
לדעתי, קשה להבדיל בין נסיבות אלו ו"המתה בקלות דעת". המסקנה המתבקשת לטעמי היא כי יש לקבוע שתי דרגות לגבי המתה בתאונת דרכים. האחת, "גרם מוות", עבירה שהעונש בצידה יישאר עד שלוש שנות מאסר. ועבירה אחרת, "הריגה בתאונת דרכים", בין אם המדובר בהתנהגות של לקיחת סיכון במודע ובין אם המדובר ברשלנות רבתי. עבירה זו צריך שתכלל במסגרת עבירת "גרם מוות בהתרשלות רבתי", כפי שהציעה הוועדה, והעונש בצידה לא יעלה על 5 שנות מאסר.
בנוסף התייחסה הוועדה לטיעונים שהעלו נציגי לשכת עורכי הדין, ולפיהם אין להטיל מאסר בפועל כאשר המדובר בהתרשלות, וזאת בשל היעדר מודעות. חברי הוועדה לא קיבלו גישה זו, וקבעו כי אין לשלול אשמה מוסרית, גם כאשר מדובר ברשלנות שלא מתלווה לה מודעות לגרימת הסיכון. לטעמי, לא יתכן להטיל אשם מוסרי על מי "שלא שם לב" או התרשל "ברשלנות רגעית". הפתרון הראוי לצורך האיזון בענישה, הוא תיקון החוק כך שניתן יהיה להטיל עבודות שירות לתקופה של עד שנה במקום עד חצי שנה. זאת, בגין ערך קדושת חיי אדם מחד, וענישת אדם נורמטיבי ומוסרי שלא חטא בהתנהגות לא מוסרית מאידך.
הכותב הוא המומחה למשפט תעבורתי של ynet