יום הולדת בשבי: "תחזיק מעמד, גלעד שלנו"

ביום ראשון ימלאו 25 שנים לגלעד שליט, שמוחזק בשבי חמאס כבר יותר מחמש שנים. לקראת יום ההולדת, כתבו הוריו, נועם ואביבה מכתב פתוח. הנה הוא לפניכם.

גלעד שלנו היקר,

אנחנו פה. לא ויתרנו, לא הרמנו ידיים, לא נכנענו, לא נשברנו. ואנחנו לא לבד. גלעד יקירנו, רבים רבים מהאנשים שאתה לא מכיר, שמעולם לא פגשת, חושבים כמונו, שלא ייתכן שכאשר אנחנו מדברים על סולידאריות חברתית, ועל חוסן לאומי, ועל חוזק ואמונה במדינה, נפקיר אותך לגורלך, ימים על ימים בודד ונטוש במרתפי החמאס כבר למעלה מחצי עשור.

1,890 ימים בשבי, והמשא ומתן נמשך:

• עסקת שליט: משעל וראש המודיעין המצרי ייפגשו
• משעל בקהיר, "ישראל מתגמשת"

• "בכיר חמאס מהכלא: הסכמנו לגירוש 82 אסירים"

  
  

בקיץ שעבר עשרות אלפי בני אדם צעדו למענך, מתוך אמונה שזה יניע את תהליך שחרורך. הקיץ הזה עשרות אלפי בני אדם צעדו ברחובות הערים במחאה ובקריאה לצדק חברתי, לזכות הציבור לחיות ולהתפרנס בכבוד, ואנחנו, ורבים איתנו צירפנו לקריאה הזו את הדרישה לזכותך לחיות, זכותך הכל כך אנושית ובסיסית - לחופש, לחירות.

על המדרכה בשלשלאות מול בית ראש הממשלה(צילום: גיל יוחנן)

עם כל רגע שעובר, אנחנו מנסים לטכס עצה מה עוד נדרש מאיתנו לעשות? מה עוד לא עשינו. כיצד נשכנע שאתה אינך פוסטר או דמות קרטון, או אפילו תמונה שנמצאת כמעט בכל מקום ומקום, כיצד להזכיר לכולם בארץ ובעולם שאתה עדיין שם.

הפיגועים נמשכים גם כשאתה שם

בכל פעם מנסים להפיח בנו תקווה חדשה שישנה התקדמות במו"מ, אבל כל פעם מחדש אנחנו רואים כיצד משתחררים דווקא מאות ואלפי אסירים ביטחוניים מהכלא בישראל בחזרה לביתם, שכסף וכל טוב ממשיכים לזרום לידי אלו שכולאים אותך כבר שנים בצורה אכזרית כל כך, שהתנאים שאסירי החמאס (כן - אותו ארגון ציני שמחזיק בך ככקלף מיקוח) זוכים להם כאן בישראל מפליגים ומשופרים, ואף אחד לא מצליח באמת לשנות את זה למרות הדיבורים הרבים. וליבנו כבד. עד מתי?

ככל שעוברים הימים דאגתנו לבריאותך ולחייך הולכת וגוברת. הודעות ממוחזרות וחבוטות ייצאו קרוב לוודאי מלשכת ראש הממשלה בנוסף למאמרי פרשנות מלומדים של "מומחים" לטרור מטעם השלטון ומטעם עצמם, הודעות אשר יאמרו "עושים הכול" (5 שנים של "עושים הכול") וימשיכו להלך אימים על הציבור כאילו שעסקת שחרורך תחזיר את הטרור למדינת ישראל. כאילו שהפקרת לגורלך בעזה תמנע עשרות ואף מאות הרוגים עתידיים.

לצערנו, גם כשאתה שם, הפיגועים הקטלניים והניסיונות לפגע לא פוסקים. הקרבתך לא משנה את המצב הרגיש והבלתי יציב ממילא במדינה הקטנה שלנו. בנוסף, ככל שהזמן עובר אנו רואים כיצד תחושת הביטחון של העם שלנו, של הצעירים המשרתים והמתגייסים וההורים השולחים אותם, הולכת ומתרופפת לנוכח התרת הברית הבלתי כתובה (ולא בפעם הראשונה) בין המדינה לחייליה. בין המחויבות העליונה הקיימת להחזיר כל חייל שנקלע לצרה - חזרה הביתה.

אמא ואבא