תרופות לסוכרת: איך ובמה להשתמש לטיפול יעיל
לחולי סוכרת בישראל יש סיבה לאופטימיות: הנגישות שלנו לתרופות החדישות טובה יותר, ופיתוחים רבים מחליפים את הזריקות המטרידות ותורמים ליעילות התכשירים. ומה עושים כשמתגלות תופעות לוואי מסוכנות לתרופה? מומחה מסביר
העלייה בשכיחות סוכרת מסוג 2 הגיעה לממדי מגפה בעולם וגם בישראל . מנתונים של התוכנית למדדי איכות ברפואת הקהילה בישראל עולה כי כ-300 אלף חולי סוכרת בארץ זוכים לטיפול תרופתי, ובמקביל הגדילה לאחרונה תעשיית התרופות את ההיצע לסובלים מהמחלה. שיעור נוטלי התרופות בארץ מגיע ל-4.2% מהאוכלוסייה, וכ-6.4% מבני 18 ומעלה.
כך תוכלו למנוע סוכרת:
- סוכרת: אפשר למנוע גם בלי שימוש בתרופות
- חטיף בריא: 8 נשנושים למניעת סוכרת
- אתם בסיכון: הנחיות חדשות למניעת סוכרת
התרופות מכוונות להוריד את רמת הגלוקוז בדם ולתקן פגמים מנגנוניים בבסיס המחלה. במקביל לאפקט החיובי, בחלק מהטיפולים מופיעות תופעות לוואי כמו השמנת יתר וירידה חדה ברמות הסוכר בדם. אז האם התרופות אכן מביאות לשיפור הבריאות ולהארכת חיים?
התועלת והסכנות שבתרופות
הרופא ניצב מול שפע אפשרויות טיפול חדשות וישנות, ועליו לשקלל את התועלת שבתרופות מול הסיכונים לטווח קצר וארוך. מלאכה זו הגיעה לדרגת "אומנות" לנוכח ריבוי הטיפולים מצד אחד ומצד שני לאור הפרסומים שהראו שחלק מהתרופות אמנם שיפרו מדדים מסוימים בטווח הקצר, אך גרמו לבעיות אחרות שאף הוציאו בחלק מהמקרים את התרופה הספציפית מהשוק.
דוגמה אחרונה להבנת הבעייתיות הזו בטיפול בסוכרת היא התרופה רוזיגליטזון, שנרשמה לפני כעשר שנים ונמכרה במיליארדים בארצות הברית.
התרופה הביאה לירידה ברמות הסוכר ולשיפור מרשים ברמות שומני הדם ובסימנים אחרים החשובים לניבוי מחלות לב כליליות.
מתחילת השימוש בה היה ברור כי היא כרוכה בעלייה במשקל ובפגיעה בבריאות העצם, אך לאורך זמן התברר כי היא עלולה לגרום גם לעלייה בשכיחות של מחלות לב ולפגיעות לא צפויות אחרות.
בעקבות הממצאים נערך דיון בגופים המפקחים על שיווק תרופות בארצות הברית ובאירופה. באירופה הוחלט להפסיק את שיווק התכשירים המכילים רוזיגליטזון, ואילו ה-FDA בארצות הברית החליט לאפשר את המשך שיווק התרופות למטופלים שלא אוזנו באמצעות תרופות אחרות.
בישראל ניתן לרשום את התרופה למטופלים, אך משרד הבריאות דורש עבורה תוכנית ניהול סיכונים מיוחדת.
ההבטחה שבהורמונים
חצי הכוס המלא מכיל תרופות מבטיחות המבוססות על מנגנונים חדשים, פרי מאמצים של הרפואה ותעשיית התרופות. ההתקדמות המרשימה ביותר היא בתרופות המבוססות על הורמוני מעי. כשאנו אוכלים, המעי מפריש הורמונים המכונים אינקרטינים, ואלה מעצימים את ההפרשה העצמית של האינסולין. הגברת ההפרשה מתרחשת אך ורק בנוכחות גלוקוז, היינו כשהגוף זקוק לאינסולין.
ההורמון העיקרי הוא 1 GLP, ופותחו מספר תכשירים המחקים את פעולתו. התכשירים ניתנים בזריקה כמו אינסולין, אך אינם גורמים לירידה ברמת הסוכר מעבר לנדרש (היפוגליקמיה), ואף מביאים לירידה במשקל. התכשירים ניתנים באופן יומי, ולאחרונה אושרה באירופה תרופה ממשפחה זו הניתנת פעם בשבוע.
העלאת רמת ה-1 GLP אפשרית גם באמצעות גלולה הניתנת דרך הפה ומונעת את פירוק ההורמון. יעילות הגלולה קטנה בהשוואה לזריקה והיא אינה מביאה לירידה במשקל, אך היתרון בדרך קבלת התרופה עומד לזכותה.
אינסולין בהתאמה אישית
התרופות הוותיקות עוברות גם הן מתיחת פנים. אם בעבר האינסולין התקבל ממקור חי (כמו פרה או חזיר), הרי שהיום כל תכשירי האינסולין מיוצרים בהנדסה גנטית. אינסולין מהונדס מאפשר שליטה על התנהגותו, וכך מיוצרים תכשירים הפועלים מיידית בצד כאלה שניתנים פעם ביום. בשלבי ניסוי קליני נמצאים גם תכשירי אינסולין שיינתנו פעם ביומיים ואף פעם בשבוע.
בשוק הישראלי מצויים היום למעלה מעשרה תכשירי אינסולין, המאפשרים התאמה אישית לכל חולה לפי סוג המחלה, אופי החולה ואורח חייו.
גם אמצעי ההזרקה והניטור הפכו ידידותיים למשתמש, ורבות מהתרופות הוותיקות דוגמת מטפורמין ניתנות ללקיחה בשילוב תרופות מהדור החדש בגלולה אחת, כך שנטילת התרופה הופכת פשוטה וקלה יותר עבור החולה.
בישראל צוות רופאי סוכרת מעולה ובעל מעמד בינלאומי המעורב בפיתוח תרופות חדשות ובניסויים בהן. כתוצאה מכך, רבות מהתרופות מגיעות לשוק מוקדם יותר - לתועלת החולים. הנגישות לתרופות החדישות בארץ טובה יותר מאשר ברוב מדינות העולם המפותחות.
על הרופאים המטפלים ועלינו כחברה בכלל להעלות את המודעות לגילוי מוקדם של סוכרת, לעודד אורח חיים בריא המונע סוכרת ולחנך לשימוש מושכל בשפע התרופות העומדות היום לרשות החולים.
הכותב הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, בית החולים שיבא, תל השומר.
לפנייה לכתב/ת 
