האוצרות הארכיאולוגים של לוב
עכשיו כששלטון קדאפי נפל, אפשר להתפנות כדי להציץ בשכיות החמדה של המדינה: מערי נמל רומיות ועד לשרידי דינוזאורים. ליאת נאה יוצאת למסע בלוב
על חופה של לוב, בדרום הים התיכון, נמצאים כמה מן הנמלים העתיקים שהיוו בזמנם נקודות ציון מרכזיות בתוואי הסחר הבינלאומי. רוב ערי הנמל הללו הוקמו על-ידי סוחרים פניקיים באלף הראשון לפנה"ס, ומאוחר יותר הפכו לערים יווניות ורומיות משגשגות.
ערי החוף הרומיות במערבה של לוב, הנחשבות לשכיות חמדה עולמיות וחלקן אף מוגדרות כאתרי מורשת על-ידי אונסק"ו, נמצאות כעת בקו האש, שכן עיקר אוכלוסיית לוב מתרכז עד היום באותו אזור שהועדף גם על-ידי תושבי לוב הקדומים – בקרבת החוף.
רבים מאזרחי לוב רואים בהשתלטות על אתרי העתיקות הללו ביטוי סמלי לשחרור המורשת ההיסטורית של לוב מעולו של קדאפי. האתרים הללו משמעותיים לא רק לגבי עברה של לוב, אלא גם לגבי עתידה, שכן בימות שלום הם מושכים אליהם תנועה ערה של תיירים ומהווים משאב כלכלי חשוב. בחודשים האחרונים טענו המורדים כי קדאפי מסתיר מצבורי נשק באתרים ארכיאולוגיים על-מנת למנוע מכוחות נאט"ו מלהפציץ אותם.
כלת הים
בירת לוב, טריפולי, היא עצמה אחת מאותן ערי חוף עתיקות. טריפולי נקראת על-שם שלוש ערי נמל קדומות: אואה (כיום טריפולי עצמה), סברתה ולפטיס מגנה, ומכאן פירוש שמה של "טריפולי", ביוונית עתיקה: "שלוש ערים".
בהיותה עיר מרכזית גם כיום, קשה לערוך בטריפולי חפירות ארכיאולוגיות, ולעומת ערים אחרות מבין צבר ערי הנמל הלוביות, חלקיה העתיקים מוכרים פחות. בעיר ממוקם המוזיאון הלאומי המרשים של לוב.
המוזיאון, השוכן במבנה היסטורי המכונה "המבצר האדום" שניצב בפתח נמלה של טריפולי מימי הביניים, עבר בשנים האחרונות שיפוץ מסיבי בתמיכתה של אונסק"ו. במקום מוצג אוסף מפורסם הכולל עתיקות מכל תחנות התפתחותה של לוב: מן התקופות הפרהיסטוריות, מן התרבות הברברית המקומית של המגרב, מן התרבות הפיניקית, היוונית, הרומית והביזאנטית, ובנוסף אלמנטים אדריכליים מן התקופה המוסלמית.
האוסף מוכר במיוחד בזכות הפסלים והפסיפסים היפים שבו. בזמנו הוסיף קדאפי למוזיאון אגף מיוחד המוקדש לתיעוד זמן שלטונו שלו בלוב. עדיין לא ידוע אם המוזיאון ואוצרותיו נפגעו במהלך המהומות, אך חוקרים ברחבי העולם מביעים חשש מפני ביזת עתיקותיה של לוב בחסות המרד.
ערי נמל מופלאות
ממערב לטריפולי נמצאת עיר הנמל הרומית סברתה, המשמרת, בין השאר, תיאטרון ומקדש לאלה איזיס. העיר, שנקלעה לקו האש, שוחררה לאחרונה על-ידי המורדים הלובים.
עיר נמל רומית אחרת, לפטיס מגנה, ממוקמת מזרחית לטריפולי. העיר מוכרת במיוחד משום שבה נולד ספטימוס סוורוס, לימים קיסר האימפריה הרומית, שדאג להפכה לאחת מן היפות שבערי האימפריה.
עם הזמן נקברה העיר תחת חולות נודדים, וכך זכתה להשתמרות נפלאה עד לחפירות מודרניות שהחלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת. כיום יכולים תיירים לסייר בפורום, בתיאטרון ובאמפיתיאטרון מרשים ביופיו, בבתי מרחץ ובחנויות ובשכונות מגורים מזמן האימפריה הרומית, כולם שמורים להפליא, וגם בקשת ובבסיליקה שהקים אחריו סוורוס.
נמלה העתיק של העיר השתמר אף הוא בצורה יוצאת דופן. כמו סברתה, גם לפטיס מגנה נמצאת כעת בקו האש, ממש בסמוך לעיר זליטאן ששחררו המורדים לאחרונה; זהו גם אחד מן האתרים שיש שטענו כי קדאפי מסתיר בהם תחמושת.
רחוק יותר מעיר הבירה, במזרח חופה של לוב, ממוקמת עיר נמל הלניסטית ורומית נוספת, קירינה, גם היא אתר מורשת עולמי שהוכר על-ידי אונסק"ו. בעיר זו פרץ מרד יהודי אלים בזמן הקיסר טריאנוס בשנת 116 לספירה.
כיום אפשר לראות בה שרידים רבים מימיה היוונים של העיר, ביניהם ככר השוק, מבנים פרטיים ופסלים מרשימים, ומן התקופה הרומית - מקדש מרשים לאפולו, תיאטרון ובתי מרחץ. האתר מפורסם גם בזכות הקברים המגוונים שנשתמרו בקרבתו.
לשמור על האוצרות
מזה חודשים רבים קוראים גורמים בינלאומיים לנסות ולהגן על אתרי המורשת העולמיים שבלוב מפני המהומות הנוכחיות, במיוחד לאור לקחי העבר מאזורי לחימה אחרים.
לאחרונה אף פנתה אונסק"ו בקריאה ישירה לאזרחי לוב בבקשה לשמור על עתיקות ארצם, ואף קראה לשוק העתיקות הבינלאומי להגביר את הערנות לקראת הגעתם האפשרית של ממצאים ארכיאולוגיים מלוב, שעשויים להיסחר באופן בלתי חוקי.
אוצרות לוביים אחרים נמצאים, לפחות לעת עתה, הרחק מקו האש. באזורים המדבריים של לוב נשתמרו כמה מן השרידים הקדומים והמעניינים ביותר במדינה. במדבר הסהרה, למשל, נמצאו המוני ציורי קיר פרהיסטוריים בשטח שהוכרז גם הוא כאתר מורשת עולמית בחסות אונסק"ו, תאדארת אכאכוס, ברכס הרים שליד העיר ע'ת שבגבול אלג'יריה.
באזור זה, שבו נחפרו מספר ישובים פליאוליתיים, נתגלו אלפי ציורי קיר וחריטות הפזורות במערות ובמחשופי סלע ומיוחסות לטווח רחב של תאריכים, הנעים בין 12,000 לפנה"ס ועד 100 לספירה.
הציורים מציגים בעלי חיים שונים ובני אדם במגוון סצנות יומיומיות ומאגיות, ומספרים את סיפורו של האזור מימיו כערבות שוקקות חיים ועד להפיכתו למדבר הצחיח שאנו מכירים כיום.
אותו אקלים צחיח באזורי המדבר של לוב הוא שאיפשר גם את שימורם של שרידים עתיקים בהרבה, ביניהם חלקי שלד שמקורם בהומינידים קדומים ואף שרידי דינוזאורים.
לעיון במפת אתרים ארכיאולוגיים מוכרים בלוב, לחצו כאן .
ליאת נאה היא כותבת ותלמידת תואר שני בארכיאולוגיה מקראית במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
