הילד שב מביה"ס ומסרב לחזור לשם. מה עושים?

שאלה: הילד שלי שב הביתה מיומו הראשון בכיתה ב' והכריז שהוא בשום פנים ואופן לא מסכים לחזור יותר לביה"ס. הוא היה מאוד נסער וסירב להסביר מה הסיבה לכך. מה עליי לעשות?

תשובה: אין ספק שהכרזה של ילד על אי רצון או הסכמה לחזור לבית הספר היא אמירה שעלולה להלחיץ כל הורה. למרות הלחץ, צריך להיזהר לא ליפול למלכודת של תגובה רגשית, כלומר בהלה, רחמים, הזדהות, כאב או כעס. חשוב להגיב באופן רציונלי ולהבין שהילד מתמודד כעת עם קושי.

• גם לילדיכם יש בעיות בבית הספר? רוצים לשאול את מומחי מכון אדלר? כתבו לנו
  

הדרך לעזור לילד היא על ידי פעולה בשלושה מישורים:

1. לנסות לדובב את הילד כדי להבין איך הוא מרגיש ומה עובר עליו.

2. להעביר לילד מסר של אכפתיות והתגייסות לעזרה.

3. להבין שההצהרה הזו היא איתות לבעיה יותר מורכבת שדורשת לצד התגובה המיידית פרוייקט לשיקום תחושת היכולת .

• האם קיימת בעיה חברתית? האם יש תחושת דחייה, קושי להשתלב או תחושת בדידות? ("כל הילדים משחקים בהפסקות ולי אין עם מי לשחק. לא אוהבים אותי").
  

• דימוי עצמי: ייתכן ומדובר בדימוי עצמי נמוך שמשפיע על תחושת הרווחה הנפשית. ("שאר הילדים נראים הרבה יותר מוצלחים ומצליחים – ואני מרגיש לא שווה").
  

• האם יש לילד קשיים לימודיים? ולכן עבורו החוויה של שהייה בבית הספר היא חוויה של קושי וכישלון.
  

• היחסים עם המורה: אולי הוא מתקשה ליצור יחסים תקינים עם המורה ולכן מרגיש כך. 
  

• אולי מדובר בילד שנבהל מקשיים? אולי הוא פשוט לא רגיל להתאמץ?
  

• מסר של מסכנות: ייתכן שהילד מנסה להעביר מסר של מסכנות להורים כדי להפעיל אותם רגשית.
  

כאמור, הטיפול באירוע צריך להתבצע בשני אופנים:

1. התגובה המיידית

תגובת "חדר המיון" שתפקידה "להנשים" את הילד כדי לאפשר לו לתפקד.

א. מאפשרים לילד להביע את תחושותיו הקשות ואת אי-רצונו ללכת לבית הספר. (מכיוון שבמקרה שלכם הילד לא מוכן לדבר - כדאי רק לומר לו שאתם מבינים שהוא לא מעוניין ללכת לבית הספר ולהציע לו לדבר על הנושא יותר מאוחר, כשהרוחות יירגעו).

ב. במקום להיות שיפוטיים נסו לשקף לילד את התחושות שלו: "אני שומע/ת שלא היה לך כל כך נעים היום בבית הספר".

ג. לא להתווכח איתו ולא להתנצח. בשלב הזה רק מעבירים שדר של הבנה, תמיכה ועידוד.

ד. במהלך השיחה להרבות בעידוד ולהזכיר הצלחות קודמות, כדי לשקם את תחושת הערך.

ה. להעביר מסר שאתם סומכים עליו ומאמינים שהוא ימצא את הדרך להתגבר על הבעיה.

2. פרוייקט השיקום

פרויקט ארוך טווח שבו על ההורה לנסות ולהבין מה הסיבה לקושי – תוך כדי

בדיקת העמדות ושיטות החינוך שלו. מדובר בפאזל שלם של התנהגויות והתייחסויות שתפקידם לחזק ולשקם את תחושת היכולת של הילד להתמודד עם אתגרים וקשיים.

על ההורים לבדוק את שיטות החינוך הנהוגות בבית. כשההורים מאמינים שקשיים וכישלונות בחיים באים כעסקת חבילה יחד עם הנאות והצלחות - ושבית הספר הוא שדה אימונים לקראת החיים הבוגרים - הילדים מקבלים מסר בריא שכשיש קושי לא מתקפלים ולא מסתירים, אלא מדברים ומנסים לחפש פתרונות.

ההמלצה אם כן להורים היא:

1. לטפח תקשורת פתוחה.

2. להתמיד בחיזוק תחושת היכולת.

3. להאמין ולשדר שקושי הוא אתגר והזדמנות.

הכותבת היא מנחה בכירה במכון אדלר , יועצת להורים ולצוותים חינוכיים