יש תקווה: בשורת האופנה הגיעה לפ"ת
פתח־תקווה תמיד נראתה לאהובית רבי־גולן כמו עיר משמימה ונטולת שיק, ואת רכישות האופנה שלה היא ערכה בעיקר בת"א. ואז חל מהפך. הקניון הגדול בעיר השתפץ והשתדרג ב-42 חנויות חדשות ששינו לה את תוכניות השופינג לתמיד
כבר 31 שנה שאני גרה בפתח־תקווה, מתוכן 30 שנה שאני מקטרת עליה ברבים. כן, מהרגע שהצלחתי להגיד "את זה!", הבנתי שאני לא חיה במקום הכי מגניב על הגלובוס. מתישהו הגעתי למסקנה שגורלי וגורלה של מלאבס נקשר, ואין מה לעשות – תל-אביב לא מחכה לי ואני כאן כדי להישאר.
למרות ההשלמה עם המצב, לא הפסקתי לרגע להתלונן. כזו אני, נעימה לבריות. על מה התלוננתי? על מה לא. על הפקקים, על המסים, על האפרוריות, על איכות הכבישים ועל האוכלוסייה המרגשת שאני פוגשת כל יום באוטובוס.
ובכן, לא האמנתי שהרגע הזה יגיע, אבל הוא הגיע, וכיוון שאני בחורה הוגנת, אין מצב שאפספס הזדמנות לומר גם מילה טובה על העיר שלי כשצריך – וצריך, ביג טיים. לפני כחמישה חודשים, עבר "הקניון הגדול" שדרוג היסטרי בהשקעה כוללת של יותר מ־220 מיליון שקל, ששדרג לי ולעוד רבים כמוני את החיים. הקניון הרים קומה נוספת, מעוצבת למשעי, שמוקדשת כולה למותגים הנחשקים ביותר שבחורה ישראלית יכולה לבקש.
בין היתר, ניתן למצוא שם את: H&M, TOPSHOP, ברשקה, פול אנד בר, אלדו, אקססורייז, M.A.C, וינס קמוטו, FOX HOME ועוד רבים וטובים. וכאילו שלא פונקנו מספיק, גם זארה, קסטרו ורנואר (סליחה אם שכחתי מישהו) עברו שיפוץ מאסיבי ושינו את פניהן מקצה לקצה. סך הכל יש בקומה החדשה 42 חנויות שהצטרפו ל-150 הקיימות, עובדה שהופכת את הקניון הזה לאחד הגדולים והמוצלחים במדינה.
מבחינתי, כתושבת העיר, מדובר במהלך משנה חיים. אין צורך עוד להיסחב אחרי העבודה בעיניים טרוטות לסנטר כדי לקנות מתנה לחברה, או לעשות טראק ביום שישי בצהריים תל-אביבה כדי לקבל קצת אופנה לווריד. מהיום הכול נמצא כאן ליד, במרחק יריקה.
מעבר לכך, אם אני וחברה תל-אביבית רוצות להיפגש לשופינג, אין יותר את החוק המעצבן והלא כתוב הזה שאומר שברור מאליו שאני זו שהולכת אליה. ימי הקיפוח תמו, פ"ת על המפה הצרכנית. אם תוסיפו את זה למסעדות שצצות חדשות לבקרים ולברים שכבר לא מפחדים לנסות את מזלם באזור, אפשר בהחלט לומר שדברים טובים קורים כאן, מהסוג שיעיפו לזרח ברנט ויואל משה סלומון את הסכך.
בנות פ"ת לא מספיק טרנדיות עבור H&M?
עם כל האושר, ולא נעים להיות הורסת מסיבות, אני חייבת לפנות בתלונה לאנשי H&M: שנים חיכינו לרגע הזה בו תראו את פרצופכם בארץ הקודש, ומהרגע שזה קרה לא אכזבתם. נכון, היו בעיות מידות שטרם נפתרו (אם כי חל שיפור גדול), אך מדובר בחבלי לידה טבעיים וזה ברור שלא הכול יהיה מושלם כבר על ההתחלה. אין לכם מושג עד כמה שמחתי כשהבנתי שסניף H&M הכי גדול בארץ יפתח בפרברים, שתי דקות מהבית שלי. אך המשפט "כגודל הציפייה גודל האכזבה" מעולם לא היה נכון יותר: כמה כואב היה לגלות שאי שם אצל מקבלי ההחלטות שלכם, בנות פ"ת והסביבה לא ראויות לאותן הקולקציות המדהימות שמקבלות בנות ת"א.
לאחר שהסתובבתי כמה וכמה (וכמה וכמה) פעמים בסניף ומצאתי את עצמי בין שלל חולצות בייסיק וטרנינגים משמימים, תהיתי איפה כל הבגדים השיקיים שאני רואה בעזריאלי ופניתי בנושא לאחת מהקנייניות שלכם. בשיחה איתה הובהר לי כי קולקציה טרנדית שלמה אינה עושה את דרכה לפ"ת, סתם כי נדמה לכם שאין שם בנות מגניבות מספיק (זה כבר פירוש שלי).
אלף, עלבון. בית, כל־כך לא נכון. בזמן שאני מסתובבת מתוסכלת בין פריטים חסרי ייחוד, אני רואה עוד עיניים מתוסכלות רבות שלא מבינות איפה כל הטוב שהבטיחו להן. מביקור לביקור אני מתייאשת, ולא רחוק היום בו אכניס את הסניף הפתח־תקוואי לרשימת ה"אפשר לוותר" שלי. וחבל.