סותמים לנשים את הפה
אי אפשר להתעלם מחלקן היוזם של נשים במחאת האוהלים. אז מדוע הממשלה ממשיכה להתעלם מחוק שיווי זכויות האשה? אם כך, אין פלא שכמעט לא תראו נשים על במת כנס בנושא המחאה
מבלי לפגוע בידע ובאישיות של המרצים הגברים, שכולם בעלי ידע ועתירי ניסיון, אני תמהה אם מקורות הידע הם נחלתם של בני האדם ממין זכר בלבד והאם אכן נוכל להשפיע ולהביא לשינויים חברתיים אם נשים לא ייקחו חלק שווה בתהליך ההשפעה וקבלת החלטות.
עוד בערוץ הדעות :
- הספד לפועל הבניין העברי / מתן בניטה
- חשוב להתנחל בלבבות יותר מאשר באוהלים / יואל בן-נון
- טסים אל המצוק המדיני בספטמבר / אילן ברוך
- אדוני המנכ"ל, אתם האופנובנק האמיתי
/ עודד כרמלי
כל מתבונן בארגון מחאת האוהלים וכל מה שבא בעקבותיה אינו יכול להתעלם מחלקן היוזם והאקטיבי של הנשים. ההדרה של נשים מהיכולת להשפיע באמצעות הבעת דעתן במקומות המשפיעים על מקבלי ההחלטות, איננה מתיישבת עם כללים בסיסיים של הוגנות, של צדק חברתי, שהיסוד העיקרי לדרישה לקיומו מקורו בזכות לשוויון.
המחאה החברתית ממחישה את חשיבות ההנהגה הנשית והשוני שכבר יצרה בשיח הציבורי. במקום הכרזה על יעד וניסיון לכבוש אותו מתקיים שיתוף של חלקים רבים בציבור, מדן ועד אילת. ניתן ביטוי לריבוי של דעות. מוצאים את המאחד את הציבור במקום להדגיש את המפריד והמפלג וכך במקום לכבוש יעד מצומצם מגיעים למקומות שאיש לא היה יכול לדמיין לפני מספר שבועות, כמו אותה נערה בת 16 שסחפה אנשים מן המרכז להגיע לעצרת שארגנה בירוחם.
הניכוס של המחאה החברתית לקול הגברי השולט במרכזי הכוח וההשפעה במדינה, לא יביא לשינוי המיוחל, שכן הוא יותיר על כנם את דפוסי השלטון הגבריים, האופיניים למדינת ישראל בהיותה מדינה המאדירה את הכוח הצבאי-גברי בכל תחומי החיים בחברה.
הממשלה מתעלמת מהחוק
הכול יודעים שידע מקנה כוח והכוח מקנה שליטה במשאבים כספיים. אין פלא, איפוא, שמדינת ישראל מתעלמת בעקביות מהשינויים המתרחשים בעולם ובישראל לגבי מעמדן של נשים בחברה. כבר לפני 10 שנים התקבלה החלטה במועצת הביטחון של האו"ם על שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות מדיניות ופוליטיות, מתוך הבנה עמוקה כי לנשים נקודת מבט ייחודית, חיונית ובעלת ערך רב החייבת להישמע בעת קבלת החלטות הנוגעות לציבור הרחב.
בעקבות החלטת מועצת הביטחון הוכנס ב-2005 תיקון בחוק שיווי זכויות האשה, המורה על מתן ביטוי לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות ציבוריות ובצוותות של הממשלה.
אך הממשלה לא יישמה עד כה את החוק. ביטויים שזכו לאחרונה לתהודה ציבורית ולהתייחסות בית המשפט העליון קשורים בהליכי המינוי לוועדת טירקל לחקירת אירועי המשט לעזה וכן בוועדת טרכטנברג. בצוות המקצועי שמינה ראש הממשלה לצד ועדת טרכטנברג, בתגובה למחאה הציבורית, אין אפילו אשה אחת (יצוין כי בוועדה עצמה יש נשים, אך הן במיעוט).
אם כך נוהגת הממשלה, שאיננה מכבדת את החוק שחוקקה הכנסת, אין פלא שגם ארגונים ציבוריים חוץ ממשלתיים, אינם משתפים כראוי נשים בזכות להשפיע על השיח המתנהל כיום בין הציבור לבין הממשלה בנושאים שהם על סדר היום החברתי. הדיון הציבורי בגל המחאה הנוכחית, שהוא שיח משתף ולא אלים, מבטא יותר מכל את קולן הייחודי של הנשים והצורך בשיתופן בתהליך ההשפעה וקבלת ההחלטות. במודעה המכריזה על הכנס ניתנת אופציה לציבור להביע רעיונותיו באמצעות facebook. זה אמנם סוג של השתתפות, אך לגבי כנס ציבורי, זו השתתפות פאסיבית וסמלית בלבד.
לנשים הזכות המלאה להשתתף באופן אקטיבי ולא רק באמצעות הרשתות החברתיות, שהוכחה חשיבותן העצומה בארגון המחאה, אלא גם על כל במה, שבה יישמעו וייראו ובכך יינתן ביטוי אמיתי לקולן ולא רק לקול ולדעה הגבריים.
סביונה רוטלוי, שופטת (בדימוס)
גולשים מוזמנים להציע טורי דעה במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
