אין מתנות חינם: איך עובד מס הירושה בעולם?

גל המחאה החברתית  הכניס ללב השיח הציבורי שאלות קשות: האם עשירי ישראל משלמים מסים גבוהים? האם כדאי להעלות את המסים הישירים אחרי שנים ארוכות שהם ירדו, כדי לממן את השירותים הציבוריים המתפוררים? האם המסים שבוטלו בעבר - בצדק בוטלו, והאם כדאי להחזיר אותם?

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
  

אחד המסים ש"נזכרו" בהם לאחרונה, גם בוויכוחים הלוהטים באוהלים על דרישות המחאה וגם בדיונים המנומסים של ועדת טרכטנברג, הוא מס הירושה והעיזבון: מס על הונו של נפטר שמנוכה מעזבונו או מהונם של יורשיו.

מס ירושה התקיים בישראל מאז קום המדינה, אך הוטל בצורה לא יעילה והניב מעט כסף. הרף המינימלי לתשלום היה גבוה, והמדינה לא גבתה מס מתנות, כך שאנשים הורישו את הונם לפני שמתו וכך חמקו ממס. הגביה הלכה והסתבכה בגלל האינפלציה, והפקידות הממשלתית טענה שהרווח אינו מצדיק את המאמץ. המפלגות הדתיות לחצו לביטול המס, כיוון שהמסורת היהודית מעודדת הורשה מאב לבנו ואוסרת לפגוע באלמנות ויתומים.

יגאל הורביץ, שר האוצר בממשלת מנחם בגין, ביטל את המס ב-1981 במסגרת מדיניותו הליברלית. ועדת בן בסט לרפורמה במס בשנת 2000 המליצה להחזיר אותו, אך המלצות הוועדה לא יושמו והמס לא הוחזר.

באמריקה היה כדאי למות ב-2010

מסי עיזבון הוטלו לראשונה באירופה בסוף המאה ה-18. עד אז, זכותו של אדם להוריש את נכסיו ומעמדו לילדיו נחשבה קדושה ולא מעורערת. במאה ה-20, עם צמיחת מדינת הרווחה והמיסוי הפרוגרסיבי, הונהג מיסוי ירושות ברוב מדינות העולם.

ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שביטלו את המס. מאז הוא בוטל במדינות נוספות, אך רובן השאירו אותו וגם הנהיגו מס מתנות על מענקים גדולים שאנשים מעבירים בעודם בחיים, כדי למנוע התחמקויות ממס ירושה. "מיסוי ירושות מקובל בעולם, בניגוד למיתוס הקיים בארץ", אומר ל-ynet עורך הדין עידן דינאי, מומחה למיסוי בחו"ל.

מסי ירושה ועיזבון נגבים ב-31 מ-41 מדינות שבדקנו: ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, שווייץ, הולנד, בלגיה, יוון, הולנד, נורבגיה, אירלנד, יפן, דרום קוריאה, טייוואן, הפיליפינים, וייטנאם, הונגריה, בולגריה, רומניה, פולין, סלובניה, קרואטיה, ליטא, אוקראינה, ברזיל, צ'ילה, בוליביה, קולומביה וטורקיה. כל המדינות הללו גובות גם 'מס מתנות' או 'מס ירושה רטרואקטיבי'", אומר דינאי. רק 10 המדינות הנותרות (כולל ישראל) ביטלו את המסים הללו. 

אוסטרליה ביטלה את המס ב-1979; הודו ב-1985; ניו זילנד ב-1992; שבדיה ב-2005; הונג-קונג ורוסיה ב-2006; אוסטריה וסינגפור ב-2008. בחלק מהמדינות הללו נשמעות כיום קריאות להחזיר את המס: ההון בישראל ובעולם גדל באופן חד, הפערים גדלו, וקבוצת אנשים קטנה חולשת על רוב העושר.

נשיא איטליה, סילביו ברלסקוני, ביטל את המס ב-2001, אבל הנשיא רומנו פרדו שהחליף את ברלסקוני בשנים 2008-2005 החזיר אותו. נשיא ארה"ב הקודם, ג'ורג' בוש, יזם תוכנית שהפחיתה את מס העיזבון הפדרלי בהדרגה מ-2003 עד לביטולו ב- 2010, אבל ברק אובמה החזיר אותו ב-2011, כך שהאמריקנים זכו לפטור שנמשך שנה אחת בלבד.

"ביטול מסי הירושה הייתה חלק ממגמה עולמית להפחתת המסים הישירים", אומר עו"ד דינאי, "אני מעריך שהמשבר הכלכלי בעולם, חובות העתק שבהן שקועות מדינות המערב והעלייה באי השוויון עומדים ליצור מגמה הפוכה, שבה מדינות יעלו בחזרה את מס החברות ואת מיסוי ההון, העזבונות והירושות". 

כמה צריך לרשת כדי לשלם מס?

"כל המדינות גובות מסי ירושה ועיזבון רק מרף מסויים ומעלה. אף מדינה לא ממסה יורש שקיבל דירה קטנטונת אחת למגורים או חיסכון של כמה אלפי דולרים", אומר דינאי, שביצע מחקר השוואתי בנושא לפי הנתונים שמפרסמות הממשלות השונות, "ועם זאת, גובה המס וסוגי הנכסים החייבים במס שונים מאוד ממדינה למדינה".

הממשל הפדרלי בארה"ב גובה מס רק מעזבונות גדולים, מחמישה מיליון דולר ומעלה. עיזבון משותף של בני זוג פטור בארה"ב ממס עד ל-10 מיליון דולר. שיעור מס העיזבון הפדרלי משתנה משנה לשנה בהתאם למשחק הפוליטי בין הרפובליקנים המנסים להוריד אותו לדמוקרטים המנסים להעלותו ועומד כיום על 18% עד 35% מערך העיזבון. "יש מדינות בארה"ב שמטילות מס עיזבון משלהן, בנוסף למס הפדרלי, והיורשים משלמים פעמיים", מציין דינאי. 

רף המינימום למסי ירושה ועיזבון באירופה נמוך מאשר בארה"ב, ועומד על כ-325 ליש"ט (2 מיליון שקל) בבריטניה, כ-300 אלף שקל בנורבגיה וכ-200 אלף שקל בלבד בדנמרק. ביפן משלמים מס אם העיזבון כולו עומד על 50 מיליון ין (כ-2.3 מיליון שקל) ומעלה והיורש משלם מס אם קיבל חצי מיליון שקל ומעלה.

הנחות לאלמנות וליתומים

מדינות רבות אינן גובות מס ירושה מאלמנים ואלמנות, במידה והם תושבי המדינה. זאת, כדי למנוע תשלום מס כפול כשהאלמנים ימותו גם הם ויורישו את הרכוש לילדים. חלק מהמדינות, כמו גרמניה, צרפת, יפן וטורקיה נותנות לאלמנ/ה פטור חלקי עד גובה ירושה מסויים, מעל המינימום הרגיל. רק מדינות מעטות, כמו איטליה, גובות מאלמנים מס מלא.

רוב המדינות גובות מילדי הנפטרים מס נמוך מזה שמשלמים יורשים אחרים כמו אחים, נכדים, אחיינים וחברים. ילדי הנפטרים בצרפת, למשל, משלמים בין 5% ל-40% על ירושות של 160 אלף אירו ומעלה, בשעה שיורשים אחרים משלמים מס שמגיע עד 60% על ירושות של 16 אלף אירו ומעלה; ילדי הנפטר בבלגיה משלמים בין 3% ל-30% על ירושה של 25 אלף אירו ומעלה, ויורשים אחרים משלמים שם מס עד 80% על ירושות של 1,250 אירו ומעלה. ברוב המדינות הירושה לארגוני צדקה פטורה ממס.

בריטניה וארה"ב גובות את המס ישירות מהעיזבון שהותיר הנפטר, עוד לפני שחולק בין היורשים (אף שהמס בבריטניה נקרא 'inheritance pax - 'מס ירושה' ובארה"ב 'estate pax' - 'מס עיזבון'). למרות זאת, אם הנפטרים בארה"ב ובבריטניה מורישים הון לבן זוגם, הוא פטור ממס. במרבית מדינות אירופה, אסיה ודרום אמריקה, לעומת זאת, המס נגבה מכל יורש בנפרד לפי הסכום שירש. בדנמרק חלק מהמס מוטל על העיזבון כולו וחלק על כל יורש בנפרד, ואילו קנדה גובה על העיזבון מס במסגרת המס על רווחי הון.

"מס ירושה - מכל יורש בנפרד - הוא יותר הוגן ממס עיזבון על הירושה כולה", אומר דינאי, "במס ירושה, יש הרבה ילדים והירושה מתחלקת ביניהם כך שכל אחד מקבל מעט, הם ישלמו פחות מס מבן יחיד שמקבל הכל. מס עיזבון פוגע במשפחות מרובות ילדים ומביא לכך שהם מקבלים עוד פחות".

"הטייקונים יתחמקו מהמס? זה מיתוס"

המסים מוטלים לא רק על כספי הנפטר אלא גם על נדל"ן, מניות ועסקים. חלק מהיורשים צריכים למכור את הנכסים כדי שיהיה להם ממה לשלם, ולכן בבריטניה יש פטור ממס עיזבון על נכסים שמוגדרים כ"בלתי סחירים" ובאיטליה יש פטור חלקי ממס על דירת מגורים יחידה. רוב המדינות באירופה נותנות פטור מלא או חלקי ממס על עסקים קטנים. בגרמניה יש פטור חלקי ממס על מניות של חברות גרמניות ובצרפת ובגרמניה יש פטורים ממס ירושה על עסקים בתנאי שהיורש ממשיך להעסיק את העובדים שהעסיקו הוריו. בנורבגיה המס חל על קרקע ונדל"ן בלבד ולא על כסף ונכסים אחרים. 

מיסוי הנכסים מסבך את הליכי הגבייה, כיוון שכדי לקבוע את שיעור המס צריך לבצע לנכס הערכת שווי, וזאת מלווה תמיד במחלוקות. "אין ספק שזה מס שמסובך לגבות אותו, וזה גם מה שגורם לאנטגוניזם נגדו", אומר דינאי, "אבל אני חושב שיש הגזמה בהערכת היכולת של הנישומים להתחמק ממנו. בגדול, מי שיורש הרבה כסף משלם מס.

המפגינים חוששים שהטייקונים יתחמקו ממסי ירושה(צילום: אלי אלגרט)

"אנשים ממעמד הביניים נוטים לחשוב: על הירושה הצנועה שלי יקחו מס, כי אני לא ידע להתחמק ממנו, אבל הטייקון ימצא דרך יצירתית לצאת מזה ולא לשלם", אומר דינאי, "המחשבה הזאת גורמת לאנשים להתנגד למס ירושה. שמעתי טענות כאלה גם בקרב פעילי המחאה, שבגדול הם תומכים נלהבים של הטלת מסים ישירים על אנשים מבוססים. אבל זה מיתוס. למדינות יש כיום אמצעים מספיק מתוחכמים למנוע התחמקויות. ברור שהנישומים יכולים לבצע תכנוני מס, כמו במסים אחרים, והתכנון מצמצם את התשלום, אבל רחוק מלבטל אותו".

איך מונעים מאדם שמצוייד בסוללת עורכי דין ורואי חשבון ויכול להעביר את כספו בקלות לחו"ל להתחמק מתשלום?

"רוב המדינות גובות מיסי ירושה מכל אזרח ולא רק מתושבים, כך שגם מי שמתגורר או מדווח על מגורים במדינה אחרת ממשיך לשלם. בארצות הברית, לדוגמא, יש 'תקופת צינון' של 10 שנים מהרגע שאדם עוזב את המדינה, שאם הוא נפטר במהלכה הוא משלם מס עיזבון על כל כספו אפילו אם הוא ויתר על האזרחות האמריקנית. גם אחרי תקופת הצינון הוא ישלם מס עיזבון על נכסים כמו נדל"ן, חברות ומניות שהשאיר אחריו באמריקה".

יש כאלה שמעבירים כסף ונכסים לידי נאמן.

"הם משלמים על כך מס מתנות. יש מדינות שבהן זה מקטין את שיעור המס שהם משלמים, אבל לא מבטל אותו". 

"המדינה תרוויח מיליארד שקל"

מורכבות הגביה גורמת לכך שמסי ירושה ועיזבון מניבים פחות ממסים אחרים, אבל הם מצטברים לסכומים גדולים. לפי המחקר של דינאי, מס העיזבון בארה"ב מהווה כאחוז מכלל המסים שמשלמים האמריקנים, מס הירושה ביפן מהווה קרוב לשני אחוז מהמסים במדינה ובאירופה הוא מהווה בין 0.1% לאחוז וחצי. הרווח למדינה משתנה לפי שיעור המס ויעילות הגבייה: בבלגיה, שבה המס גבוה והגבייה יעילה, הוא מהווה 1.4% מכלל המסים, ואילו בטורקיה ובאיטליה, שבהן המס נמוך והגביה לקויה, הוא מהווה רק 0.1%.

"מס ירושה מהווה 0.5% בממוצע מהמס במדינות שגובות אותו וחברות בארגון OECD", אומר דינאי, "אם שיעור המס ויעילות הגביה בישראל יהיו דומים לממוצע הזה, המדינה תרוויח ממס ירושה כמיליארד שקל בשנה. זאת לא מהפיכה בתקציב המדינה, אבל זה כסף שיש מה לעשות אתו".

יש טענה עקרונית נגד מס ירושה: אנשים עובדים כל חייהם ומשלמים מסים, ובסוף גובים מהם שוב אחרי מותם.

"את מס ההכנסה שילמו ההורים שמתו, ואת מס הירושה משלמים הילדים. זאת לא גביה כפולה כי אלה אנשים שונים. השאלה היא לא אם היה צריך למסות את ההורים - אף אחד לא דורש ברצינות לבטל את מס הכנסה - אלא למה לא למסות את הילדים. למה שמישהו שקיבל פתאום 30 מיליון דולר בגלל שאביו היה עשיר לא ישלם על כך?"

הרצון להוריש כסף לילדים נותנת תמריץ לאנשים לעבוד ולהשקיע. יש כאלה שטוענים שמס ירושה יפגע במוטיבציה לעבוד.

"זה קשקוש. מס ירושה מגדיל את המוטיבציה לעבוד כי הוא הופך את החברה לתחרותית יותר. הוא גורם לילדים של אנשים מבוססים לדאוג לעצמם ולעבוד קשה ולא לסמוך על הירושה, ופוגע בשושלות הון. יש כאן שושלות שמגלגלות סכומי עתק של כסף ונכסים מדור לדור, ושכבה של מנהלים בכירים עם משכורות עתק שחוסכים כדי להקים בעצמם עוד שושלות כאלה. האם יש לנו אינטרס לעודד את התופעה הזאת ולשמר אותה? אני חושב שלא".