גבריאל בלחסן: "הדבר המבורך בחיי זו שינה"
לקראת אלבומו הבא, מוציא גבריאל בלחסן סינגל עם שני שירים מתוכו: "גשר בגובה רב" ו"גם כשעיני פקוחות" - שיר הנושא לסרט התעודי עליו, שזכה בפסטיבל דוקאביב. בואו לשמוע
2010 היתה שנה גדולה עבור הזמר והיוצר גבריאל בלחסן: הוענק לו פרס אקו"ם, הוא הוציא את אלבומו הרביעי "עתיד" שזכה לשבחים רבים והסרט התיעודי "גם כשעיני פקוחות" - שליווה את בלחסן במלחמתו במחלת המאניה דיפרסיה - זכה בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב. שנה חלפה ובלחסן ממשיך לעבוד.
היום (ד') הוא מוציא סינגל כפול, הכולל שני שירים חדשים שיהיו חלק מאלבומו הבא. הראשון הוא "גם כשעיני פקוחות", שיר הנושא את שם הסרט ונשמע בו, אך טרם יצא באופן רשמי. השני הוא "גשר בגובה רב", את שניהם כתב והלחין בלחסן ולשניהם תוכלו להאזין כאן.
ל-ynet מספר בלחסן שהשיר "גם כשעיני פקוחות" נכתב כבר לפני שלוש שנים, בהשפעת הסרט "זטואיצ'י" של הבמאי
טקאשי קיטאנו: "הסרט מספר על סמוראי עיוור שמגלה בסוף הסרט שהוא לא עיוור", הוא אומר ומסביר כי המסר העיקרי מאחורי השיר היום הוא ש"הדבר הכי מבורך שקרה לי בחיים זאת שינה".
ללא ספק, מילות השיר הפכו משמעותיות מאוד בחייו של בלחסן שכן את המשפט הפותח שלו הוא קיעקע על זרועו. את השיר השני, "גשר בגובה רב" כתב בלחסן כבר לפני חמש שנים. "השיר מדבר על ההפכפכות בחיי ועל המקום שבו אני נמצא, מצידי האחד שטן ובצד השני מלאך".
גם כשעיני פקוחות
גם כשעיני פקוחות אינני רואה דבר
גם כשעיני פקוחות אינני רואה דבר
ואני זה שראיתי מרומם גבוה שמעתי
ואני זה שאחזקתי בה כל עוד
חלקיקי אוויר מתפוגגים וצפים דק מעלינו
גם כשרגלי עומדות יש בור שנפער מתחתי
גם כשרגלי עומדות יש בור שנפער מתחתי
ואני זה שהתלקחתי
ואני זה ששאגתי
ואני זה שרדפתי סימנים
חלקיקי ערפל באים עלינו לכסותנו בחושך
שום דבר לא ממלא אותי
אולי אלוהים אולי אשה אולי סמים
האם אחזיק מעמד עוד שבוע עוד שנה
רק כשעיני סגורות עולם נגלה לפני
רק כשעיני סגורות עולם נגלה לפני
והוא לא ורוד ואין בו פיות
והמלאכים שרו חסרי שיניים
אבל מלא ברעיונות
שיש בהם מן האמת הצלולה
שום דבר לא ממלא אותי
אולי בשר אולי שדיים כבדים
אולי שינה נצחית ודי...ודי
גשר בגובה רב
בוקר בלי חמצן
בוקר של אדם מעושן
אני יושב וחושב על פרפנאן
האם אפשר לחיות שוב בלי
בלי פרפורים של פחד
בלי חלומות פרועים
כימיקלים פרומים
הזיות שווא
קללת המשיח הצלוב
האם אפשר אחרת
האם אוכל אי פעם
עם כל החריקות והשאגות
הדגים השרופים
אכילת הפגרים
הכלבים המעופפים
השמש שמזוהמת
קופי מדבר פראיים
אני תלוי על חבל בגובה רב
בין ההרים והגאיות
והגשר עשוי פעמונים
יהלומים וזהב מבריק
ובצד אחד שמש מסנוור
ובצד השני חושך צלמוות
ירח ערפל
וכוכבים עתיקים
ולפני עומד שרף ולא אדם
ומה שנשרף שם רחוק
בין הגבעות המטושטשות
אלה הזיכרונות שלי
אלה הילדים שלי
אלה התפילות שלי...
במקום שבו ישב
פעם נער צוחק
יושב עכשיו איש שמן
צל של רוח
איש בלי צל
מוח רץ
באיש עייף
אני תלוי על חבל בגובה רב
בין הבניינים והסמטאות
והחבל סלילי זהב מבריק
קרח ומסמרים
ומימיני ים זוהר
וחול אדמדם קטיפתי
ומשמאלי בוץ ופיח
אבק ועצמות
ולפני עומד תלוי באוויר
ילד צהוב מסתתר
שמדבר עם החתולים והשמיים
פורץ חלונות נעולים
ומה שנשרף שם רחוק
אלה הזיכרונות שלי
אלה המילים שלי
אלה הרגלים שלי
