מאכלים ששברו לי דיאטה: 10 דיאטניות מתוודות
הן מייעצות לאחרים איך לאכול נכון ובריא, אבל לא מסוגלות לוותר בעצמן על שוקולד, פיצוחים ואייס קפה. דיאטניות מספרות ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" על חטאי התזונה שלהן, ואיך הן מקזזות את הקלוריות המיותרות למחרת
1. ג'חנון
רותי אבירי (48), דיאטנית ראשית בתנובה, גרושה ואם לשניים מתל-אביב
החטא: "אני אדם רזה שאוכל מה שבא לו, מתי שבא לו, כולל דברים לא בריאים. אם בא לי עוגה, אני אוכלת, אם כי בכמויות קטנות לרוב. האוכל אצלי בבית הוא בריא, אבל אם אני נמצאת באיזשהו מקום ויגישו ג'חנון, אני אוכל בלי הגבלה עד לשובע. שוקולד אני אוכלת מדי יום, לפעמים קובייה ולפעמים שורה. הנשנושים שלי זה פיצוחים לא קלויים."
ועונשו: "אין אצלי קיזוז קלורי. אני מאמינה בקיזוז בריאותי. זה גם מה שאני מנסה ללמד את המטופלים שלי. אם התזונה היא בריאה בגדול, לא נורא אם אוכלים פעם ביום משהו עתיר שומן".
ירדו בענק - סיפורי הדיאטה המדהימים שלנו:
- ממידה 68 ל-44: איך אדם הוריד 52 קילו? דיאטה עושים באהבה: מירי ורובין רזו יחד 57 קילו איך ירדה נעמי מ-70 ל-47 קילו בגיל 67?
2. גלידה
ענבל בלוג (27), דיאטנית ברשת גו אקטיב, רווקה מתל-אביב
החטא: "אני לא יכולה לעמוד בפני שוקולד, מכל הסוגים והמינים, עם העדפה למריר בגלל רגישות לחלב. הכנסתי אותו לתפריט שלי, ואני מתפנקת על קובייה או שתיים כל יום בסיום ארוחת הצהריים. פעם בשבועיים אני חורגת עם קערת גלידה יפה ואיכותית אצל אמא שלי."
ועונשו: "אני לא מקזזת, כי אני לא מאמינה בזה".
3. קורנפלקס
איילת בירן (37), מנהלת מוצרים בתחום הזנה בחברת טבע, נשואה ואם לשלושה מהוד-השרון
החטא: "אני מוצאת את עצמי לא פעם מנשנשת כל מיני דברים לא בריאים כמו קורנפלקס או חטיף שהילדים פותחים כשאנחנו בבריכה, או שאני מיישרת עוגת גבינה. יש ימים שבהם אני מצליחה יותר להימנע מזה וימים שפחות. כשהייתי אחרי לידה והייתי ערה המון בלילות, מצאתי את עצמי חוטפת עוד עוגייה, או בימים טובים רק פריכית עם ריבה או דבש. אבל מכיוון שאני דיאטנית, אני תמיד מחשבת את החטא, זה תמיד בראש שלי."
ועונשו: "לרוב אני פשוט מצמצמת את אחת הארוחות באותו יום או שאני מגבירה את הפעילות האירובית שלי".
4. פיצה
נטע חן ליבנה (30), דיאטנית קלינית ומנחת קבוצות הליכה בקמפוס שיאים באוניברסיטת תל-אביב, רווקה מתל-אביב
החטא: "פעם בשבוע אני מרשה לעצמי לחטוא. לרוב זה יוצא בשבת, ובדרך כלל עם פיצה או גלידה. פה ושם יש לי גם חטאים קטנים, ואז מדובר בפופקורן או אדממה מול הטלוויזיה בערב."
ועונשו: "כשאני יודעת על חריגה גדולה מראש, נניח ביום של אירוע, אני מורידה את הפחמימות מאחת הארוחות ולמחרת עושה ספורט. אם חטאתי פעמיים באותו שבוע, אוסיף עוד אימון. על החריגות הקטנות אני פשוט סולחת לעצמי".
5. דובדבנים
מריאנה אורבך (48), דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית, נשואה ואם לשלושה מתל-אביב
החטא: "אני לא רואה בחריגות חטאים. אני אוכלת שוקולד בכיף גדול, ולגרום לעצמך עונג זה לא חטא. החריגות מתרחשות לרוב בסופי שבוע, כשאני יוצאת מהשגרה ומוצאת את עצמי מכניסה לפה מזונות שביומיום לא הייתי מתקרבת אליהם. למשל, לאפה או פיתה מקמח לבן בטיול שבת באיזשהו אזור אקזוטי.
חוץ מזה, אני לא עומדת בפני דובדבנים, וכשמגיעה העונה שלהם אצלי מתחיל הטירוף. אני אוכלת כל כמות שאני שמה עליה את היד, בייחוד כשאני בחו"ל וזה לא יקר. זה מלא סוכר וזה יכול להיגמר באסון אצלי. אני לא מוותרת גם על גלידה איכותית מדי פעם וגם לא על גבינת קממבר, אבל בכמות סבירה."
ועונשו: "אני לא מקזזת. אני מאמינה שלגוף יש מנגנונים, שהוא יודע לתקן בעצמו נזקים כמו חריגה והתפתות, כל עוד זה נמשך לא יותר משלושה ימים ברצף. עצם החזרה לשגרה מאפשרת לגוף לעשות את התיקון, בעוד שקיזוזים מכניסים לגלגל של חטאים".
6. עוגת גבינה
ד"ר רלי אבל (59), מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה בשירותי בריאות כללית במחוז תל-אביב, נשואה ואם לשבעה מראשון-לציון
החטא: "אני נורא אוהבת לחטוא מדי פעם. זה יכול להיות שתי קוביות שוקולד, ארטיק קרח או כדור גלידה. אני מרשה לעצמי את החריגות האלה פעם-פעמיים בשבוע. אלה הדברים שנמצאים מבחינתי בשטח ההפקר – הם לא בריאים, אבל גם לא ממש מזיקים. זו יכולה להיות גם פרוסת עוגת גבינה ללא בצק אם אני יושבת עם חברה בבית קפה, או חלק מפרוסת פשטידה. יש דברים שהם מעבר לגבול ובהם לא אגע לעולם, למשל בורקס, פיצה או ופלים."
ועונשו: "אני לא מקזזת ולא מענישה את עצמי. אני חיה חיים טובים ורואה בחריגות האלה חלק מהחיים. חשוב להיזכר מדי פעם שיש טעמים כאלה".
7. שוקולד
שלי משל (38), דיאטנית במכבי שירותי בריאות, נשואה ואם לשלושה מתל-אביב
החטא: "אני חולת שוקולד, קשה לי לעמוד מולו ולכן אני מקפידה לשלב אותו בתפריט. אחר-הצהריים, כשאני חייבת משהו מתוק וזה מרגיש לי כמו צורך קיומי למרות שברור לי שזה לא – אני מרשה לעצמי שוקולד, אבל משתדלת שיהיה איכותי ובכמות סבירה.
אני פשוט קונה לי מראש אריזות אישיות, משהו שנפתח ונגמר, לא כזה שיגרור אותי לחיסול חפיסה שלמה. בסופי שבוע אני מרשה לעצמי חריגות מושכלות - על האש, שלוש מנות במסעדה, מה שיוצא."
ועונשו: "על השוקולד אני לא מוותרת, גם כשאני יודעת שאנחנו יוצאים למסעדה בערב. אבל כשמתוכנן על האש בשישי בערב או ארוחה במסעדה, אסתפק בסלט בצהריים".
8. עוגת שמרים
דקלה דוד (31), דיאטנית ברשת סטודיו ,C נשואה מגבעתיים
החטא: "אני מתקשה לעמוד בעיקר בפני עוגות שמרים וגלידות. ביומיום אני משתדלת להימנע, אבל בארוחות שישי אני פשוט אוכלת. אם הגעתי לארוחה בידיעה שאני צריכה לשמור, אוכל מעט, פרוסה דקה של עוגה או כדור גלידה אחד, אבל כשאני באה משוחררת, זה ייגמר באסון קלורי. אני יכולה לאכול ארבעה-חמישה רוגעלך מרציפן, למשל, או קערית גלידה ועוד אחת, רצוי עם חלבה מעל. לעיתים רחוקות אני מתפתה לקבוקים, לוופלים או לעוגיות טובות."
ועונשו: "אני משתדלת לאכול פחות ביום שבו צפויה לי ארוחה גדולה, ולרוב ההליכה שלמחרת תתארך".
9. אייס-קפה
הילה גור (35), דיאטנית ברשת סטודיו ,C נשואה ואם לשניים משוהם
החטא: "המקצוע שלי משפיע על הבחירות שלי, על השיקולים ועל סל הקניות שלי. הייתי ילדה מלאה, אבל בזכות המקצוע שיחררתי את נקיפות המצפון, ואני גם שומרת על משקל תקין. החטא הגדול שלי בקיץ הוא משקאות האייס-קפה בכוסות הגדולות, 500 קלוריות של סוכר לבן, שאני חייבת לשתות פעמיים בשבוע ולא מוכנה לחלוק עם אף אחד. אני פשוט מתנתקת מהשגרה, מתמסרת לטעם ונהנית. בחורף החטאים שלי הם בדמות מאפי שמרים מתוקים. אנחנו קונים קילו מהם, שמים במקפיא, וכשמישהו רוצה, או כשאני רוצה, אני פשוט מחממת אותם בטוסטר-אובן. אני מרשה את זה לעצמי בין פעמיים לארבע בשבוע, ובשבת זה יבוא עם כוס קפה טוב על חלב. כולנו שפוטים של בלוטת הטעם, בלי מתוק נלך לאיבוד."
ועונשו: "אני לא מקזזת, עדיף להמשיך כרגיל. כשמתחילים לקזז, משלמים על זה בריבית".
10. סנדוויץ' עם מיונז ופסטרמה
דנה לאור-ארידור (39), נשואה ואם לשניים מתל-אביב
החטא: "אנשים שואלים אותי אם גם אני שומרת, והתשובה היא כן. דיאטניות מגיעות למקצוע הזה מתוך דיאלוג עם אוכל. אני משתדלת לשמור ולא תמיד מצליחה. בערב, למשל, לפעמים בא לי סנדוויץ' טוב כזה, לא רק ירקות וגבינות רזות, אז אני מכינה לי אחד מחצי לחמנייה עם מיונז וגבינה צהובה או פסטרמה. בימים של מחזור או לפני המחזור, כשנורא בא לי מתוק, אני חוטאת בממרח שוקולד - מורחת פרוסת לחם או שתיים ומתענגת. לפעמים יש גם חטאים יותר גדולים, למשל במסעדה אני לא אוותר על קינוח, וזה קורה פעם בשבוע לפחות. ואם הולכים עם הילדים לגלידה, אני אברר עם עצמי כמה בא לי, ואם בא לי, אוכל בכיף."
ועונשו: "הגישה שלי היא 'אכלת? נהנית? תמשיכי הלאה.' אין מה להיבהל מזה, בעיקר כשאני לא מתחרעת לגמרי. קיזוזים מובילים לחסך פסיכולוגי ועלולים בסופו של דבר להיגמר באכילה הרבה יותר גדולה".
לפנייה לכתב/ת 
