ח"כ אורלי לוי: אני שומרת שבת בשביל הבריאות

במהלך החופש הגדול, חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו לקחה מדי פעם את אחת מבנותיה לעבודה בכנסת. בדרך, במהלך נסיעה של כמה שעות מביתה בקיבוץ מסילות שבעמק בית שאן לירושלים, ניסתה להעביר עם הילדות זמן איכות. לפעמים, כשבעלה ליאור צריך לנסוע למרכז, היא עושה את זמן האיכות הזה איתו. פעמים רבות היא מבלה את הנסיעה הארוכה לבדה.

הרגלי הבריאות של הסלבס:

• רוצים לעשות יוגה בבית? גלית גיאת עם 8 תרגילים
• למה נפגש הזמר עידן יניב עם פסיכולוגית?
• איך ניסים גרמה נרגע? זה מתחיל בהרבה עלי גת
  

אוכלת ג'אנק כדי לא להירדם

לוי-אבקסיס בת ה-37, סגנית יו"ר הכנסת, הייתה בעברה דוגמנית ומנחת טלוויזיה, וכל הזמן היא כמובן בתו של שר החוץ לשעבר, דוד לוי. הרגישות החברתית שלה, לדבריה, נמצאת בדי.אן.איי המשפחתי. אביה הקדיש חלק ניכר מפעילותו וממיתוגו בחיים הציבוריים לנושא האוכלוסייה המקופחת, המזרחית, הפריפריאלית. לוי-אבקסיס נחשפה לעניין גם בחיי משפחתה, מחוץ למגרש הפוליטי.

"בהרבה יצירתיות. אני לא אוכל להשתוות למה שאמא שלי הייתה. היא גידלה 12 ילדים, וזו הייתה פשוט הפקה. כבר כשהיינו מתעוררים בבוקר היה השולחן ערוך, והמגבות מוכנות באמבטיה. כמובן גם אנחנו דרשנו פחות והעסקנו את עצמנו, אבל היא היתה מאוד נוכחת ועשתה את מה שעשתה מתוך אמונה שילדים זה הדבר הכי חשוב".

"ברור. את צריכה לראות אותי מגיעה הביתה, שמה את התיק על הכיסא ותוך כדי מתחילה לפנות את השולחן, מרימה את הבגדים בדרך, שואלת את הבת שלי איך היה בבית הספר, מבקשת ממנה לעזור לי להרים את הכוסות, ותוך כדי שטיפת הכלים מקבלת פתאום שיחת טלפון מהעבודה. אבל אלה החיים של אמא עובדת, לא?".

"מתמרנים. ליאור, בעלי, עובד פחות אחר הצהריים מאז שאני חברת כנסת. אמא שלי גם שומרת, ומדי פעם האחייניות שלי. מלבד זאת, מחוץ לעיר קל יותר לגדל ילדים. חברים באים והולכים, הילדים יכולים לרכוב על אופניים, להסתובב, לא כמו בתל אביב. כשגרנו שם, הכל היה בגדר לוגיסטיקה. אפילו הליכה של הילדים לחברים".

"זה אחד המחירים שאני משלמת על כך שאני חברת כנסת. יותר נכון לומר, שהילדים משלמים. אני רק מודה לאלוהים שנכנסתי לתפקיד אחרי שהילדים כבר גדלו והצלחתי להיות איתם בחופשות לידה ארוכות ולהיניק כל אחד מהם שנתיים.

איך את נרגעת? 

"אני מתחילה את הבוקר בקפה בגינה שלי, שם יש לי עץ זית, עץ תמר ועץ לימון. המעבר לקיבוץ וההחלטה לשמור שבת הם שתי החלטות שמאפשרות לי לשמור על שקט נפשי".

"ממש. ככה העבודה לא נכנסת הביתה בשבת. כשלא שמרתי, הרגשתי כאילו כולנו נוכחים-נפקדים. עכשיו אף אחד גם לא מדליק טלוויזיה. אנחנו עושים קידוש, מזמינים חברים, ובמהלך השבת קוראים, רוכבים על אופניים, נחים. אגב, את הדבר הזה למדתי מאבא שלי. הוא הקפיד מאוד להיות איתנו בשבת".

כבר שנתיים שהיא לא מצליחה לעשות ספורט. אורלי לוי-אבקסיס(צילום: יקי הלפרין)

"לפני שנכנסתי לפוליטיקה הייתי עושה פילאטיס, אירובי, ספינינג. עכשיו אין לי זמן. בעלי רוכב על אופני הרים ושכנע אותי להצטרף אליו בשבתות. אבל הייתה לי תאונת אופניים קטנה ומאז הפסקתי לרכוב".

"גם כאן חלה הידרדרות. עד לאחרונה לא מצאתי זמן לשבת ולאכול כמו שצריך ולכן הייתי חוטפת על הדרך כל מיני דברים. הייתי אוכלת ג'אנק כדי לא להירדם על ההגה, וזה ניכר. עכשיו החלטתי שאני מפנה זמן לארוחות, ובארוחות אני מקפידה לאכול גם ירקות. אני מאוד משתדלת לשמור על הבריאות".

בעלך אוהב את העובדה שאת חברת כנסת? 

"אני לא יודעת אם זה בדיוק היה החלום שלו".

ואת אוהבת להיות חברת כנסת?

"תלוי באיזה יום את שואלת אותי. בימים שאני מצליחה להזיז דברים, כשיש לי תחושה שתיקנתי משהו, אני מרוצה. אבל בימים שבהם אני לא מצליחה להזיז כלום, אני מתוסכלת".

בריאות לפריפריה

ביום שבו נפגשנו עסקו כלי התקשורת במשבר במערכת הבריאות, בשביתת הרופאים, בדרישות המומחים ובמחאות המתמחים. לוי, ממשמיעי הקול החברתי בכנסת, מאמינה שצריך לדאוג לכך שמערכת הבריאות תספק רפואה ציבורית שוויונית. אבל בעיקר היא דואגת לתושבי הפריפריה, שלדבריה מקופחים במיוחד. "את יודעת", היא אומרת, "שמחקרים מראים שתוחלת החיים בפריפריה נמוכה יותר? לא ברור מה הסיבה, אבל בהחלט ייתכן שהדבר קשור לעובדה ששירותי הבריאות באזורים אלה ירודים בהרבה מאלה הניתנים במרכז הארץ".

מה דעתך על שביתת הרופאים? 

"אני מצדיקה אותה. לא רק עבור הרופאים, אלא עבור הצרכנים, המטופלים. צריך לדאוג לכך שמקצוע הרפואה בישראל יהיה אטרקטיבי לאנשים איכותיים, ולשם כך השכר צריך להיות גבוה יותר ותנאי העבודה צריכים לאפשר חיים נורמליים. המצב הבעייתי הזה של המערכת מתחדד בפריפריה. אם לא יינתן פיצוי הולם, פחות ופחות אנשים מבריקים יבחרו ברפואה, עם כל זה שיש כאן סוג של שליחות".

קיים באמת הבדל גדול כל כך בין שירותי הבריאות בפריפריה לאלה הניתנים במרכז? 

"כן. בפריפריה יש מחסור לא רק ברופאים, אלא גם בתשתיות ובציוד רפואי מתקדם. קחי לדוגמה מקרה שבו אחר הצהריים ילד שובר את הרגל. אין שום מוקד או מרכז רפואי באזור שלנו, וצריך לנסוע לבתי החולים פוריה או העמק ולחכות שלוש שעות עד שמישהו יראה אותו. מי שאין לו מכונית פרטית, צריך לעשות את הדרך בשלושה אוטובוסים עם ילד שסובל מכאבים. יש גם מקרים שאנשי הפריפריה נשלחים למרכז ומממנים את הנסיעות מכיסם".

"ללא ספק. כשאנשים נשלחים למרכז כדי לעבור בדיקה, הם נאלצים לקחת חופשה ולנסוע על חשבונם, ואם הם זקוקים לאשפוז, עליהם לממן גם נסיעה של בן משפחה מלווה. כל זה הופך את שירותי הבריאות ליקרים יותר עבורם. לא אחת, בגלל התשלום והטרחה, אנשים מוותרים על בדיקה או על טיפול, ואז בריאותם נפגעת.

"בנוסף, מחקר של הסתדרות הרופאים בישראל הראה ש-80% ממשלמי הביטוחים המשלימים בקרב תושבי הפריפריה לא מנצלים את מה שהביטוחים נותנים, כי השירותים שהם משלמים עליהם לא קיימים באזור שלהם. כך שהאבסורד הוא שתושבי הפריפריה למעשה מממנים את תושבי המרכז".