חושבים שציונים זה הכל? אל תעשו את הטעות הזו

אם הייתי מגיע לכנסת לפני יומיים ומציע, באקט של פופוליזם זול ותאב-רייטינג, להוציא את חודש אוגוסט מחוץ לחוק, אני שם אלפיה שהייתי מצליח לגייס בקלות עשרות אלפי חתימות מיוזעות של הורים מחורפנים. תבינו, פשוט לא ראינו בעיניים מרוב ניסיונות ג'ינגול בלתי פוסקים בין עבודה, חשבונות, קייטנות, פתרון סכסוכים תכוף בין הגדולה לקטן, ובאמצע גם המזגן הלך ועד שהגיע הטכנאי פשוט הרגשתי שעוד רגע...

עוד על החזרה ללימודים:

• לא האויב: איך לבנות יחסים תקינים עם המורה?
• מסתגלים לגן: איך להקל את הפרידה בבוקר?
• חוזרים לביה"ס: למה חשוב שניתן למורים ללמד?
• אמא, אין לי חברים! איך נעזור לילד להשתלב?
• שלום כיתה א': 10 דרכים להקלת המעבר לביה"ס
• עוברים בי"ס או גן? 10 דרכים לעזור לילד להסתגל
  

ואז, כנסיך קריר ונעים של שפיות, הופיע ספטמבר באופק. משבי סתיו וריחות חופש והקלה עלו ממנו. "בואו אלי, הורים עייפים, אקח את ילדיכם אל מרחבי בית הספר המוריקים, אמחה את הזיעה מעל מצחכם, ואפילו אכין לכם קפה הפוך עם שניים סוכר, הרבה קצף וחלב חם בצד על הדרך".

וזו הנקודה המדויקת שחששתי ממנה. כשאתה חי מהתקלה להתקלה אתה רק רוצה לשרוד. רק להפסיק את הכאב המיידי. חייבים לזכור: ספטמבר אינו כל הסיפור. אחריו יגיעו אוקטובר וינואר ומאי והדרך המתפתלת הזו שברירית. שברירית מאוד. אנחנו כל כך רוצים שיצליח לילד, שיהיה לו טוב שם בכיתה.

זו מטרה קדושה וראויה, אבל כדי להגשימה כדבעי אנחנו צריכים לסלק מנתיב הנסיעה כמה מלאכי חבלה שדבקו בנו, ההורים, בעשור האחרון. נכון, מחמאות רבות מגיעות לנו על שהצלחנו להביאם עד הלום עם מינימום חבלות, ובכל זאת, הנה כמה דרכים בהם אמא-אבא עתירי כוונות טובות יכולים לחרב סיכוי לשנת לימודים טובה, עוד בטרם נשמע הצלצול הראשון.

1. תחשבו רק על הילד הפרטי שלכם

תהפכו עולמות ותרימו צעקות כדי שהוא יקבל את היחס הכי אישי ואת תשומת הלב הכי לבבית. תתעלמו לגמרי מהעובדה שנערים ונערות אחרים כמהים אף הם לפידבק מהמורה. התייחסו לגיבוש וסולידריות כיתתית כמותרות של פלצנים ועל הדרך גם תרגישו שאתם עושים טובה לכל הילדים האחרים, הבעייתיים, בכך שאתם מתירים למלאך שלכם להשפיע מטוב נוכחותו עליהם.

וברצינות: תלמיד הוא ישות בלתי נפרדת מהכיתה שבה הוא מוצב. האתגר הראשון - כרונולוגית ולוגית - של מורה/הורה/כל אדם שפוי הוא ליצור קבוצה מלוכדת ואווירת ביחד סבירה עד טובה. על הבסיס הזה הכל ייבנה – או יתפרק.

2. תמשיכו לחשוב שהמורים הם עדה של לוזרים נטולי יכולת

הם לא מבינים כלום, הם נרשמו להוראה רק כי לא קיבלו אותם במקום אחר, הם לא יודעים להחזיק כיתה, הם לא מתקרבים לקרסוליהם של המורים שהיו לכם בילדותכם והם גם... טוב יש להם קול מעצבן כזה!

וברצינות: רובם המכריע של המורים שאני מכיר (וסליחה על השופוני – אבל אני מכיר המון מורים) רוצים להצליח ואוהבים ללמד. הם עדיין לא ויתרו על התקווה הבסיסית שהשנה ההוראה תהיה חוויה טובה לשני הצדדים.

אבל יש עוד משפט אחד אודותיהם, שהוא חשוב פי אלף מהקודמים – למורים האלה יש מה לתת. שיעור טוב וחודר הוא סוג של קסם קטן, והם זקוקים נואשות לפירגון ההתחלתי שלכם ובעיקר לאמונה שלכם. השנה, הורים יקרים, בואו נכריח את עצמנו להתחיל את החודש הראשון בפרגון וגיבוי ללא גבולות לאנשי הלוח. אני חושב שהתוצאות יהיו ורודות. תבדקו אותי.

3. תמשיכו להתייחס לעצמכם כלקוחות ולביה"ס כנותן שירות

הנה משפט אלים: הכניסה של מטאפורות צרכניות למערכת החינוך מחליאה אותי. שילמתי? נרשמתי? מגיע לי. אתם תיתנו לי את מיטב הטכנולוגיות, תקדישו לי את מיטב זמנכם בפרונטלי או בטלפון, תענו מיידית לכל גחמה או תלונה שלי וכדאי שלא תרגיזו אותי כי חבר שלי הוא עורך דין גדול והוא ירים אתכם על טיל וככה אני מעיף פה חצי מהצוות אז כדאי שתדברו יפה.

נכון ,הניסוח מוגזם, אבל תרחישי העבר שעליהם הוא מתבסס – ממש לא.

וברצינות: האינטראקציה עם בית הספר אינה דוגמה הולמת לסיטואציה של מתן שירות. מעצם טיבה, היא אמורה להיכלל תחת הכותרת "מערכת יחסים". היא ארוכה, מורכבת, מקיפה הרבה תחומים והמעורבים בה אמורים לעבור תהליכים של התקרבות הדדית, שינוי ואפילו התפתחות. לא היית מעיז להטיח בפני אשתך חוזה שבו היא מחוייבת לספק שירותי כביסה ומין בתמורה לשרותי דרך וגרירה. אי לכך, אל תנסח בראשך חוזים מקבילים כשמדובר באנשים שמלווים את הילד שלך כל כך הרבה שעות.

4. תמשיכו לחשוב שציונים זה הכל

ערכים, סקרנות, הנאה? הכל חרטבונה, תאמין לי. בשורה התחתונה, או שיקבלו אותו לאוניברסיטה או שהוא יהיה שוטף רצפות. המספרים מדברים. ככה זה בעולם האמיתי. או שבית הספר הזה מצליח להוציא ממנו את התשעים, או שנעיף אותו לאקסטרני.

וברצינות: תוצאות סקסיות זה באמת טוב ויפה, אבל התהליך שמוביל אליהן חשוב פי כמה – וגם משתלם פי כמה. המספר שמתנוסס בראש המבחן במתמטיקה של הדרדק הוא חסר חשיבות אם הוא לא מעיד על כך שהילד השתלט על שתי המטלות החינוכיות החשובות ביותר: היכולת להפעיל מיוזמתו את מכונת החשיבה שלו באופן יעיל על כל נושא וההבנה שלמידה יכולה וצריכה להיות תהליך מהנה.

אם הילד יפנים את השניים הנ"ל הוא יוכל לנצח כמעט כל אתגר בעתיד. אתם יכולים להמשיך ולהתמקד במפלצת הציונים, אבל היכרתי מספיק תלמידים מצטיינים לשעבר שקרסו בבגרותם בגלל ריפיונו של אותו מנוע פנימי חיוני.

5. תמשיכו להאמין שהחינוך זה בעיקר הג'וב של בית הספר

לא להאמין איך דני הדרדר. פתאום התחיל לפתוח פה, לא להכין שיעורים. שלחנו ילד סוכר לבית ספר וקיבלנו מפלצת. מותק, איפה הטלפון של המפקחת?

והכי ברצינות: בית הספר הוא חשוב, אבל שולי. מוקדי ההשפעה העיקריים על נפשו ותיפקודו של העולל (לפחות עד אמצע גיל ההתבגרות) עדיין מצויים במגרש הביתי. האופציה להשליך את פשלות גידול הילדים שלנו על אנשי החינוך תמיד קוסמת ומפתה, אבל אם אנחנו רוצים לנצח (ולא לכסת"ח) חשוב שנכוון את זרקור האחריות קודם כל אלינו. הורים טובים במאמץ מרוכז משיגים שינויים דרמטיים שמורים ופסיכולוגים היו מתים לשכפל. החבר'ה הטובים שם בחדר המורים באו כדי לסייע לנו, ולא להפך.

שנת לימודים שפויה ומאושרת לכולם.

גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה ומומחה לחשיבה יצירתית. לקורסים, ייעוצים והרצאות של גיל