ישראל ביתנו מציגה: תוכנית עוקפת טרכטנברג

מעקף פוליטי של ועדת טרכטנברג מתוך הקואליציה. סיעת ישראל ביתנו הגישה היום (ד') לממשלה תכנית כלכלית-חברתית לפתרון מיידי של המצוקות שעלו בהפגנות המחאה. התכנית היא בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, ללא פריצת מסגרת התקציב, עם מקורות מימון בהיקף זהה להוצאה המוצעת. המקורות מבוססים על שינויים במדיניות המסים ובסדרי העדיפויות בתקציב הקיים.

• מחאת האוהלים  - סיקור מיוחד ב-ynet
  

לדברי מיסז'ניקוב, "לממשלה אין כרגע תכנית אחרת, ובמיוחד אין לה תכנית עם פתרונות מיידיים ומקורות מימון למצוקות ממשיות כמו הדיור והגדלת ההכנסה הפנויה. התחליף איננו בהמשך הביורוקרטיה של השימוע שמתנהל בוועדת טרכטנברג. הוועדה הזאת הוקמה כדי לסתום כמה חורים בסכר. אנחנו חושבים שהממשלה לא צריכה להתעסק בלסתום חורים. ממשלה נועדה לבנות סכרים.

"אני לא טוען שהוועדה מיותרת, אבל היא לא תצא מאלפי ההצעות שמגישים לה, שחלקן לא רלבנטיות וחלקן יעלו עשרות מיליארדי שקלים. אני רק פסימי לגבי התכלית שלה. זה בזבוז זמן וחבל על הזמן שהולך לאיבוד. כל מי שרוצה למשוך זמן ולגרור רגליים בעצם לא רוצה לפתור את המצוקה החברתית.

יעדי התוכנית

עלות יישום הצעדים המידיים בתוכנית הכלכלית של ישראל ביתנו נאמדת בכ-6-5.7 מיליארד שקל בשנה. יעדי התוכנית הם:

• הגדלת ההכנסה הפנויה בריווח מדרגות המס למקבלי הכנסה עד 40 אלף שקל לחודש (בדגש מיוחד על ריווח מדרגות מס נמוכות - עד 15-18 אלף שקל לחודש).
  

•  סבסוד מעונות יום לגילאי 3 חודשים עד 5 שנים (על בסיס יום ארוך) למשפחות בהן שני ההורים עובדים (בהיקף משרה 75%-100%).
  

• ביטול המע"מ על מים לצריכה ביתית.
  

• הורדת תעריפי החשמל תוך דיפרנציאציה בתעריפים וקביעת רמות צריכה מינימאליות, לגביהם נקבע התעריף המוזל.
  

• הבטחת דמי אבטלה לעצמאים.
  

• ערבות ממשלתית למשכנתאות או הקצאה לזכאים של 15% מהדירות בכל בניין שנבנה על קרקע מוזלת.
  

• איתור אזורי ביקוש לדיור עם תכניות בניין עיר מאושרות להרחבה, ועיבויי התשתיות והפיתוח במימון המדינה.
  

• בניית דיור ציבור מתוקצב של 3,000 דירות בשנה למקרים סוציאליים מיוחדים.
  

• חיזוק הפריפריה ביצירת מקומות עבודה איכותיים עם עוגנים תעשייתיים ותשתיות חינוך ורפואה, ופעולות להגדלת מעגל התעסוקה מ-38% הנוכחיים לכ-50% בהוספת מגזרים שאינם משתתפים היום בכוח העבודה.
  

• הקפדה על מדיניות פיסקאלית מרסנת, לשמירת מסגרת התקציב.
  

• פעולות לשינוי שיטת הממשל כדי לאפשר יציבות שלטונית בביטול התלות בגורמים פוליטיים שונים (לדברי השר מיסז'ניקוב היעד הזה איננו מיידי אלא מתוכנן להשמה לקראת הבחירות לכנסת הבאה).
  

מקורות המימון

מקורות המימון המוצעים לתכנית הכלכלית בתוספת הכנסות למדינה ובשינוי סדרי עדיפויות בתקציב בהיקף של 5.7-5.1 מיליארד שקל בשנה, הם:

• יצירת מדרגת מס מיוחדת למקבלי משכורות של 60 אלף שקל ומעלה, שתניב תוספת להכנסות בסך של כ-600-400 מיליון שקל.
  

• העלאת מס החברות ב-1%, מ-24% היום ל-25% (במקום הורדה מתוכננת ל-23%) שתניב תוספת להכנסות של כ-2-1.8 מיליארד שקל.
  

• העלאת מס רווחי הון (על ניירות ערך ומכשירים פיננסים) ב-3% ל-18% עד 23% לעומת 15%-20% היום, שתניב תוספת להכנסות בסך 600-500 מיליון שקל.
  

• ביטול תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שעומדת השנה על 71,780 שקל לחודש וב-2012 היא אמורה לרדת ל-64,000 שקל לחודש).
  

• הקטנת העברות המדינה למוסד לביטוח הלאומי בסך 300-250 מיליון שקל.
  

• בחינת הפטורים ממס (היום מהווים אובדן הכנסות בהיקף שנתי של 38 מיליארד שקל) במטרה לבטל או לצמצם פטורים שאינם תורמים להשגת היעדים לשמם נוצרו ומעולם לא נבדקו.
  

• ביטול מס הכנסה מופחת ופטור ממס ליצואנים במרכז הארץ (פטור שניתן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון) שיכול להניב תוספת של כ-800-600 מיליון שקל להכנסות המדינה.
  

• הנהגת מס עיזבון על ירושות גדולות במיוחד שתניב אומדן הכנסות של כ-100 מיליון שקל.
  

• קיצוץ בתקציב הביטחון בסך של 1.5 מיליארד שקל (מתוך 55 מיליארד שקל).
  

התכנית אושרה סופית בכינוס הפורום המוניציפאלי של ישראל ביתנו שנערך באשקלון אחרי סמינר שנערך בשדרות ובנתיבות. נדונה שם המחאה החברתית והפתרונות הנדרשים למילוי הצרכים האמיתיים של האזרחים שעובדים, משלמים מסים ומשרתים בצה"ל אבל מהווים רק 38% מהאוכלוסייה אשר נושאים על גבם את המשק.