יפן: בלב אזור הקרינה, חקלאי אחד מגן על הבית
בין העזובה שפשטה ביישובים שמסביב הכורים הגרעיניים ביפן, תושב בודד נשאר מאחור - מגדל אורז שהחליט שהוא לא עוזב את הבית, למרות הקרינה הגרעינית. סירובו להישמע לרשויות חושף את המחדלים בטיפול ב-100 אלף "הפליטים הגרעיניים", שנותרו ללא קורת גג או הכנסה
הגפנים השתלטו על רחובותיה הריקים מאדם של טומיוקה. פרחי בר ועשב עד גובה המותניים שבו לגדול בגניה המטופחים. פרות מתות מרקיבות היכן שהושארו לרעוב למוות בתוך הרפתות. גופות של תרנגולות מלאות בתולעים מעלות צחנה באוויר.
פעם הקהילה הזאת, שמנתה 16 אלף נפשות, פרחה והיתה מקום תוסס. כיום, היא מאכלסת אדם אחד. באזור שהתמלא קרינה גרעינית מתחנת כוח אטומית, שנפגעה באסון רעידת האדמה והצונאמי שהכו ביפן, מגדל האורז נאוטו מטסומורה הוא היחיד שסירב לעזוב, למרות הוראות הפינוי של הממשלה.
יפן מנסה להשתקם מאסון הצונאמי :
- יחלץ את יפן? שר האוצר יחליף את ראש הממשלה
לדבריו, הוא חשב על האפשרות כי הוא עלול ללקות בסרטן, בשל הקרינה הרדיואקטיבית, אבל מעדיף להישאר בביתו, יחד עם בן לוויתו התמידי – הכלב אקי.
כמעט חצי שנה חלפה מאז האסון, והחקלאי בן ה-53 מספר כי הוא היחיד שנותר בעיירה, הממוקמת בין תחנת הכוח פוקושימה דאי-איצ'י מצפון, לבין כור גרעיני להפקת חשמל מדרום. "אם אכנע ואעזוב, הכל ייגמר. זו האחריות שלי להישאר, וזו זכותי להיות פה", הוא אומר.
לא הרחק, אלפים עדיין במקלטים מאולתרים
מטסומורה מהווה דוגמה נדירה להתנגדות לממשלה, במדינה שבה נון-קונפורמיזם הוא דבר נדיר והסכמה כללית נחשבת הרבה מעל ערכים אחרים. ועל רקע זה, המרי האזרחי השקט של מגדל האורז מהדהד, לנוכח שתיקתם של 100 אלף "הפליטים הגרעיניים", שנאלצו לעקור מבתיהם בשל האסון שהתרחש ב-11 במרס.
אמנם הממשלה בטוקיו מיהרה להקים אזורי פינוי מסביב לתחנת הכוח הגרעינית, אבל השתהתה מאוד ביישובם מחדש של הפליטים. צו של ממשלה אסר עליהם לחזור לבתיהם בשישה יישובים מסביב לפוקושימה, בשל הקרינה הרדיואקטיבית שנפלטה עם הכשל במערכות הקירור של הכור האטומי.
תזכורת מהאסון - המחדלים בכורי הגרעין:
- 100 ימים אחרי הצונאמי: הבלגאן בכור נחשף
בניין המועצה של טומיוקה הועבר בינתיים לעיר בטוחה יותר במחוז פוקושימה, שם נמצאים אלפים מתושבים במקלטים מאולתרים. אלפים אחרים עדיין מפוזרים ברחבי יפן. המשטרה הציבה מחסומים בדרכי הגישה לעיירה. "כבר שכחו אותנו. שאר המדינה כבר המשיכו הלאה, והם לא רוצים לחשוב עלינו", קונן מטסומורה.
כמה נשארו, האחרון עזב לפני שבועות
שוטרים נשלחים לטומיוקה מדי יום, כדי לחפש פורצים או אנשים שמפרים את צו הסגירה של האזור. לפי החוק, יש לעצור ולקנוס כל אדם שנמצא בתוך האזור האסור. עם זאת, הרשויות מעלימות עין לרוב לגבי החלקאי המרדני. לדברי מגדל האורז, אם ישנם עוד מעוזים כמו שלו, הרי שבוודאות הם אינם ידועים למשטרה. "כמה אנשים נשארו מאחור בתחילה, כמה מהם היו איתי בבית, אך האחרון שבהם עזב לפני כמה שבועות. הוא ביקש ממני לדאוג לחתוליו", הוא מספר.
ללא מים זורמים או חשמל, נאלץ החקלאי להפעיל זוג גנרטורים ישנים מדי לילה. את המים הוא שואב מהבאר המקומית. הוא בעיקר אוכל מקופסאות שימורים או דגים שהצליח לדוג בנהר הסמוך. פעם או פעמיים בחודש הוא נוסע בטנדר שלו לעיר הסמוכה, שנמצאת מחוץ לאזור החתום, כדי לקנות מצרכים ודלק. אחת המשימות שלקח על עצמו היא לדאוג לכלבים ולחתולים המשוטטים בעיירתו, בהם הכלב דמוי הזאב, אקי.
לדבריו, הוא ניסה לעזוב פעם אחת, אבל מה שהתרחש לאחר מכן רק חיזק את רצונו לשוב הביתה: "נהגתי לביתו של קרובת משפחה, וחשבתי שאשאר שם, אך כשהגעתי היא לא נתנה לי להיכנס פנימה, כי היא חשבה שאני נגוע בקרינה. משם נסעתי למרכז הפינוי, אבל הוא היה מלא. האירועים האלה שכנעו אותי לחזור הביתה".
התושבים דורשים צמצום של האזור הסגור
לפחות 21 אלף בני אדם נהרגו באסון רעש האדמה והצונאמי, שהביא לשריפות, פיצוצים והתכה של הכור בפוקושימה. כמות היסוד הרדיואקטיבי, צזיום, שנפלטה לסביבה היא פי 168 יותר מאשר במתקפה הגרעינית על הירושימה במלחמת העולם השנייה. בכך היא האסון הגרעיני השני בחומרתו בהיסטוריה אחרי צ'רנוביל.
אפילו התושב הבודד של טומיוקה אינו מציע לבטל את איסור הכניסה לאזור לחלוטין. מחקרים הוכיחו את הקשר הישיר בין קרינה לבין גידולים סרטניים ובעיות בריאות אחרות. המומחים טוענים כי יחלפו עשורים בטרם יוכלו אנשים לחיות באזור.
עם זאת, הוא ושכמותו טוענים כי יש להשתמש בניתוח מדויק של פיזור הקרינה כדי לבטל חלקית את איסור הכניסה. טמוטסו בבה, ראש העיירה נמייה, שנמצאת סמוך לטומיוקה ופונתה חלקית, היה בוטה בדבריו: "השקענו מיליונים במערכת שמודדת את רמות הקרינה, אבל נראה כאילו הכול הוחלט בידי פקיד עם צפן בשווי 500 ין (5 דולר)".
עוד סוגייה שעומדת על סדר היום היא הפיצויים המועטים שקיבלו הפליטים על הנזק שנגרם להם באסון. לטענתם, הממשלה ו"טפקו", מפעילת הכורים הגרעיניים, כלאו אותם ב"מבוך ביורוקרטי". לפני המשבר היתה ההכנסה השנתית הממוצעת בטומיוקה שוות ערך ל-35 אלף דולר. מטסומורה מספר כי קיבל סכום השקול לעשרת אלפים דולר בלבד, הרבה פחות ממה שהיה מרוויח ממכירת תוצרתו החקלאית.
בינתיים, ממשיך גיבורנו בשלו. הוא עקר צמח בשורשיו, סובב אותו בין אצבעותיו וזרק אותו לתעלת השקייה ואמר באנחה: "לא נראה כסף מייבולים השנה. או אולי לעולם. היה לי מוזר להיות לבד בתחילה, אבל אני נחוש להישאר. התרגלתי לחיים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
