חוד החנית: על ההתקפה של לואיס פרננדז

השבוע שמעתי בפעם הראשונה את המשפט הבא: "אתה בטוח שיוסי בניון צריך להיות בהרכב מול יוון?" דעתי האישית היא שכן, יוסי חייב לשחק, אבל העובדה שהשאלה נזרקה לאוויר מראה עד כמה רחב בימים אלה הדיון בנוגע לדילמת ה-11 של נבחרת ישראל.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
• הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
• שחקני הנבחרת נגד פרננדז: "למה הוא לא מתרגל הרכב?"
  

למאמן הנבחרת, לואיס פרננדז, כבר יש את התשובות בראש, אבל זה לא מונע מהאוהדים לשאול "רפאלוב או מליקסון"? "נאתכו או כיאל"? ו"מי ישחק ליד שכטר?" אחרים מאמינים שדווקא טוטו תמוז, זה שצורף לסגל רק בגלל פציעות, צריך להיות באנקר ביום שישי.

לואיס פרננדז. החלטות קשות(צילום: יועד כהן)

מערך מס' 1 - חלוץ בודד

היתרון הגדול של נבחרת ישראל הנוכחית - ובזה אין ספק - הוא הקישור. גם במרכז וגם בצדדים. פרננדז הראה בעבר שהוא אוהב לשחק עם חמישה קשרים (במשחק ההכנה האחרון, מול חוף השנהב, אפילו חמד נוסה באגף הימני) ויכול להיות שכך תיראה הנבחרת גם השבוע.

המטרה במקרה הזה ברורה. לנסות ליצור יתרון של שחקן במרכז השדה כדי להביא לשליטה בקצב המשחק. במידה והמאמן הצרפתי יציב חלוץ יחיד (שכטר בוודאות, ערן זהבי ישחק כקשר התקפי במרכז מעט לפני שני הקשרים המרכזיים (נאתכו וכיאל/אלמוג כהן). אחת התכונות שהביאו את זהבי לפאלרמו (ואת הפועל ת"א לאליפות) היא היכולת להצטרף לקו הקדמי שצריך ולקבל בעצמו את הכדור מעט מאחור במקרים אחרים. מרכז השדה של ישראל מעולם לא נראה טוב יותר.

ערן זהבי. יכולת להצטרף לקו הקדמי(צילום: ראובן שוורץ)

מערך מס' 2 - עם חלוץ מטרה

בנבחרת ישראל שיחקו לאורך השנים לא מעט חלוצים איכותיים, אבל מעטים מהם היו חלוצי מטרה אמיתיים. החלוץ הישראלי מתאפיין בד"כ בטכניקה טובה ומהירות ולאו דווקא בכוח פיזי, מיקום נכון ומשחק ראש מדויק. בנבחרת הנוכחית יש שחקן אחד שעונה לכל הקטגוריות הנדרשות משחקן ציר. קוראים לו תומר חמד.

עוד ב-ynet ספורט:

• יורובאסקט: גרמניה הביסה את ישראל
• טל בן חיים עבר להפועל ת"א, טועמה במכבי פ"ת
• אוראל דגני חתם לארבע שנים בחיפה
  

מאמן יוון, פרננדו סנטוס, אוהב את ההגנה שלו סטטית. קו ההגנה של יריבת ישראל לא יוצא קדימה לבצע לחץ אלא נשאר בקו אחד מאחור. השחקנים שלרשות המאמן הפורטוגלי גם מתאימים לסוג כזה של הגנה. מול הגנה בסגנון זה רצוי לשחק עם חלוץ מטרה – ובמקרה הזה חמד - בעיקר כדי לשמור על הכדור, להסיט לכיוונו את עין ההגנה ולשחרר את החלוץ התומך (שכטר).

תומר חמד. חלוץ מטרה אמיתי(צילום: דיאריו דה מאיורקה)

מערך מס' 3 - התקפה מהירה

כמה שיותר מהר. זה אחד ממשפטי המפתח של לואיס פרננדז במשחק ביתי שחובה לסיימו עם 3 נקודות. וכדי שהכדור יעבור כמה שיותר קילומטרים, ושלחץ ישראלי בפתיחה יהיה אפקטיבי, נדרשים שני שחקני התקפה מהירים יותר, שמשחקים עם הפנים לכיוון השער.

אם אליניב ברדה היה כשיר, כנראה היינו רואים אותו משחק לצד שכטר. החלוץ הגנקאי בכושר טוב ופרננדז אוהב את העובדה שברדה מרגיש נוח גם כשהוא משחק מעט מאחור, מה שגורם למערך יותר גמיש במהלך המשחק. ברדה לא פה, אבל מי שיכול לתפוס את מקומות במשבצת הוא עומר דמארי (את תמוז, כמו שכולם יודעים, פרננדז לא כל כך סופר). במקרה הזה הנבחרת תסתמך על שינוי מקומות מהיר של שני החלוצים ושחקני הכנף.

עומר דמארי. אופציה מהירה(צילום: אלי אלגרט)

אז מי צריך לשחק? 

בכל סגנון משחק שפרננדז יבחר, עדיין יישארו שאלות הנוגעות לשמות השחקנים שיירשמו ב-11. כמות הליגיונרים בנבחרת וכושר משחק (לחיוב או לשלילה) הנוגע לעובדה שמדובר בפתיחת עונה, מעלים שאלות המביאות לדיון אמיתי ומעניין בקרב האוהדים ואנשי המקצוע.

בסופו של דבר יש לבחור ארבעה או חמישה שחקני קישור. שניים ישחקו במרכז וייבחרו מבין אלמוג כהן, כיאל, נאתכו וזהבי, כשאחד מהשניים הראשונים חייב לשחק. שניים או שלושה נוספים ירכיבו את הקישור ההתקפי, כשנראה שבניון ורפאלוב בטוחים עבור פרננדז. אחרים (שאינם משפיעים על ההחלטה) בטוחים שמליקסון, בכושרו הנוכחי, צריך להיות בפנים ולא לעלות מהספסל. גם מאור בוזגלו, שפרננדז מחבב, נמצא בסגל.

כיאל ונאתכו. נאבקים על מקום בקישור(צילום: יובל חן)

הנבחרת שלי

כשקבוצות משחקות עם חלוץ בודד במרכז, העדיפות היא שיוצב שם חלוץ מטרה אמיתי (אלא אם קוראים לך פפ ומסי משחק עבורך) ולכן לא כדאי

 להציב את שכטר לבד למעלה אלא יחד עם חמד. זה הצמד המתאים ביותר להתמודד מול שיטת המשחק הנוכחית של נבחרת יוון.

יוסי בניון צריך להיות באגף ימין (עמדת המגן השמאלי היא החלשה ביותר של היוונים כיום) ורפאלוב בצד שמאל. במרכז יהיה נכון (במשחק הזה ולא, למשל מול קרואטיה) לשחק עם ערן זהבי שמסתמך יותר על תנועה ללא כדור, בניגוד לנאתכו שיעילותו העיקרית היא כדורים ארוכים מדויקים (גם שחקני הנבחרת מעדיפים את זהבי לצידם). לצד זהבי הייתי בוחר באלמוג כהן.