אל תגעו לי בדלק ליסינג
גילוי נאות: יש לי רכב מליסינג, ואני מאוד נהנה להיכנס לתחנת דלק ולא לדאוג כשאני מכניס את פיית המשאבה. אני בעד תיקון העיוות, אבל במאבק הזה, אני עם חברות הדלק
האוצר וחברות הדלק נמצאים בימים אלו במאבק על קיצוץ במרווח השיווק של האחרונות כדי לאזן את הגדלת מס הבלו. קיצוץ במתח רווחי חברות הדלק משמעו קיצוץ ההנחות לציי רכב גדולים, מה שיפגע, בסופו של דבר בציבור הנהגים הנהנים מכלי רכב אלו. במאבק הזה, אני עם חברות הדלק.
גילוי נאות: יש לי רכב מליסינג, זו אחת ההטבות היחידות שהמדינה, דרך המעסיק, נותנת לי כיום על שנים של לימודים והרבה שעות בעבודה. כן, אני נוסע יותר מהממוצע וכן, אני מאוד נהנה להיכנס לתחנת דלק ולא לדאוג כשאני מכניס את פיית המשאבה לפתח המילוי. אבל לא מהסיבה הזו אני תומך (כרגע) בחברות הדלק. פשוט אין לי ברירה אחרת.
עוד בערוץ הדעות :
- سنة دراسية موفقة. שנת לימודים מוצלחת / מייסלון מג'לי, מורה לערבית
- הסיבות לא לבוא להפגנה במוצ"ש / שלמה קראוס
- זורמים ומוזנחים. אתגר חינוך דור העתיד / אנה רוסו
- חוק ההסדרים - לב הבעיה החברתית
/ יהודה שנהב
אני לא גר במדינת תל-אביב, שבה הכל קרוב ונגיש. אני גר בגליל, למעלה בהרים. באזור הזה, בו אתם כל כך אוהבים לבוא לצימרים, לג'קוזי ולנוף המטמטם, אין תשתית כבישים נורמלית, אין כמעט מרכזי שירות קרובים שיכולים לספק את צרכי המשפחה. תחבורה ציבורית היא בגדר שמועה פה. רכב הוא הכרח, לא פינוק. פשוט אין ברירה. אם יש לך משפחה, אין מנוס מהחזקת שני כלי רכב.
הרכב שלי משמש אותי בכל יום לנסיעה לעבודה. אני בר מזל שמצאתי מקום עבודה קרוב יחסית. כמה מחבריי פה נוסעים עשרות רבות של ק"מ בכל יום - כולל עד לאזור המרכז. שתי המכוניות משמשות לנו כרגליים: כל ביקור אצל רופא מצריך רכב, כל שינוע זאטוט, כל יציאה לקניות, כל בילוי (נסו רק לבדוק כמה בתי קולנוע יש בצפון), דורשים נסיעה ארוכה. כל יציאה מהבית היא מבצע שצורך הרבה דלק.
אז את רוב הנסיעות הארוכות, בין אם כדי לבקר את המשפחה במרכז ובין אם לבדיקות רפואיות שלא ניתנות פה, אלא רק מקו חיפה דרומה, אנחנו עושים בדרך כלל ברכב הליסינג. אנחנו משתדלים לחסוך בנסיעות כי גם אנחנו "ירוקים" (השם ירחם), נוהגים בצורה חסכונית, ולפעמים אפילו מעזים להשתמש ברכבת. תודו שזה דורש הרבה תעוזה להשתמש ברכבת ישראל, אבל בסופו של יום, זה אובדן של זמן.
אין לי בעיה שיורידו את מתח הרווחים של חברות הדלק, להיפך. מדובר בקופת מזומנים שמזינה מספר מצומצם של משפחות עשירות על חשבוננו. אבל אז, אנחנו כמשפחה ניפגע פעמיים: יקצצו לנו את הדלק המסובסד (הרי בעל הבית לא יספוג לבד את הכל) ואצטרך לשלם הרבה יותר מתושב המרכז על היום-יום. מצטער, אבל אני לא אמור להיענש על זה שבחרתי לגור פה.
אז אם אתם רוצים אותי איתכם במאבק - בכיף. רק שהמאבק יהיה לא רק נגד חברות הדלק, אלא נגד כל העיוות שנקרא מחיר הדלק. שהמאבק יכלול גם הכרה בכך שהעיוות פוגע יותר בפריפריה ויש לתת מענה רחב וממוקד לבעיות שהזכרתי. זה צריך להיות מאבק שיצדיק בסופו של יום ויתור על הרכב מהחברה לטובת קניית אחד משלי. עד אז, כל עוד כולם מסתכלים בעין צרה רק על אותן חברות דלק, אני אתמוך בכל מי שישמור לי על הדלק מהליסינג.
מוטי גל, בן 40, נשוי + 3, איש מחשבים, גר בגליל.
גולשים מוזמנים להציע טורים: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
