פיצוי של 5,000 שקל על סמס על מסיבה
רן מגן קיבל ממועדון הברקה סמס עם הזמנה למסיבה, ואז עוד אחד ובסך הכל 30. הוא זכה לפיצוי של 5,000 שקלים. המועדון: זה במקרה יחיד
עוד על דוא"ל וספאם
- מחאת האוהלים תקעה את המייל הממשלתי
- חוזרים להספים: ווייטסמוק, לספאם עשיר יותר
- תביעה נגד "מלך הספאם" בפייסבוק
מאיפה הגיע המספר?
מגן, מתכנת בן 30 מת"א, אומר שהוא לא יודע איך הטלפון שלו נכנס לרשימה של ברקה, וסיפר שעזב את באר שבע לפני שלוש שנים.אני לא מאשים אותם בזה כי אני לא באמת יודע, אבל אם הייתי צריך לנחש, מתישהו הזמנתי שם כרטיסים להופעה בכרטיס אשראי, וכשאתה מזמין כרטיסים אתה נותן את הטלפון".בברקה טענו בכתב ההגנה כי מגן נרשם מיוזמתו ומרצונו לקבל פרסומות מהמועדון. "פרטי התובע נמסרו ליחצנית באחד מהערבים בו בילה התובע במועדון", נכתב שם, "המסרונים נשלחים אך ורק למי שנרשם בהרשמה מוקדמת ואישר קבלת ההודעות לטלפון הנייד. (...) לנתבעת לא הייתה את היכולת לקבל את פרטיו של התובע אילולא נרשם באופן עצמאי אצל היחיצנים (כך במקור, ע"ק) לקבלת המסרונים".
אחרי הסמס הראשון, מספר מגן, הוא המשיך לקבל סמסים מברקה, אחד בשבוע במשך ששה שבועות. "התעלמתי מזה, קיוויתי שזה איכשהו יפסיק. ואז ביקשתי שיפסיקו. כתוב בכל ההודעות שלהם, 'סמסו שם מלא להנחה'. הם אומרים לך לסמס בחזרה מידע, אז אפשר להניח שזה מספר שלהם ומישהו קורא את זה".
הודעה בפקס או בדואר
בקשת ההתנתקות הראשונה שלו, שנשלחה ב-7.6.2010, אמרה בפשטות: "stop smsing me" (די לשלוח לי הודעות).בברקה מכחישים שקיבלו הודעה כזאת: "הודעת הטקסט שנשלחה על ידי התובע כנטען על ידו בכתב התביעה לא התקבלה בידי היחצן מטעם הנתבעת ו/או כל אדם אחר מטעמה ולפיכך לא הופסקו המסרונים. מייד עם קבלת ההודעה, מספר הטלפון היה נמחק במיידי מרשימת היחצנים".
עוד טענו במועדון: "התובע ידע את פרטיי המפרסם כפי שידע לשלוח את כתב התביעה יכול היה לשלוח הודעה בפקס או בדואר בדבר בקשתו לחדול מלשלוח אליו הודעות פרסומיות מיום שבו למעשה שלח הודעת SMS להפסקת השירות ולא נענה". כלומר, לפי שיטת ברקה, אם לא די במטרד של הספאם, הנמען צריך גם להטריח את עצמו לכתוב בקשת הסרה, למצוא את כתובת השולח ולשלוח לו אותה בדואר, או לאתר את מספר הפקס ולהשיג מכשיר פקס כדי לפקסס אותה.
בברקה ניסו לרמוז לחוסר תום לב: "התובע לא עשה דבר להקטנת הנזק מלבד שליחת הודעה אחת שאכן התקבלה ומאז הופסק השירות. המסרונים הנם הטבות והנחות שמקבלים המבלים במועדון ואם התובע לא רצה בכך היה עליו להודיע על כך למועדון יותר מפעם אחת(.) משראה שממשיך לקבל הודעות היה עליו להבין שכנראה היה כשל טכנולוגי וההודעה הראשונה לא התקבלה. במידה ואכן התובע הוטרד מקבלת המסרונים היה עליו לפנות בפקס באופן ישיר למועדון או למי מטעמה להפסקת השירות(.) כמו כן, מייד עם קבלת ההודעה הראשונה וכן לאחר שליחת ההודעה הראשונה מטעמו להפסקת השירות ראה התובע כי ממשיך לקבל עוד מסרונים(.) נשאלת השאלה, מדוע לא שלח הודעה נוספת להפסקת השירות?".
וזה ממשיך
"עניתי לסמס – כתוב בחוק שאת בקשת ההסרה אפשר לשלוח באותו אופן שבו נשלחה הפרסומת", אומר מגן, ובצדק. החוק לא עומד כאן לצד ברקה: חוק הספאם, ובשמו הרשמי תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), קובע כי נמען צריך לאשר באופן אקטיבי קבלה של מסרים פרסומיים, וכי נטל ההוכחה הוא על השולח. החוק קובע עוד כי "מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות (...) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו". בנוסף, הוא קובע כי "הודעת הסירוב (לקבל דבר פרסומת, ע"ק) תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען".
הספאם לא הפסיק. "זה המשיך להגיע באותה תדירות פחות או יותר", אומר מגן. "אחרי ההודעה הראשונה ששלחתי והמשכתי לקבל ספאם, לא עשיתי כלום, כי קיוויתי שזה יפסיק. לקחתי את הזמן עם השליחה הנוספת, פשוט קיוויתי שלוקח זמן בנבכי הבירוקרטיה שלהם, אולי מישהו רשם את זה על נייר ויטפל בזה עוד חודש"
הסמס השני של מגן, מה-15.12.2010, כלל איום משפטי: "This is the 2nd time I'm asking: stop sending me sms! Next time I'm suing you" (זו הפעם השניה שאני מבקש: די לשלוח לי הודעות! פעם הבאה אני תובע אתכם).
מה נזכרת?
לגירסת ברקה, זה היה הסמס הראשון שהתקבל ממגן. בהתאם לגירסה זו הם טענו בכתב ההגנה: "רק לאחר חצי שנה שקיבל יותר מ-19 מסרונים פנה לנתבעת בבקשה להסירו מהרשימה". במילים אחרות: מה נזכרת פתאום?וגם אז לא הפסיק הספאם, לגירסת מגן. בכתב ההגנה נכתב כי "פרטיו של התובע להפסקת השירות הועברו לכל היחיצנים מייד לאחר קבלת ההודעה להפסקת השירות שנשלחה ביום 15.12.10 ומאז התובע הפסיק לקבל הודעות מאת הנתבעת". אולם בכתב התביעה מציין מגן כי "נכון ליום הגשת התביעה, החברה שלחה 3 מסרוני פרסומת נוספים"..
מגן לא חיפש מריבה או כסף קל – הוא רק רצה שיפסיקו לשלוח לו פרסומות. את התביעה הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א בפברואר, אחרי שני נסיונות ההתנתקות. גישור שהציע בית המשפט לא יצא לפועל, ולבסוף נקבע דיון ל-29.8.
והספאם? הוא המשיך, לטענת מגן. בדיון בבית המשפט העיד שקיבל 5 סמסים נוספים מברקה אחרי הגשת כתב התביעה. ב-8.7.2011 סימס למועדון: "כבר הגשתי נגדכם תביעה נגד ההודעות האלו. וכבר כתבתם בכתב ההגנה שהסרתם את המספר שלי. אז למה אני ממשיך לקבל הודעות??"
במהלך הדיון אמרה השופטת לצדדים שיהיה פיצוי כספי על שליחת הספאם, ושלחה אותם לגישור, לסכם ביניהם את הסכום. הצדדים הסכימו על 5000 שקלים, שמגן קיבל במקום בצ'קים דחויים. ההסכם קיבל מעמד של פסק דין, לא נקבעה עבירה של המועדון על החוק ולא נפסקו הוצאות משפט.
מקרה יחיד
"זה מקרה יחיד מאוד, כי 100% מהלקוחות זה מאגר שנרשם למועדון בידיעה שהוא הולך לקבל הודעות סמס", הסביר לנו מנהל השיווק של הברקה, בנצי ג'ורנו.אבל הסכמתם לפצות אותו.
"לגביו ספציפית כנראה שהיתה בעיה עם חברת הסמסים שמספקת לנו את השירות, למרות שהעדפנו להיות בסדר איתו".
למה ציפיתם שישלח פקס? בקשה בסמס לא מספיקה?
"ההודעה בפקס או בדואר זה לא תחליף לסמסים, אלא משהו שמגיע ישירות להנהלה. המועדון עובד עם יחצנים. כנראה שהוא קיבל סמס מאחד היחצנים ולא ממועדון הברקה. היחצן הספציפי שקיבל את בקשת ההסרה מהלקוח לא הבין בדיוק, הוא תודרך באופן אישי והסבירו לו את המצב. במידה והיתה איזושהי בעיה, היה צריך לעשות את זה אחרת – להעביר להנהלה ישירות. ברגע שהוא התלונן תדרכנו את היחצנים שבקשות כאלו ישר עוברות להנהלה. אנחנו מקווים שדברים כאלה לא יחזרו".
"אני לא אתבע אותם עוד פעם אם אני אקבל הודעה, אני לא בא לדפוק אותם ולגרום להם לפשוט רגל ולסגור את העסק", אומר מגן. "הסברתי לנציגת הברקה שההודעות שהם שולחים לא מנוסחות על פי החוק, שהם לא יכולים לכתוב בכתב הגנה שאני צריך לשלוח בדואר, ושכדאי מאוד שהם ישנו את הנהלים שלהם. בסוף היא אמרה לי תודה. סיכמתי איתה שאם אני מקבל עוד הודעה אני מתקשר אליה והיא תבדוק מאיפה זה הגיע".
