ביטול המע"מ יקל עליכם? תשאלו את נופשי אילת
זה היה כמו ניסוי בתנאי מעבדה: ב-1985 ניתן לעיר הנופש פטור ממע"מ, אך בפועל היא לא הפכה לזולה. השאלה היא מי שילשל לכיסו את ההפרש, והאם כדאי להרחיב את הניסוי לרמה הארצית. פרשנות
שניים אוחזין בטלית, אחד אומר לשני תוותר מעט, והשני אומר לראשון תוותר אתה. השלישי מחייך חיוך מריר ומשלם על הטלית במלואה עם כל ה"אלמנט".
יהודה מודעי - טורים נוספים:
- הפתרון לתסבוכת הקוטג': לפרק את מועצת החלב הוזלת קוטג'?! תנו לנו שקיפות ותחרות
- אפקט הפרפר: הריבית בארה"ב והכיס של גב' כהן
כשבאים לנתח מעט מרחוק את מחאת הקוטג׳ והחרמות המרכולים, מגלים חלוקה מובהקת בין הצדדים השונים: מצד אחד ניצבים היצרנים, המשווקים והטייקונים שקוראים לממשלה להוריד את שיעור המע"מ על מוצרי יסוד (שלגמרי במקרה הם בדיוק אותם המוצרים שהם עצמם מייצרים ומשווקים); מצד אחר ניצבים הממשלה והרגולטורים הלאים, שאומרים ליצרנים להוריד מחירים - ללא קשר למע״מ; ובצד השלישי עומד שאר הציבור שמשלם מע"מ מלא ואחיד על כל המוצרים ומרגיש מעט מבולבל.
לכאורה, הדרישה מהממשלה ״להשתתף" בהורדת המחירים במשק נשמעת צודקת והגיונית, כך שקשה להעלות על הדעת שמישהו יתנגד להורדה. עם זאת תתפלאו - דווקא אנחנו, הציבור, הם אלה שצריכים להתנגד להורדת מע"מ חלקית על מוצרי יסוד.
מי נהנה מפערי המחירים?
נזדמן לנו ניסוי בתנאי מעבדה לגבי הורדת המע״מ. בשנת 1985 ניתן לעיר אילת פטור מלא ממע״מ. כותרות העיתונים דיברו באותה העת על כך שהוזלת המחירים באילת תגרום להעלאת הפעילות העסקית בעיר ותהפוך אותה למושכת יותר בזכות המחירים הזולים שתציע למבקרים בה.
באמת הצלחה כבירה. העיר אילת כל כך זולה שאני כמעט שלא מגיע אליה. גיליתי שההוזלה הזו קצת יקרה לי. נשאלת השאלה אם המחירים באילת גבוהים - ולא כוללים מע"מ - היכן נשאר הפער, ומי משלשל לכיסו את ההפרש? התשובה פשוטה: הרווח מגיע לכיסי הסוחרים.
מחפשים פרצה בחוק
אין לי עניין להתייחס לסוגיה אם הפטור שניתן לעיר מוצדק או לא, אלא רק להשתמש בניסוי שבוצע בעיר הרחוקה כדוגמא למה שיקרה בשאר חלקי הארץ אם יורידו את המע"מ על מוצרי יסוד למיניהם.
בתחילה ירד השקל של המע"מ ממחיר החלב, אך בהדרגה תנובה שטראוס וטרה יעלו את המחירים עד לרמה שבה הם ירגישו כי דפקו את הפרה החולבת עד העצם. מחיר המכירה אינו אפקט של עלות המוצר - אלא של מוכנות הלקוח לשלם.
שנית, לשמחתי הרבה יש רואי חשבון רבים בארץ, ובני מקצועי אמונים ומחפשים בנרות כל פרצה בחוק על מנת למקסם רווח. אם למשל יגדירו שחלב פטור ממע"מ, מהר מאוד תעלה הטענה ולפיה גם חלב קוקוס הוא בעצם חלב - ולכן פטור ממע"מ.
אחר כך יבואו האלרגיים לגלוטן חולי הצליאק ויבקשו פטור ממע"מ על חלב הסויה, שהרי ניצול בעייתם והעמסת מלוא המע"מ עליהם - לא יפה. אחר כך יגיעו גם חברות נוספות, ובסיוע יועציהם ינסו למתוח את החוק עוד טיפה: האם חלב מוגדר כ-100% חלב - או שמוצר כמו מעדן חלב, שכולל כ-75% חלב גם צריך להיחשב למוצר יסוד?
מכאן נידרדר במדרון החלקלק שבו נפטור ממע"מ גם מוצרים שרובם מחלב. יכול להיות שבמסגרת הזו גם נכנה שמן מכונות כ״חלב מכונות״. למה לא בעצם? הרי הוא מכיל חומרים תזונתיים למכונות. אני אולי מקצין - אבל ברגע שפורצים סכר, המים נאגרים ויוצרים במהירות שיא לחץ שמטרתו להרחיב את החור עוד יותר.
למה שקפה וקולה לא יהיו מוצרי יסוד?
מיותר לציין שהשלב הבא יהיה הפעלת לחץ, ושימוש בכל התרגילים המלוכלכים. קבוצות הלחץ הגדולות והלוביסטים שלהן יפעילו את מלוא כוחם כדי להגדיר את המוצרים שהם מעוניינים בהם כמוצרי יסוד. ובאמת מהו מוצר יסוד? חלב? לחם? עבורי גם חומוס הוא מוצר יסוד, ועבור חבר שלי אין חיים ללא קפה או קולה.
המפלגות החרדיות ינסו להגדיר את המוצרים שקהל הצרכנים שלהם צורך כמוצרי יסוד, מפלגת העבודה והקיבוצים - ינסו להגדיר את מלוא התוצרת החקלאית והגבינות כמוצרי יסוד, וחבר מרכז של מפלגה מסוימת, שבידו זיכיון ליבוא של בירה - ילחץ להגדיר את בירה כמשקה יסוד, ולכן ככזה הפטור ממע"מ.
חלק מכם בוודאי יאמרו: מילא, יגדירו פטור חלקי או מלא ממע"מ על מוצרים מסוימים - אנחנו נרוויח כמה אגורות וגם היצרנים ירוויחו כמה אגורות - למה עינייך צרות?
מישהו ישלם על חור בתקציב
ידידיי, אין מתנות חינם. אם בתקציב המדינה ייווצר חוב בגין משחקי מע"מ על מוצרי יסוד, מס הכנסה יעלה, והשירות שנקבל בבריאות, חינוך וכדומה יהיה הרבה יותר נמוך. אנחנו לא ממשלת ארה״ב שיכולה להדפיס כסף כמעט חופשי. אם ניצור חור בגירעון - פשוט נאכל אותה.
נשאלת השאלה אם מוטב להשאיר את המע"מ מלא וגבוה מאחר שזוהי הברירה היחידה. התשובה לכך היא חד משמעית לא. צריך להוריד את המע"מ - אבל בצורה אחידה לכל המוצרים. נטל המס העקיף אכן גבוה בישראל, ויש להורידו והמחאה בכללותה צודקת. אבל אל תיתנו למשווקים ולאינטרסנטים שונים לעוור את עיניכם. בעוד שכספי המע"מ שייכים לכולנו (לפחות בחלקם), כסף שיוותר אצל היצרנים והמשווקים - לא שייך לנו ולו במעט. יש לתת למשווקים וליצרנים להוריד את המחיר בדיוק כפי שהעלו אותו.
אפשר רק להצטער על כך שאת אותו תרגיל שרשתות השיווק מנסות להערים עלינו באמצעות המע"מ, ממשלת ישראל עושה עם הדלק. הממשלה ניצלה את הורדת מרווח הדלק, שמוריד את רווחי חברות הדלק, ב-19 אגורות, וישר העלתה את מס הבלו ב-25 אגורות.
מה, כולנו מטומטמים עד כד כך שלא נרגיש שבעצם העלו את המס? אני תומך מאוד בהורדת המרווחים של חברות הדלק, איכשהו נראה לי שעדיין הם ירוויחו - אבל למה להעלות מס? גם את החשבון על הטריקים המלוכלכים האלו של האוצר יהיה צריך להגיש מתישהו ולמישהו.
יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי Yehudam7@gmail.com