חורים בשיניים: איזו סכנה יש בסתימה הכסופה?

כיצד מטפלים בעששת?

תהליך ריפוי העששת מתחלק לשניים: סילוק החלק הפגוע והשלמת החומר שחסר. לזה, למעשה, קוראים "סתימה". בסיום הטיפול יוחזרו לשן המראה האסתטי והתפקוד הפונקציונלי. שני סוגי הסתימות השכיחים הם סתימת אמלגם (כסופה) וסתימה מרוכבת לבנה.

סתימת אמלגם כסופה

סתימות אמלגם נעשות כבר כמאתיים שנה, והחומר עצמו הוא שילוב בין כסף לכספית. מדובר בחומר חזק ובמרפאות רבות הוא זול יותר מהאלטרנטיבה - אבל אלה היתרונות היחידים שלו. מכיוון שכספית היא מרכיב משמעותי באמלגם, ובהתחשב בעובדה שמדובר בחומר רעיל, יותר ויותר מדינות הטילו הגבלות חמורות על השימוש באמלגם (דנמרק, שוודיה, יפן, נורבגיה ומדינות נוספות). עם זאת, בארצות הברית ובישראל אין הגבלות דומות והשימוש באמלגם מותר ומקובל.

חשוב לציין כי על פי המלצת משרד הבריאות הישראלי לא מומלץ להחליף סתימת אמלגם מסיבות אסתטיות, אלא רק אם מתעורר צורך רפואי אמיתי (כגון עששת, שבר וכו'). הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה ששחרור הכספית מתבצע בעיקר בעת הוצאת הסתימה ממקומה.

הסתימה המרוכבת הלבנה

הסתימה המרוכבת, או כפי שהיא מוכרת "הסתימה הלבנה", עשויה מחומר מרוכב וחזק שאינו מכיל מרכיבים רעילים. הסתימה הלבנה נצמדת לשן בחיבור כימי והיא מכילה בתוכה פלואוריד, שמוריד את הסיכון לעששת נוספת. בנוסף, בשל צבעה הלבן, הסתימה המרוכבת הלבנה אסתטית יותר.

איך מונעים עששת?

הדרך הטובה ביותר למנוע עששת היא הקפדה על היגיינה: צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי ובמי-פה. מומלץ להקדיש לפחות שתי דקות לצחצוח הפה – דקה לכל לסת, ולהקפיד לצחצח מכל הצדדים. לאלה שמתקשים, מומלץ להעזר במברשת שיניים חשמלית, שתעשה בשבילכם את העבודה.