במצרים אין פנאי בפייסבוק
בחלק מהמדינות בעולם הערבי, שיעור הגידול במשתמשי פייסבוק הוכפל ואף שולש בתקופת המחאות בתוך שנה למרות החסימות שנעשות שם. מעטים השתמשו ברשת החברתית למטרות פנאי
גולשים ערבים עשו שימוש נרחב ברשתות החברתיות במסגרת מחאות ומהפכות האביב הערבי: ארגנו מחאות, הפיצו מידע לבני עמם ולשאר העולם, וצרכו חדשות ומידע. מדובר בכמות קטנה של אנשים, לאור שיעור החדירה הנמוך של פייסבוק בעולם הערבי, אולם העולם הערבי ממשיך להדביק את הפער הדיגיטלי, ובקצב מתגבר. משתמשי פייסבוק במצרים ובתוניסיה ראו השפעה חיובית של חסימת האינטרנט על ידי השלטון על תנועות המחאה.
הנתונים עולים ממחקר של תוכנית הממשל והחדשנות של בית הספר לממשל בדובאי. המחקר הראשון בסדרה, שעליו כתבנו פה, סקר את העולם הערבי רגע לפני המהפכות, והמחקר הנוכחי נפל על ימי המהפכה ברבעון הראשון של 2011.
האמירויות שולטות בפייסבוק
המחקר מדווח על גידול ברשתות החברתיות בעולם הערבי בתקופת המחאות. מספר משתמשי פייסבוק בעולם הערבי עומד על 27.7 מיליון, נכון לתחילת אפריל. מדובר בעליה של 30% ברבעון הראשון של 2011 , לעומת 18% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור החדירה הגדול ביותר הוא באיחוד האמירויות הערבית (50.01% מהתושבים), אחריה בחריין (36.83%) וקטאר (30.63%). לשם השוואה, בישראל שיעור החדירה הוא 44.18%, וברשות הפלסטינית 13.10%.בחלק מהמדינות, שיעור הגידול במשתמשי פייסבוק הוכפל ואף שולש בתקופת המחאות, בהשוואה לתקופה המקבילה שנה לפני כן. בערב הסעודית גדלה פייסבוק ב-4% במרץ-אפריל 2010, וב-18% באותה תקופה ב-2011. "נראה שההפגנות עצמן הובילו לגידול במספר משתמשי הפייסבוק באזור", נכתב במחקר. רק בלוב נרשם קיטון של 76% במספר המשתמשים בפייסבוק בפברואר-אפריל 2011 (לעומת עליה של 10% ב-2010), והחוקרים מסבירים זאת ב"מספר העובדים הזרים בלוב שעזבו או החליפו את המיקום שלהם בהגדרות של פייסבוק".
פייסבוק זה לא לפנאי
איזה שימוש עשו הגולשים בפייסבוק בתקופת המהומות? מבין משתמשי פייסבוק במצרים, 30.93% אמרו שהשתמשו ברשת החברתית בעיקר להעלאת מודעות לסיבות למחאה בתוך המדינה, 29.55% ארגנו פעולות ופעילים, ו-24.05% הפיצו מידע לעולם. רק 12.37% אמרו שהשימוש העיקרי שעשו בפייסבוק היה לצרכי פנאי (חברים, משחקים, בידור וכד'). בתוניס, הפצת המידע לעולם עמדה במקום הראשון בקרב משתמשי פייסבוק (33.06%), אחריה העלאת מודעות (31.4%), ארגון מחאות במקום השלישי (22.31%), ו-10.74% פנאי.היחס בין השימוש בפייסבוק לצרכים פנימיים וחיצוניים עולה גם מהשפה המדוברת ברשתות. בקרב פייסבוקאי מצרים, שפת הממשק מתחלקת בערך חצי-חצי בין ערבית לאנגלית, אך בתקופת המהומות 75.4% תקשרו בפייסבוק בערבית כשפה עיקרית, ורק 24.6% באנגלית. בתוניסיה 94.6% משתמשים בממשק צרפתי, ובמהלך המהומות במדינה 51.43% תקשרו בערבית כשפה עיקרית ו-47.62% בצרפתית, שתי השפות המדוברות במדינה, ורק 0.95% באנגלית.
עושים אטנדינג וממש באים
המחקר בדק וגילה שיוזמות פייסבוק להפגנות אכן התקיימו בפועל בתאריכים שנקבעו. עמודי הפייסבוק לא היו בהכרח הגורם המעצב או הבלעדי בהתארגנויות הללו, אבל מאחר שהן פורסמו לראשונה בפייסבוק, אפשר לומר שהרשת החברתית היתה גורם משמעותי בניוד התנועות, נכתב במחקר. כלומר, גם אם מעט מאוד אנשים נחשפו למסרים בפייסבוק מיד ראשונה, הם העבירו את המידע הלאה לרבים אחרים. במצרים, למשל, יש שיעור חדירה נמוך של פייסבוק, אולם מדובר בכ-6 מיליון אנשים, שיכולים להעביר את המסר הלאה למספר גדול של אנשים שאינם מחוברים.בימי המהפכה קיבלו אזרחי מצרים ותוניסיה חדשות ומידע ממגוון מקורות. בשתי המדינות, רוב גדול של הנסקרים (משתמשי פייסבוק) דיווחו שצרכו את המידע מפייסבוק, טוויטר, בלוגים ושאר רשתות חברתיות – 94.29% במצרים ו-88.1% בתוניסיה. כלי תקשורת מקומיים, פרטיים או עצמאיים (טלוויזיה, עיתונים, רדיו, מקורות מקוונים) הגיעו למקום השני (85.71% במצרים, 62.7% בתוניסיה). התקשורת האזורית והבינלאומית נצרכה רק על ידי 46.62% מהמצרים (חצי מצרכני המידע ברשתות החברתיות) ו-56.85% מהתוניסאים. כלי התקשורת שממומנות על ידי המדינה זכו לשיעורים גבוהים, בהתחשב בהטיה המובנית של דיווחיהם – 40% במצרים ו-35.71% בתוניסיה.
חסומים ומוחים
השלטון בתוניסיה חסם אתרים לגלישה ברמה שדומה לזו שבסין ובאיראן. מסמכי ויקיליקס על השחיתות בשלטון הצליחו לחדור בכל זאת, והם נחשבים לניצוץ שהדליק את המהפכה שם. עם פרוץ המהפכה הודיע נשיא תוניסיה על הקלה בצנזורה, והסיר בין השאר את החסימה של יוטיוב, זמן קצר לפני שנמלט מהמדינה. במצרים, שצנזרה את האינטרנט ורדפה בלוגרים ביקורתיים, למדו לקח והורו על חסימה של כל תעבורת האינטרנט הנכנסת למדינה והיוצאת ממנה ב-28.1, היום שבו התחילו המהומות האלימות.
המצרים (56.35%) והתוניסאים (59.05%) חושבים שחסימות האינטרנט בכלל ופייסבוק בפרט על ידי השלטונות השפיעו בצורה חיובית על התנועות האזרחיות: גרמו לאנשים להיות נחושים יותר, דחפו מתלבטים להצטרף לפעילות והניעו אנשים למצוא דרכים יצירתיות להתארגן ולתקשר. 27.78% מהמצרים ו-28.57% מהתוניסאים חושבים שההשפעה היתה שלילית, בגלל הפגיעה בערוץ התקשורת העיקרי ששימוש לארגון ולתקשורת. היו גם לא מעט שחשבו שלחסימה לא היתה כל השפעה – 15.87% מהמצרים ו-12.38% מהתוניסאים.
טוויטר קטנה הרבה יותר. המחקר מעריך את מספר המצייצים הפעילים בעולם הערבי ב-1.15 מיליון איש (201 אלף באיחוד האמירויות, 133 אלף בקטאר ו-131 אלף במצרים). אלו פרסמו 2.75 מיליון ציוצים ברבעון הראשון של 2011. ההשתגיות (תגיות שהמצייצים בוחרים כדי לסווג את נושא הציוץ שלהם) הפופולריות ביותר באזור הערבי באותה תקופה היו #egypt, עם 1.4 מיליון אזכורים, #jan25 (תאריך היעד של המחאה במצרים) עם 1.2 מיליון ציוצים, #libya עם 990 אלף, #bahrain עם 640 אלף ו--#protest (מחאה) עם 620 אלף אזכורים בציוצים.
