מהמגלשה לביהמ"ש: העבירו ילד גן - והסתבכו
מעבר של דירה או מקום שהתפנה ברשימת המתנה של גן שהיה הבחירה המקורית - לא פעם הורים נאלצים במהלך השנה להעביר את ילדיהם לגן אחר. הצ'קים שפיזרו הופכים פתאום לנושא שנוי במחלוקת. מידע שימושי לתחילת ספטמבר
רשמתם את האוצר היקר לכם מכל, הילד שלכם, לפעוטון או לגן השכונתי הקרוב לביתכם. רציתם לרשום אותו לגן אחר, אולם לא היה מקום ונאלצתם להיכנס ל"רשימת המתנה" ארוכה. לפתע, חודש לאחר תחילת השנה, מתברר לכם שהתפנה מקום. אתם מעוניינים להוציא את ילדכם ולהעבירו לגן שאותו רציתם מלכתחילה. האם תקבלו את כספכם בחזרה?
במקרה אחר, בשל אילוצי עבודה ואחרים, החלטתם במהלך השנה לעבור דירה לעיר אחרת. ברור לכם שלא תוכלו להמשיך לשלוח את ילדיכם לגן הנוכחי. האם הוצאתו מהגן ורישומו לגן אחר יעלו לכם הרבה כסף? לפניכם פרשנות בתי המשפט לנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בפסקי דין מעניינים שניתנו לאחרונה.
הוראות ההסכם לא ברורות
בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא דן לאחרונה בתביעה כספית בסכום של 2,800 שקל שהוגשה על ידי בעלת משפחתון בכפר סבא נגד בני זוג בשל עלות חודש במשפחתון. בני הזוג הנתבעים הכניסו את בתם הקטנה למשפחתון של התובעת ב-1 בדצמבר 2010. שכר הלימוד במשפחתון עמד על 2,800 שקל לחודש. זמן קצר לאחר מכן, ב-12 בדצמבר 2010 הפסיקו בני הזוג את ההסכם. הסיבות לכך שנויות במחלוקת.
בני הזוג שילמו שכר לימוד מלא עבור כל חודש דצמבר, ובעלת המשפחתון דרשה סכום של 2,800 שקל בשל חודש ינואר, ועל כן הגישה את התביעה. בעלת המשפחתון הסתמכה על הוראות ההסכם, לפיהן: "במידה ובמהלך שנת הלימודים מופסקת מסיבה כלשהי הגעתו של הילד למשפחתון ללא הודעה מוקדמת, על ההורים לשלם את אותו החודש במלואו וכן חודש נוסף".
בני הזוג טענו מנגד, כי לפי הוראות ההסכם יש מקום לתשלום עבור חודש אחד בלבד, והסתמכו על הוראות הסעיף הקובע כך: "כל צד רשאי לסיים את תקופת ההסכם בהודעה מוקדמת של חודש מראש ובכתב". עוד טענו בני הזוג, כי בעלת המשפחתון הפרה בצורות שונות את ההסכם.
השופטת מירב בן-ארי החליטה לקבל את התביעה בחלקה. היא קבעה כי הוראות ההסכם לא ברורות וחד-משמעיות. השופטת הדגישה כי ההסכם נוסח על ידי בעלת המשפחתון, ועולה ממנו חוסר בהירות בנוגע לתקופה שיש לשלם אם ניתנת הודעה מראש על סיום ההתקשרות. "במצב דברים זה", כתבה השופטת, "אני סבורה כי יש לקבל את הפרשנות של הנתבעים, ולפיה יש לשלם עבור חודש מלא מראש. התוצאה היא שעל הנתבעים להשלים תשלום בגין 12 ימים".
בנוסף, השופטת קיבלה את טענות בני הזוג, כי בנה של בעלת המשפחתון חלה, ולאחר מכן בתם חלתה, כך שבנסיבות אלה בני הזוג היו רשאים להפסיק את ההתקשרות בתנאים של ההסכם. בסיכום נקבע, כי מאחר שהוראות ההסכם פתוחות לפרשנות לכאן ולכאן, יש מקום לפסוק פיצוי בשל 12 ימים נוספים בלבד. השופטת הוסיפה, כי פרשנותם של בני הזוג אף מתיישבת עם מהותו של החוזה.
"מדובר בהסכם לטיפול בילד רך בשנים. משפחתון אינו מקום לימוד מסודר שבו שנת הלימודים מתחילה בתאריך קבוע ומסתיימת בתאריך קבוע. אין כל מניעה, בעת שמתפנה מקום, להתארגן להכנסת ילד אחר באמצע החודש, או בפרק הזמן של שלושים הימים, ועל כן אין כל סיבה כלכלית להתראה של כמעט חודשיים מראש".
לאור האמור, השופטת חייבה את בני הזוג לשלם לבעלת המשפחתון סכום של 1,120 שקל. (ת"ק 39717-12-10 דותן זרקון נ' מאיר)
האם הודיעה חודש מראש על העזיבה
בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דן בתביעה שהוגשה נגד גן-בא-לגן בע"מ, חברה פרטית שמפעילה גן ילדים במושב הדר עם בעמק חפר לתשלום סכום של 2,100 שקל. במהלך ספטמבר 2009 רשמה התובעת את בתה לגן, ובמסגרת הרישום מסרה למנהלת הגן שקים כשכר לימוד עבור השהייה בגן, בסך של 2,100 שקלים לחודש.
ב-4 בינואר 2010 הודיעה התובעת למנהלת הגן, כי בכוונתה להוציא את בתה מהגן בשל מעבר למקום מגורים אחר. ואכן, בסוף אותו חודש, ב-31 בינואר 2010, יצאה בתה של התובעת מהגן. לאחר שבתה של התובעת עזבה את הגן, מנהלת הגן פרעה את ההמחאה מההמחאות שנמסרו לה מראש, ואשר יועדה לתשלום עבור חודש פברואר 2010 בסך של 2,100 שקלים. בשל פירעון המחאה זו הוגשה התביעה.
לטענת התובעת, מאחר שהודיעה למנהלת הגן כחודש לפני העזיבה על כך שבכוונתה להוציא את בתה מהגן, לא היה כל מקום לחיוב בתשלום של חודש פברואר 2010, ולכן יש לחייב את החברה שמפעילה את הגן להשיב לה סכום זה.
השופט רונן אילן קבע, כי מעיון בכתבי הטענות מסתבר, כי החברה הכינה טופס הרשמה ארוך, מקיף, מפורט ומסודר ובו פירוט מלא של כל תנאי ההתקשרות בין הגן לבין ההורים הרושמים את ילדיהם לגן. בסעיף 13(3) לאותו מסמך, נקבע במפורש כי: "בכל מקרה של ביטול רישום על ידי ההורים, החל מתאריך 01/09/09, יחויבו ההורים בתשלום מלא עבור חודש נוסף מיום הודעתם על הפסקת ההתקשרות".
"לנוכח העובדות אשר התבררו", כתב השופט בפסק הדין. "אין למעשה מחלוקת, כי התובעת אכן מסרה לנתבעת (החברה שמפעילה את הגן- א.א.ג) הודעה אודות כוונתה להפסיק את ההתקשרות כחודש לפני שהופסקה ההתקשרות. משמע, שגם לפי טופס ההרשמה של הנתבעת, פעלה התובעת כדין ולא הייתה כל הצדקה להשית עליה תשלום נוסף בגין אותו חודש בו בתה כלל לא הייתה בגן".
השופט ציין, כי לחברה אינטרסים לגיטימיים, אך חובתה הייתה לוודא שהם באים לידי ביטוי בכתב. בנסיבות המקרה, ומכיוון שכוונת החברה לא היתה ברורה מטופס הרישום, אין מקום להטיל קנס על התובעת. היא הודיעה לגן חודש מראש על כוונתה לעזוב את הגן, ובכך נתנה לגן ארכה סבירה. על כן, על החברה להשיב לתובעת סכום של 2,100 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. (ת"ק 32249-03-10 יהושוע נ' גן-בא-לגן בע"מ)
סיכום
המסקנה העולה מפסקי הדין ברורה: על החוזה בין הגן להורים להיות מפורט, ברור, מנוסח כהלכה ועליו להתייחס לקשת רחבה של מצבים אפשריים. במקרה שניתן יהיה לפרש את החוזה ביותר מדרך אחת, החוזה יפורש נגד המנסח (בעלי הגן). עם זאת, מומלץ כי ההורים יקראו היטב את החוזה, וידעו על מה הם חותמים, כדי למנוע הפתעות בעתיד במקרה של ביטול הרישום/עזיבה במהלך השנה והתרחשויות אחרות.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית
יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
לפנייה לכתב/ת 
