סרטן הערמונית: תמיד מצריך טיפול? 10 עובדות

1. רוב החולים אינם מתים מהמחלה

החדשות הטובות הנוגעות לסרטן הערמונית קשורות לסיכויי ההחלמה ממנה: אמנם מדובר בסרטן השכיח ביותר בקרב גברים מבוגרים, אחד מכל כ-10 גברים עלול לחלות בו, אבל שיעורי התמותה נמוכים יחסית, ורק מיעוט החולים המאובחנים ימותו ממחלתם. רוב הגברים המאובחנים מקבלים טיפול ומבריאים. גם מי שאינם מטופלים, מפאת גילם או בשל מחלות קשות אחרות שהם סובלים מהן, או אלה שלקו שנית במחלה למרות הטיפול שניתן להם, ישלימו את תוחלת חייהם המלאה.

עוד על סרטן הערמונית:

• סרטן הערמונית: המחלה שהורגת ישראלי אחד ביום  

• מחקר: אוננות יומית עשויה למנוע סרטן הערמונית

• מדענים: אכלו סויה למניעת סרטן ערמונית וההקרחה

  
  

2. PSA חריג אינו הוכחה

האבחנה של סרטן הערמונית נעשית באמצעות בדיקת אצבע הרופא, הממשש את הערמונית דרך פי הטבעת, ומשולבת עם בדיקת דם. בדיקת הדם מודדת את רמת ה- PSA, חלבון ספציפי לבלוטת הערמונית. ואולם, רמה מוגברת של סמן זה איננה הוכחה לקיומו של סרטן. ההיפך הוא הנכון: בטווח שבין הנורמה ועד ל-10 נ"ג למ"ל, שבו נמצאות רוב החריגות, יש יותר סיכוי שאין מדובר דווקא בסרטן אלא בהגדלה שפירה של הערמונית, הנובעת מהתפתחות תקינה של הבלוטה, בהתאם לגיל הנבדק.

3. בדיקות מתוחכמות – כלי עזר בלבד

בדיקות נוספות שהתווספו בשנים האחרונות כחלק ממערך הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית כוללות בדיקת דם ושתן נוספת הקרויה 3 PCA וכן בדיקת הדמיה (MRI). חשוב לזכור, כי כל מהבדיקות, מתוחכמות ומתקדמות ככל שיהיו, עדיין אינן מאפשרות קביעה מוחלטת לגבי הימצאות גידול סרטני, אלא מצמצמות את טווח הטעות. הבדיקות מצביעות על הסתברות, ומקטינות את הצורך בביצוע בדיקת ביופסיה שלא לצורך. מאחר שמדובר בשתי בדיקות יקרות שאינן רשומות בסל התרופות וביצוען אינו מחייב את הקופות המבטחות, השימוש בהן חייב להיות מושכל. הן מתאימות למצבים ספציפיים ואינן נכונות לכלל הגברים.

4. ההוכחה היחידה: ביופסיה

ביופסיה של הערמונית היא ההוכחה היחידה המקובלת לקיום מחלת סרטן הערמונית. ערכים גבוהים וחריגים במיוחד של בדיקת הדם ל-PSA, הגם שהם יכולים להצביע על אפשרות לקיומו של סרטן הערמונית, אינם מאפשרים להתחיל בטיפול במחלה עד לקבלת ההוכחה בביופסיה. בקשה גורפת מצד המטופל לכריתת הערמונית בעקבות תוצאות של בדיקות דם ואחרות המצביעות על סיכוי גבוה לסרטן איננה מקובלת ולא אפשרית.

הביופסיה מתבצעת בשתי גישות עיקריות: השכיחה ביותר היא דרך פי הטבעת והשנייה דרך עור הפרינאום (האזור שבין האשכים לפי הטבעת). בגישה השנייה, שבה מקובל לדגום את הערמונית במספר גדול יותר של דגימות, אפשר לקבל מידע טוב יותר ומיצג מהימן יותר על המצב בתוך בלוטת הערמונית. גישה זו פולשנית יותר ולכן גם השימוש בה איננו שגרתי ומחייב התייחסות פרטנית לכל נבדק ונבדק.

5. גילוי מוקדם – יש בעד ויש נגד

כדי להוסיף עוד נדבך לאי הוודאות, כל נושא הצורך והתועלת בגילוי מוקדם של סרטן הערמונית שנוי במחלוקת. מחד גיסא, זוהי מחלה שכיחה מאוד שיש כלים לאבחן אותה ולרפא את הרוב המכריע של המאובחנים בשלבים המוקדמים. מאידך גיסא, המחלה מאובחנת בדרך כלל בגיל מבוגר יחסית, רוב החולים לא מתים ממנה ואין היא מקצרת משמעותית את תוחלת החיים בקרב חלק גדול מהם. הדילמה הלא פתורה נכון לעכשיו היא האם להמליץ לכל גבר בגיל מסוים לעבור בדיקות לגילוי מוקדם של מחלה, שהאבחון שלה מצריך ביופסיות פולשניות.

זאת ועוד – בעקבות הגילוי, יאלצו גברים רבים לקבל טיפול, שיציל למעשה את חייו של חולה בודד. זוהי משוואה לא פשוטה הן ברמת המדיניות הנוגעת לבריאות הציבור והן במישור הפרטני, של חולה הצריך להחליט לגבי עצמו. הגישה המקובלת כיום היא לידע את הציבור לגבי האפשרויות העומדות לרשותו ולאפשר לכל אחד לשקול את החלטתו. יש לזכור, כי גם המצדדים בגילוי מוקדם אינם ממליצים על בדיקות כלשהן לפני גיל 45-50 או אחרי גיל 80, למעט בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, שלהם מקובל להציע בדיקות בגיל 40-45.

6. השיטות הניתוחיות מגוונות

ניתוח כריתה רדיקלי הוא אחד הטיפולים המקובלים בסרטן ערמונית. בניתוח זה מסירים לחלוטין את בלוטת הערמונית ואת בלוטות הזרע ומחברים מחדש את כיס השתן לצינורית השתן השופכה על גבי קטטר. כיום יש כמה גישות לביצוע הניתוח וכולן בשימוש בארץ: הגישה הפתוחה, הוותיקה ביותר, הגישה הסגורה (לאפארוסקופית) וניתוח בסיוע רובוט. כל הגישות טובות ונכונות וההבדלים מתבטאים בתופעות לוואי ובסיבוכים אפשריים לאחר הניתוח, הכוללים בין היתר אי שליטה במתן שתן ופגיעה באונות וביכולת לקיים יחסי מין.

7. קרינה פנימית מפחיתה חלק מתופעות הלוואי

טיפול אלטרנטיבי לניתוח כריתה, שהוא גם לעיתים אלטרנטיבה טובה לקרינה חיצונית, הוא טיפול בקרינה פנימית (ברכיתפיה, BRACHYTHERAPY).מדובר בטיפול חד פעמי המבוצע בחדר ניתוח, של השתלת מקורות קרינה, כגון יוד רדיואקטיבי, לתוך בלוטת הערמונית תוך כדי בקרה בזמן אמת על ידי אולטרסאונד טרנס-רקטלי. הטיפול יעיל כמו ניתוח מבחינת סיכויי ההבראה, מפחית משמעותית את הסיכון לאי שליטה ולפגיעה באונות. הטיפול מתאים למרבית החולים המועמדים לניתוח או לקרינה חיצונית, אבל לא לכולם, ומתבצע בארץ קרוב ל-15 שנה.

8. קרינה חיצונית במכשור ממוחשב ממזערת נזקים

קרינה חיצונית מקובלת אף היא כשיטת טיפול בסרטן ערמונית ממוקם ולעיתים גם עם התפשטות מקומית מוגבלת. ההקרנות מלוות לעיתים בתוספת של טיפול הורמונלי לדיכוי-סירוס ההורמון הגברי. בישראל יש כמה מכונים עם מכשור מתקדם ויכולות מחשוב מצוינות המאפשרות מיקוד הקרינה ומזעור תופעות הלוואי ונזקים לסביבת הערמונית.

9. טיפולים הורמונליים מאריכים חיים ומשפרים את איכותם

במקרים הפחות שכיחים, כשהמחלה פרצה את גבולות הערמונית והתקדמה לשלב של גרורות, הטיפול איננו יכול להיות מקומי אלא סיסטמי - לכל הגוף. טיפול כזה מבוסס על טיפולים הורמונליים, שמטרתם סירוס והפחתת ההורמון הגברי, הטסטוסטרון, לרמות אפסיות, שכן בלוטת

הערמונית בכלל וסרטן הערמונית בפרט תלויים בקיומו של ההורמון הגברי. לצערנו, במקרים אלו לא ניתן להבריא את החולה אלא רק להאריך, ולעתים משמעותית, את תוחלת חייו ובעיקר לשפר את איכות חייו. למעשה כל חולה המטופל בטיפולים הורמונליים צפוי לטיפולים נוספים, כולל כימותרפיים, עם התקדמות המחלה.

10. המודעות מעל הכול

בישראל מאובחנים בכל שנה כאלפיים חולים חדשים במחלה. מאחר שמרביתם מאובחנים בשלבים מוקדמים הניתנים לריפוי, הרי שבארץ יש עשרות אלפים גברים שאובחנו כלוקים במחלה. זוהי הסיבה שהמודעות לכל מה שכרוך בה חשובה הן לגברים והן לקרובי המשפחה של החולים. באירופה חל מדי שנה באמצע ספטמבר "שבוע המודעות לערמונית", ומן הראוי לחשוב על אירוע כזה גם בישראל.

הכותב הוא מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל-אביב. לרגל יום סרטן הערמונית הבינלאומי שיתקיים בתאריך 15.9.11 יקיים המרכז הרפואי תל-אביב ערב בריאות בנושא. הערב יתקיים בתאריך 20.9.11 בשעה 20:00 בערב. לפרטים והרשמה ובטל. 03-6974239