מחאת המתמחים: שני חוקים לשני עמים
דרוש רצפט לשוויון בפני החוק: המתמחים שחסמו כבישים וצעקו על שופט, זכו ליחס אחר לחלוטין מחרדים ודתיים שעברו על אותם החוקים, וזכו להכיר את הכלא מבפנים
עוד על המחאה בערוץ:
- מכתב רבנים בעד המתמחים: "פיקוח נפש"
- מחאה דתית: להוזיל את השכ"ל לישיבה והאולפנה
- מחאת הישיבות: מה פתאום שיקבלו סבסוד?
לכאורה, ניתן היה לצפות שבית הדין ינצל את פקודת בזיון בית המשפט כדי לשלוח את הצועקים למספר שעות בתא המעצר, או לפחות יקנוס אותם בשל התנהגותם. אחרי הכל, רק לפני שנה הורים חרדים מעמנואל שזלזלו בבית המשפט נשלחו לכלא, וגם להם היו הסברים מלומדים מדוע הם אינם מקבלים מרות החוק.
אלא שהשופט רבינוביץ' לא העניש את הצועקים. יותר מכך, לאחר שהדיון הופסק למספר דקות, הוא שב לאולם והתנצל בפני הרופאים.
לא לכל אחד יש זכות לשבות
למען הסר ספק – אני לא מלין על העונש הלא-חכם (בלשון המעטה), שבית המשפט הטיל על ההורים מעמנואל. מרגיזה אותי הרפיסות שבה נוהגת מערכת המשפט מול המתמחים, וזאת בשל החיבוק חם שמעניקה להם התקשורת.
זה המקום לשוב ולהזכיר כי במשטרה אף פעם אין שביתות, ועל פי החוק הקיים אסור לשוטרים אפילו להתאגד. הסיבה לכך פשוטה: לא יעלה על הדעת שחיי אדם יהיו בסכנה בגלל ששוטרים או חיילים לא מרוצים מהמשכורת. אם הם לא מרוצים, הם יכולים להתפטר ולעבוד במקום אחר.
אגב, רבים מהכתבים שהעניקו למתמחים הזדמנות להביע את עמדתם, פעם אחר פעם, נטו להצניע את העובדה שעל פי חוק ההסכמים המקצועיים, האיגוד המקצועי וחוק יישוב סכסוכי עבודה - איגוד העובדים הוא היחיד שמוסמך לחתום על הסכם עם המעסיק, או להחליט על שביתה. המתמחים המוחים אינם מונים שליש מתוך כלל העובדים המאוגדים בגוף זה, ולכן אין להם שום זכות לשבות או להתאגד.
יש מגזרים שמותר להם
בספר שמות, מיד לאחר תיאור יציאת מצרים, מבטיח הבורא לעם ישראל: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאיך". השאלה האוטומטית היא, כמובן, לשם מה אנו צריכים לשלם ביטוח בריאות, ומדוע ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל היא 7.7% מהתמ"ג, אם בסופו של דבר הקב"ה דואג לבריאותנו, ותפקיד הרופא הוא רק להגיד לנו שזה וירוס.
חלק מהפרשנים מיישבים את הסתירה בכך שהרופא הוא למעשה שליחו של בורא העולם, והוא אמור לסייע לנו להתרפא ואף לעזור לנו בתחום הרפואה המונעת. אם כן, הגיע הזמן שהרופאים המתמחים יבינו שבניגוד לעבודה בהיי-טק, למשל, הם בחרו לעבוד במקצוע שעוסק בהצלת חיים, וזאת מבלי שהדבר נכפה עליהם (ולא, אמא פולניה זה לא תירוץ).
ועוד הערה קטנה בעניין רפיסות רשויות החוק מול הרופאים – אנחנו עוד לא זוכרים ששמענו על רופאים שחסמו כביש והואשמו בעבירה על סעיף 332(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 - "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה", מעשה שהעונש המרבי בגינו הוא עד 20 שנות מאסר. לעומת זאת, אנחנו זוכרים היטב את 40 חודשי המאסר בפועל שנגזרו על האחים מרדכי ואליצור לווינשטיין, שניסו (ולא הצליחו) לחסום את נתיבי איילון כמחאה נגד תוכנית ההתנתקות.
מוזר, חשבנו שהמשטרה ובתי המשפט צריכים להתייחס באותה צורה למפרי חוק שזוכים לחיבוק תקשורתי - הרופאים או אנשי מחאת הדיור, למשל - כמו לחרדים או "כתומים", שאותם התקשורת מחבקת באופן קצת פחות הדוק.
לפנייה לכתב/ת 
