שתף קטע נבחר

 
צילום: אבי מועלם

חיים של 24/7: איך נראית קריירה של מתמחה?

תקופת הלימודים הממושכת, הסטאז' וההתמחות הארוכה: הקריירה של המתמחים, שעומדים במוקד הסערה, כוללת שנים רבות של נשיאת הנטל. מתי נגמר יום העבודה שלהם?

שביתת הרופאים שהסתיימה רק לאחרונה הפנתה זרקור לעבודת המתמחים ולחשיבותם בתוך מערכת הרפואה הציבורית בישראל. התפטרותם, שהוגדרה היום (א') כבלתי חוקית על ידי בית הדין לעבודה, החזירה אותם בסופו של דבר לבתי החולים, אך הם הבטיחו להגיש שוב את מכתבי ההתפטרות. 

 

פעילותם במהלך השביתה חשפה אותם לעיני הציבור, שעד כה לא הצליח להבדיל בין קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את עובדי בתי החולים. מי הם אותם רופאים מתמחים? מה ההבדל בינם לבין רופאים מומחים וסטאז'רים? קווים לדמותה של קבוצת הלחץ הגדולה בשביתת הרופאים.

 

מאבק המתמחים, כותרות אחרונות ב-ynet:

 

עוד בערוץ החדשות :

 

הפגנת מתמחים בתל אביב. הכשרה תמידית (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
הפגנת מתמחים בתל אביב. הכשרה תמידית(צילום: ירון ברנר)

 

הכל מתחיל בקבלה ללימודי רפואה, באחת מארבע הפקולטות הקיימות בארץ (החמישית צפויה להיפתח השנה בצפת). לכל פקולטה קריטריוני קבלה שונים, אך מרביתם משקללים את ציון הפסיכומטרי והבגרויות (או תואר ראשון במקום בגרויות) ומוסיפות לתמהיל יום מיונים מורכב, המנסה לבדל את המועמדים הרבים.

 

לימודי הרפואה נמשכים שש שנים וחצי, מתוכן שלוש שנים שאינן קליניות ועוסקות במבואות (כימיה, ביולוגיה, גנטיקה ועוד) וקורסי בסיס ועיון. החל מהשנה הרביעית ועד סוף הלימודים, הלמידה מתנהלת בשטח, קרי בבתי החולים.

 

חלק מתפקידם של רופאים מומחים ומתמחים הוא הכשרת הסטודנטים לרפואה. לימודים אלה מורכבים מביקורי רופאים במחלקה, סמינרים וכן אימון בקבלת חולים, משלב ההיסטוריה הרפואית ועד הבדיקה הגופנית. הסטודנטים אינם קובעים כמובן את מהלך הטיפול, אך חלק זה חיוני להכשרתם ולהפיכתם לרופאים של ממש.

 

מחאת מתמחים במהלך השביתה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
מחאת מתמחים במהלך השביתה(צילום: ירון ברנר)
 

בתקופת הלימודים עוברים הסטודנטים בחינות ומבדקים רבים עד לבחינות הגמר, המתקיימות בסוף השנה החמישית והשישית. השנה השביעית (או "השביעית וחצי") של ההכשרה מציינת את שלב הסטאז', בלעדיו סטודנט אינו יכול לקבל רישיון לעסוק ברפואה. 

 

כ-400 סטודנטים המרכיבים את המחזור השנתי משובצים באמצעות הגרלה ל-20 בתי החולים הממשלתיים לשנת הסטאז'. משמעות ההגרלה: סטודנט שגר בבאר שבע יכול למצוא עצמו משובץ לבתי החולים בצפת או בטבריה.

 

בשנה זו, הסטאז'ר הוא "רופא צוער", מתלמד בעל היתר זמני מהמדינה לעסוק ברפואה, אך רק בהשגחה. הוא נמצא באחריות משרד הבריאות, שגם משלם את משכורתו הצנועה. שנה זו היא פרקטית, ובה נודד הסטאז'ר בין המחלקות השונות, וצובר ניסיון מעשי. הוא אינו רשאי לחתום על תעודות או מסמכים, אך בשל העומס רב, בבתי חולים רבים הוא מוגדר כמתמחה-זוטר.

 

התפטרות מתמחים בבית החולים רמב"ם (צילום: מורן מעיין) (צילום: מורן מעיין)
התפטרות מתמחים בבית החולים רמב"ם(צילום: מורן מעיין)

 

לאחר סיום תקופת הסטאז', הכוללת גם הגשת עבודת גמר נרחבת לפקולטה, מקבל הרופא את רישיונו. עד שלב ההתמחות, הוא נחשב ל"רופא כללי", ללא תחום התמחות ספציפי. ברוב המקרים, יוצר הסטאז'ר במהלך שנת הסטאז' קשר עם המחלקה בה הוא מעוניין להתמחות ועובר סדרת ראיונות עם בכיריה.

 

עם הקבלה למחלקה, הרופא הופך ל"מתמחה", ולנושא הנטל העיקרי בה, לרבות בדיקת חולים, כתיבת מכתבי קבלה ושחרור, ביקורים במחלקה, והפניה לבדיקות. במחלקות הכירורגיות, המתמחה נכנס לניתוחים יחד עם רופא מומחה אחד או יותר, ומסייע להם במהלך הניתוח, בדרך לצבירת הניסיון והמיומנות ההכרחיים.

 

המתמחה נמצא במחלקה מדי יום, משעות הבוקר המוקדמות ועד ארבע אחר הצהריים, ומתחלק עם שאר המתמחים במחלקה בתורנויות. כך, ככל שיש במחלקה יותר מתמחים, כל מתמחה משובץ לפחות תורנויות בחודש. התורנות היא אותה משמרת מפורסמת אשר מתחילה ב-7:30 בבוקר ונמשכת עד הבוקר למחרת. משעות אחר הצהריים, המתמחה הוא לרוב הרופא היחידי שנשאר במחלקה, בתגבור מומחה שהוא כונן מהבית, המסייע טלפונית ומגיע כשצריך. בבוקר למחרת, לאחר העברת המחלקה לצוות הנכנס, המתמחה משוחרר לביתו, עד הבוקר הבא.

 

מחאת המתמחים. מטלות נוספות בשעות הפנאי (צילום: צפריר אביוב) (צילום: צפריר אביוב)
מחאת המתמחים. מטלות נוספות בשעות הפנאי(צילום: צפריר אביוב)

 

בשלב ההתמחות, האורך בין 4 ל-8 שנים, עובר המתמחה שתי בחינות כדי לקבל את תעודת המומחה ומספר רשמי. הבחינות מתקיימות בחסות "המועצה המדעית", גוף בתוך ההסתדרות הרפואית, שאמון גם על הליך ההכשרה של הרופאים. עם מעבר הבחינות וסיום ההתמחות, מקבל הרופא את ההכשר כרופא מומחה.

 

כעת, ניתן להישאר במחלקה בה בוצעה ההתמחות, אופציה התלויה מאוד במחלקה ובמספר תקני המומחים בה. הרוב יעברו לעבוד מחוץ לבתי החולים ובקופות השונות, ומיעוטם בלבד יוכלו לעבוד כבר בשלב זה באופן פרטי - במשרד שאינו קשור לקופות, כתלות בביקוש הספציפי. מומחים שונים פונים להתמחות-על ("תת התמחות", כפי שכונתה בעבר), כלומר תקופה נוספת של הכשרה והעמקה בתחום צר יותר: למשל, פנימאים שפונים לאנדוקרינולוגיה (רפואת הורמונים) או רופאי ילדים שפונים לנאונטולוגיה (רפואת פגים). שלב זה בהכשרה אורך כשנתיים נוספות.

 

למרות השלבים הטכניים, התחומים בזמן, הליך ההכשרה וההתמקצעות של רופאים למעשה לא מסתיים לעולם. הרפואה היא מקצוע דינאמי, המשתנה באופן תמידי. מחקרים חדשים מתפרסמים מדי יום, וכמוהם מופיעות תרופות

וטכנולוגיות המשנות את התפיסות הרווחות. בהתאם לכך, ובכפוף לדגש הניתן על הוראה ולימוד, יתבקשו לעיתים המתמחים להציג לעמיתיהם מאמר חדש, אותו ילמדו בזמנם הפנוי, מחוץ לשעות העבודה.

 

המספרים המסכמים את שנות ההכשרה - 6.5 שנות לימוד, שנת סטאז', 4-8 שנות התמחות ושנתיים-שלוש להתמחות על - הם רק חלק קטן מסיפור המאבק. יחידת הזמן הנמדדת על ידי רוב האזרחים כיממה, 24 שעות מוגדרות, רחוקה מאוד מהמציאות היומיומית של המתמחים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתמחים באיכילוב
צילום: בן קלמר
עיצומי המתמחים בשיבא
צילום: עופר עמרם
מתמחים מחוץ לבית החולים מאיר
צילום: עידו ארז
מומלצים