שני יצהרי: "טוב שאסף אטדגי נעלם לי"
שני יצהרי נזכרת בקשר עם המנהל אסף אטדגי ולא מצטערת שלא יצא ממנו כלום: "כשאני רואה את מרגול אני אומרת תודה לאל". וגם: מי צריך לזכות ב"חי בלה לה לנד"? ומבין שלל הזמרים שמנסים לפרוץ עכשיו, אחרי מי כדאי לעקוב?
רק לפני כשנה היתה שני יצהרי ההבטחה הכי גדולה במוזיקה הים תיכונית. סכסוך עם מנהליה קבר למעשה את הקריירה שלה, והיא נאלצה לנדוד מבמות האירועים למשרדי עורכי הדין. מה שלא ידוע הוא שמי שהיה אמור לנהל אותה עם סיום העבודה שלה עם מנהליה הקודמים היה לא אחר מאשר אסף אטדגי, אמרגנם של מרגול ועומר אדם וגיבור פרשת "מרגול גייט".
"אחרי שנפרדתי מהמנהלים שלי פניתי לאסף אטדגי כי ראיתי איזו עבודה מדהימה הוא עושה עם עומר אדם וזה מצא חן בעיני", מספרת יצהרי על ההיכרות האישית שלה עם האמרגן המפורסם, "האמנתי שהוא איש עבודה ורציתי אדם כזה שינהל אותי. עבדנו ביחד במשך חודש כשהוא מבטיח הבטחות מפה ועד הודעה חדשה, אבל פתאום הוא נעלם לי".
אילו הבטחות הוא הבטיח?
"הוא הבטיח שתוך שנה אני אהיה בקיסריה, שיהיו לי להיטי ענק, אבל בסוף התברר שההבטחות היו כמו של כל מנהל טיפוסי בתעשייה. במשך חודש אספנו חומרים, הקלטתי שירים, עשינו חזרות לשירים אבל יום אחד הוא פשוט נעלם לי. לא ענה לטלפונים שלי ושל ההורים שלי, התעלם מהודעות ששלחתי לו בפייסבוק, פשוט מחק אותי מהחיים שלו".
היה לכם חוזה חתום?
"לא, והוא באמת לא חייב לי כלום, אבל יש מינימום של כבוד וגם אם דברים משום מה לא מסתדרים, אז לא צריכים להיעלם בצורה כזאת. כנראה הייתי תמימה מדי".
כשאת רואה את הכותרות עליו בעיתונות, מה את חושבת?
"כשאני רואה את מרגול אני בעיקר אומרת תודה לאל שלא גם אני הייתי שם. אני מאוד מבינה את מרגול כי הוא כנראה בנאדם כזה. מזל שלא יצא לי בסוף לעבוד איתו אחרת הייתי מוצאת את עצמי בעוד יותר צרות ונכנסת לבור עוד יותר עמוק ממה שאני היום".
אסף אטדגי מסר בתגובה לדברים: "שני יצהרי זמרת מצוינת. ניסינו לעבוד ביחד אבל אחרי חודש הבנו שאין כימיה. כל הקשר בינינו היה שמכרתי יחד עם טל אהרון את ההופעות שלה ובזה זה נגמר. אני מאחל לה המון הצלחה בהמשך הדרך".
ג'סטין טימברלק, תתכונן
מחר (ג') יתקיים הגמר הגדול של "חי בלה לה לנד", סדרת הטלוויזיה הכי מצליחה הקיץ. השאלה המסקרנת כעת היא מי יזכה בחוזה לסינגל בחברת "גפן רקורדס" האמריקנית?
דבר מעניין קרה תוך כדי הסדרה. בעוד שבתחילה היא נראתה כמו עוד אב טיפוס של סדרת ריאליטי שבה המתמודדים אמורים לשלוף ציפורניים, לחמם את האגואים הענקיים ולריב על הסולואים, הם לא שיחקו לידי ההפקה, כמו שהצהיר כאן אביהו שבת בראיון לרגל השקת הסדרה שבו הודה כי ההפקה ניסתה לסכסך ביניהם, והיא הפכה לסדרה על חברות ענקית, מוזיקה טובה ובעיקר – הוכחה כי גם כשלא מתכוונים, אפשר לעשות ריאליטי אחר.
לא פשוט להיות בנעליו של רון פייר, האיש שעל פיו ישק דבר. התשובה לשאלה המתבקשת היא לכאורה ג'ולייטה. היא הפגינה אישיות כובשת, קול לא רע בכלל ועל פניו, היא יחד עם אלון דה לוקו המתחרים הבלעדיים על תואר הזכייה.
אבל השאלה המתבקשת היא מה הערך המוסף של השנים? בלונדיניות חתיכות יש בשפע מעבר לאוקיינוס, כאלה אפילו עם קול פי מיליון יותר יפה כמו כריסטינה אגילרה, אז מה היא מביאה שאין שם? ודה לוקו? נו באמת, רגטון? ראפ? קשה לי להאמין שהטיפוס מבאר שבע באמת חושב שהוא יכול להתמודד מול כרישים כמו אמינם למשל.
דודו אהרון ואביהו שבת הם גם לא אופציה, כי בשוק אמריקאי צריך את החבילה השלמה, כלומר את הקול של דודו והמראה של שבת. סתם קול מצוין או פנים יפות, זה פשוט לא מספיק בעולם הדורש לשלמות ששום דבר חוץ ממנו פשוט לא עובר סלקציה. אתי לוי גם לא רלוונטית כי הביצועים שלה בתוכנית לא היו טובים.
לכן הזכייה המתבקשת היא דווקא הלא צפויה, אבל זאת שתביא את הקתרזיס המושלם – זהבה בן, כמובן. השופטים אהבו אותה, הקהל בבית התאהב בה והקול שלה פשוט בלתי נתפס (מספיק היה לראות את הביצוע החד פעמי שלה ל"טיפת מזל" כדי להבין). נכון, זה יהיה קשה לתרגם אותה לשוק האמריקני, אבל אם שאב מאמי הפך לאמן מצליח בזכות הדואט עם סטינג, מי אמר שבן לא תוכל לעשות דבר דומה עם ג'סטין טימברלק לדוגמה? לתשומת לבו של רון פייר.
ביכורים חדשים
לא מעט אמנים חדשים מנסים לפרוץ כעת. זוהר עזרא הוא המקורי שביניהם שמביא צליל אחר לגמרי, לא פופ מזרחי, אלא מוזיקה ערבית אותנטית מהסוג שהסבים שלנו היו שומעים לפני כשלושים שנה כמו אום כלת'ום, פאריד אל אתרש, עבדל חלים חאפז, וורדה, פיירוז, סמירה תאופיק ואסמאהן, מה שנותן למוזיקה שלו ערבוב מעניין של צלילים שמקורם במצרים, לבנון ולוב.
כעת הוא מוציא סינגל שלישי מאלבום הבכורה שייצא בקרוב בשם "איך", כשאת התמיכה הוא מקבל מאמנים כמו אהובה עוזרי, קובי אוז ושאנן סטריט ועל הטקסטים חתומים נתן אלתרמן, מאיר אריאל, אהובה עוזרי, אסי דיין, אלונה דניאל ועוד.
בעוד עזרא מביא צליל אחר, הרי שהבת של הזמר הוותיק דורון מירן, מירן (וכן, קוראים לה מירן מירן. את האשמה תפנו אל האבא, לא אליי) מנסה להתכתב עם הז'אנר הפופי בשיר סתמי שכבר שמענו מיליונים כמוהו. בעטיפת האלבום היא אולי עושה הומאז' לבריטני ספירס מהקליפ המפורסם "Hit me baby one more time", אבל שלא תבנה על זה שגם לה תהיה קריירה סוערת כמו של המקור. הקול נחמד אבל לא מצליח לגעת.
נופר בטאט היא עוד זמרת שמוציאה כעת סינגל בכורה בשם "לא אחת כזאת". לבטאט יש סיפור אישי סוחט דמעות. היא עברה תאונת דרכים קשה בגיל שמונה ורק השיר "לחישה בלילה" של אייל גולן החזיר אותה לחיים, ובזכותו לטענתה היא התחילה להגיב לסביבה. כיום, כשהיא בחורה בשלה, היא מנסה להגשים את חלומה הגדול ולהיות זמרת מצליחה, מי יודע, אולי כמו האיש שהיא לטענתה חבה לו את חייה. האמת? היא נראית לא רע, הקול בסדר, השיר גם נחמד, אבל אני מאמין שכבר הבנתם למה אני מתכוון עם הפרגון הפולני הזה שכולל את המילים ה"בסדר", "נחמד" ו"לא רע".
נופר בטאט עם השיר "לא אחת כזאת". סיפור אישי סוחט דמעות
בטאט ומירן, כדי להצליח צריך את החבילה כולה. אתן כרגע פרווה, אבל אם מתעקשים, אפשר לראות פונטנציאל קטן, שעם המון עבודה אולי ייצא ממנו משהו. איך לעשות זאת? בעיקר להביא מוזיקה שונה ולא עוד שיר מעפן.
