מחקר על המסע לפולין: יותר אמידים, יותר חילונים

מי יוצא למסעות לפולין? מחקר חדש של משרד החינוך, שהתפרסם היום (א'), מאשר את הנתונים כי תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי מבוסס יוצאים יותר לפולין במסגרת בתי הספר, מאשר תלמידים שיש להם פחות אמצעים. עוד עולה מהנתונים כי אחוז התלמידים מבתי הספר הממלכתיים היוצאים למסע גבוה יותר מאשר בחינוך הממלכתי דתי. המחקר גם קובע כי המסע לפולין תורם תרומה מכרעת לחיזוק ההזדהות עם העבר היהודי ועם תחושת השייכות לישראל.

מסעות תלמידים לפולין - כתבות אחרונות

• הסבסוד לפולין יגדל: "נוכל לצמצם פערים"
• המבקר: אסור ששיקול כספי ימנע המסע לפולין  
• אלפים במצעד החיים: "חופשיים, בראש מורם"
  

מדובר במחקר ראשון מסוגו, שעורך משרד החינוך. מהממצאים עולה כי 90% מקרב התלמידים אשר השתתפו במסע ציינו כי המסע "החייה" עבורם את הזיכרון היהודי. הם אמרו כי בזכות הסיור בגטאות בפולין הם למדו להבין טוב יותר את חשיבותה של ארץ ישראל עבור העם היהודי. 85% מהתלמידים דיווחו במחקר על תחושה של גאווה לאומית על היותם ישראלים.

עוד בערוץ החדשות :

• "לא מפלצת, לא ביילין". ליברמן בוויקיליקס
• לא פראיירים. צפו בהופעות בכיכר המדינה
  

המסעות לפולין החלו אמנם בשנת 1988, אך זו הפעם הראשונה שמשרד החינוך ערך מחקר עומק, שבחן את השפעות המסע לפולין על התלמידים המשתתפים בו וכן את מידת השגת מטרותיו של מסע זה. המחקר, שכלל אלפי תלמידים, נערך על ידי ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) במשך שנתיים, כאשר ממצאיו התבססו על נתונים משאלונים שהועברו בשנת 2009 בקרב מדגם ארצי של תלמידי כיתות י"א.

איסוף הנתונים נעשה בשתי נקודות זמן, לפני המסע ומייד אחריו. מהממצאים הבולטים עולה כי המסע לפולין משיג את מטרותיו החינוכיות והערכיות של חיזוק הלאומיות, כאשר 80% מהתלמידים דיווחו על חיזוק הגורל היהודי המשותף ו-87% דיווחו על הגברת המשמעות של האנטישמיות הגזענית הרצחנית. עוד עולה מהמחקר, כי בעקבות המסע חלה עליה של 9% בשיעור התלמידים אשר דיווחו על הבנת חשיבות קיומו של צבא הגנה לישראל - 83% לעומת 74%.

באשר לאופי המשתתפים במסע עולה כי התלמידים שיצאו למסע מתאפיינים בשיעור גבוה יותר של בעלי רקע חברתי-כלכלי מבוסס, ממוצע מדד הטיפוח האישי בבית הספר הוא 3.05, לעומת 4.70 של היוצאים למסע. כמו כן מקרב התלמידים שלא יצאו למסע, יותר ממחצית דיווחו כי לא יצאו בשל העלות הכספית הגבוהה. עוד עולה מהנתונים כי יש הבדל של כ-6% בין אחוז התלמידים החילוניים היוצאים למסע לאחוז התלמידים הדתיים.

השלכות אי הנסיעה

עורכי המחקר ציינו בנוסף כי ממצאי המחקר מעלים גם כי תלמידים אשר לא השתתפו במסע ידעו פחות על אודות השואה והביעו פחות עניין בביקור במוזיאונים להנצחת השואה, עדויות ניצולים, ימי עיון, סמינרים ומכוני מחקר להנצחת השואה.

 במשרד החינוך טענו כי הממצאים המרכזיים במחקר מחזקים את השינוי במדיניות אשר מוביל המשרד במהלך השנתיים האחרונות ובעיקרה התוכנית לביטול האפליה הכלכלית ביציאת תלמידים למשלחות בפולין.

על פי התוכנית, אותה יזם שר החינוך גדעון סער, ואשר תיושם החל מינואר 2012, משרד החינוך והשלטון המקומי יעניקו מדי שנה סך של 50 מיליון שקלים למימון המשלחות לפולין שייעשה לפי מודל של תשלום דיפרנציאלי על פי מצב סוציואקונומי. יש לציין כי עד לפני כשנתיים משרד החינוך הקצה בסך הכל מיליון שקלים לטובת הפרוייקט.