אפשר להוריד במשקל בלי לעשות כושר?
את הלחם הוא החליף בפריכיות, את המתוקים הוא החליף בפירות. אז למה, לעזאזל המשקל לא יורד? הד"ר שלנו מבין שהגיע הזמן להתגבר על הבושה ולהיכנס לחדר הכושר - על אף החשש מהמפגש עם היפים והיפות. ויש לו גם עצות
כשהחיים שלך צבעוניים אך הארון כה אפל מרוב מלתחה בצבע שחור - משהו צריך להשתנות. שנים שאני רגיל להימלט מהמראה, ולו כדי להימנע מהמראה התפוח שמסתיר כל עצם בגוף, שמקשה עליי להתכופף לשרוך שרוכים או סתם לעלות כמה מדרגות עד למחלקה. במשך השנים ניסיתי כמעט כל דיאטה אפשרית. תחת הלוע עברו דיאטת אשכוליות, תה סיני, כדורים שורפי שומן ושאר חארטות, שעוזרות למעשה רק לרוקח. היה לי ברור שכדי ששינוי אמיתי יבוא אין מנוס מלהפעיל את השרירים הכבויים, לצד סתימת הפה.
איך הם עשו את זה?
ראם בן ה-17 עבר קיצור קיבה כדי להתגייס לשייטת
איך זה שבחדר הכושר כולם יפים ויפות?
שנים רבות שהתביישתי להראות את גופי הרופס והמג'עג'ע במפתן חדרי כושר.
הייתי משוכנע שכולם ינעצו בי מבטים מלגלגים, שלא אצליח לדחוק אף משקולת ושאתנשף בחוזקה על המסילה - עד שאתמוטט תוך דקה לקול צחוק הסובבים.
שהרי מכון כושר נתפס בעיניי כסיור לילי בספארי. מנופחי חלבונים וסטרואידים מפגינים את מרכולתם בפני העלמות השריריות, לאחר שהסירו בשעווה ואפילציות כל זקיק שערה אפשרי בגופם. ובכלל, איך זה שכולם בחדר הכושר יפים ויפות, ולמה אין שם מישהו שאוכל להזדהות איתו? וכך, ניסיתי להתעלם ממצעד ההורמונים האופף את הג'ים ולהתמקד במטבוליזם האיטי שלי וביכולת הלסתות ללעוס במהרה, בתקווה שזה שורף איזו קלוריה או שתיים.
אבל המשקל המשיך לטפס עד לנקודה שבה ניצת הפיוז. כפי שסיפרתי בשבוע שעבר, היו אלה תמונות ממסיבת יום ההולדת של ynet, בה נתפסתי בעדשתו של צלם המערכת בעודי בולס ללא היכר. הכל נראה שם: הכרס האימתנית, התחת העצום, השוקיים הרחבות והבושה, הבושה בלהיות איש שמן כל כך, שמתעב את עצמו עכשיו עוד יותר.
ההתחלה הייתה אמנם קשה. קצת מוזר היה לי לוותר על לאנץ' קבוע בבורגר קינג, אחרי שתי פיצות מקפיצות לארוחת הבוקר. ואיך אוכל להתאפק מלאפה נוטפת טחינה, עמבה ושביבי צ'יפס, על הררי שווארמה שומנית נימוחה? את התפריט המחריד הזה, שרק קצהו הוזכר כאן, החלפתי במלתחת מזון חדשה. החלטתי שלא להכניס עוד לדירתי הקטנה חטאים, ותחת תפריט דיאטה מסודר גמרתי אומר בלבי להתניע ולהירשם לחדר הכושר.
השרירים קמים לתחייה
כשהצוואר עדיין במראה היצ'קוקי והשוקיים, הנראים עדיין כשני בולי עץ מיערות הכרמל, נחשפות לאוויר העולם תחת מכנס קצר, מצוייד בחולצת טי שחורה במידה XXL שמכסה את הכרס - נרשמתי. בפעם הראשונה שנכנסתי למכון עמדתי בכניסה, מביט סביב ומחכה לראות את העיניים ננעצות בי, במשמניי, בנשימתי המהירה ובפניי האדומות המיוזעות. אך פרט למדריך שבונה לי תוכנית אימונים, לאף אחד לא ממש היה אכפת.אני מודה. התלהבתי. כבר למחרת, כשאני אחרי תורנות מייגעת של 26 שעות בחדר המיון, במקום לישון מצאתי את עצמי בחדר הכושר, מנסה את המכשירים, מתעלף על הטרדמיל באינרציה אדירה ומתרכז בשרירים הרפויים שקמים לתחייה אחרי שנות תרדמה רבות כל כך.
הביקור בחדר הכושר הפך כבר לסוג של רוטינה קבועה. האם אפסיק לקבל הצעות שידוכין מפולניות קשישות במחלקה? האם שלל הבליינדייטים שאני חווה יימשכו ליותר מסתם מיפגש חד-פעמי על כוס קפה? אין לי מושג. מה שכן ברור הוא, שהתמכרתי לאנדורפינים הזורמים בדמי בסיומו של כל אימון כושר יומיומי, מקווה שהם יעלימו את שכבות השומן ויראו איזו עצם או שתיים שמתחבאות להן עמוק עמוק. לא מזמן אף העזתי גם לעטות על גופי גופיה, סתם כדי שאנסה לדמיין את השרירים צומחים על זרועותיי. כי גם אני רוצה להיות כמו כולם.
תודו, אתם הרזים, שאתם לעולם לא תבינו איזו מלחמה יומיומית נדרשת כדי להימנע מכל שוקולד הנוחת בתחנת האחיות. אתם פשוט לא מבינים כמה זה מעצבן לראות אתכם טוחנים ג'אנק ולא מעלים גרם, וכיצד מתישה ספירת הקלוריות היומיומית. אבל אני כבר בשלב ההשלמה. נגזר עליי להמשיך בדרך הייסורים אל עבר המראה החטוב, שהכתיב העולם.
ועכשיו תסלחו לי, צריך לקלף קצת גזר לתורנות. שבוע טוב, וסעו בזהירות.
הטיפים שעשו לי את השבוע:
1. החליפו תוכנית אימונים: כן, זה מאוד נוח להמשיך ולהתאמן על אותם המכשירים, באותה רוטינה לא מפתיעה. אבל החלפת תוכנית אימונים אחת לשלושה חודשים מעוררת שרירים חדשים שלא ידעתם
על קיומם, מוסיפה קורטוב של מוטיבציה לאימונים וגם מסייעת לעיצוב ולירידה במשקל.
2. החליפו מכון כושר: זה גם מאוד נוח לשמור נאמנות לאותו מכון כושר, לאותם מכשירים, לאותם פנים מוכרות. תתפלאו לגלות שמשנה מקום משנה מזל, והחלפה של מכון כושר אחת לכמה שנים עשוייה להשתלם, גם כלכלית ( בזכות מבצעים כאלה ואחרים) וגם גופנית. חדר כושר חדש מזרים אנרגיות דנדשות שממריצות את החשק לשוב ולהתאמן במרץ.
3. קחו מד צעדים: אם התמזל מזלכם לשבת על התחת כל היום, ואינכם נאלצים לטזז בין כמה מחלקות, עשרות חולים ותורנויות של 26 שעות רצופות, קנו מד צעדים. הוא קטן, מתלבש על החגורה או סתם עמוק בכיס. הוא ימדוד כל צעד שלכם מחצות ועד חצות, ידרבן אתכם לקום מהכיסא, לגמוע 12 אלף צעדים ביום לפחות ולשרוף לא מעט קלוריות.
לפנייה לכתב/ת 
