יו"ר מועצת הכבלים והלווין: יס והוט דואופול הרסני
ניצן חן תקף בוועדת הכלכלה את מנכ"לי חברות הכבלים והלווין בעקבות מאמציהם לטרפד את הצעת החוק להרחבת מערך השידורים הדיגיטליים (עידן פלוס) ליותר מ-5 ערוצים. "טובת הצרכן לא עומדת בראש דאגתם כמו החשש לפגיעה בעסקיהם. התערבנו כי מחירי חבילות הערוצים של הוט ויס יקרים כל כך"
יו"ר מועצת הכבלים והלווין ניצן חן תקף היום (א') בחריפות את מנכ"לי חברות הכבלים והלוויין בעקבות מאמציהם לטרפד את הצעת החוק הממשלתית החדשה להסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו הדיגיטליים והרחבתם באפס מחיר במקום דמי המנוי. הוא טען בוועדה הכלכלה שטובת הצרכן לא עומדת בראש דאגתם כמו החשש לפגיעה בעסקיהם.
חן כינה את שתי החברות כ"דואופול הרסני", ואמר כי "העובדה שמחירי חבילות הערוצים של הוט ויס יקרים כל כך היתה הסיבה שהצריכה את התערבות המדינה נגדם. הבאתם את זה על עצמכם כי השתנתם מהמקפצה ודאגתם שהצרכן לא יקבל חבילה צרה במחיר נמוך", הטיח חן בהרצל עוזר (מנכ"ל הוט) ורון איילון (מנכ"ל יס).
חן לא התאפק לאחר שעוזר אמר כי "המדינה כאילו הגיעה למסקנה שאין תחרות בשוק המזון הקמעונאי ולכן היא מקימה רשת סופרמרקטים משלה", ואיילון הוסיף כי "המדינה מקימה בכספי ציבור פלטפורמה שלישית בסביבה תחרותית לא שווה, והתוצאה היא שהמדינה מפלה לרעה את החברות הקיימות ומצרה את צעדיהן".
עוזר הדגיש כי החוק נועד רק לכאורה להקל על הצרכנים במחירי חבילות הבסיס, ונתפס להצעה לשדר בערוצים הדיגיטליים פרסומות כתחליף לדמי המנוי שלא ייגבו מהצרכנים. "כשאנחנו ביקשנו להוזיל את החבילות ומנגד לשדר פרסומות הממשלה סירבה בטענה כי שוק הפרסום לא מספיק גדול. אם השוק גדל לא מגיע לנו קודם לשדר פרסומות?", שאל.
חן השיב: "אני מסכים עם המנכ"לים שבחוק אכן מדובר בהקמת פלטפורמה רב ערוצית שלישית ואני מברך על כך שיקום גוף חדש אשר יתחרה בכם כי רק אתם בהתנהגותכם כלפי הצרכנים הזמנתם אותו". מיטל בשארי מהמועצה לצרכנות תמכה בו ובנימוקיו.
חילופי הדברים הבוטים היו שיאו של דיון סוער כשוועדת הכלכלה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שעברה במליאה בקריאה ראשונה ערב הפגרה. החוק נועד להרחיב את מערך השידורים הדיגיטליים (עידן פלוס) מעבר לחמישה ערוצי הטלוויזיה הציבוריים (1,2,10,33 וערוץ הכנסת 99) אותם ניתן לקלוט כבר היום בעזרת ממיר מיוחד תמורת כ-400 שקל (פחות מדמי מנוי לחודשיים בחברות הכבלים והלווין).
מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מנשה סמירה, הסביר כי הרחבת המערך תאפשר להוסיף שישה-שבעה ערוצי טלוויזיה רגילים, וכן ארבעה-חמישה ערוצי HD ו-24 תחנות רדיו אזוריות. הוא אמנם תומך במהלך אבל התנגד לסעיף בהצעת החוק המאפשר להעביר את הפעלת המערך המורחב מידי הרשות השנייה לידיים פרטיות. "הכי חשוב שהוא יישאר בידיים ציבוריות", אמר סמירה.
יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) ביקש לזרז את אישור החוק במהירות לא מקובלת בפגרות הכנסת. הוא בירך על הצעת הממשלה בהנחה שהיא "תאפשר לציבור נגישות לתוכן רחב, בעלות חד פעמית נמוכה". הוא גם הוטרד מהקרב שניהלו חברות הכבלים והלוויין, ואמר שבמסגרת הדיונים יידרשו איזונים בין הרצון להיטיב עם הציבור לבין הרצון שלא לפגוע יתר על המידה בגורמים אחרים.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי הצעת החוק מתבססת על המלצות צוות שמצא כי הרחבת מערך הערוצים הדיגיטליים תגביר את האטרקטיביות שלו לצרכנים אשר ייהנו מחבילת תוכן מורחבת תמורת תשלום נמוך וחד פעמי, ובכך תעודד את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית.
רב חברי הוועדה לא השתתפו בדיון. מול היו"ר שאמה-הכהן התייצבה ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה). היא טענה כי החוק לא מוגש בעיתוי הנכון אם העלויות המשוערות שלו הן בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים, "בשעה שמאות אלפי אזרחים מפגינים ברחובות למען צדק חברתי בשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה".
נציגי האוצר ומשרד התקשורת טענו שהמימון יבוא מהתמלוגים שמשלמים זכייני הכבלים והלוויין. הרצל עוזר הגיב שהתמלוגים עומדים להתבטל וח"כ שמאלוב-ברקוביץ הזהירה כי במצב זה ספק אם תוכל לתמוך בחוק. היא גם הצטרפה למתנגדי הפרטת המערך החדש. נוכח ההתנגדות נקטעו הדיון וההצבעות.
במטרה להרגיע את הרוחות הוחלט בינתיים לאמץ את הצעת היו"ר שאמה-הכהן לחייב בחוק את שרי התקשורת והאוצר להביא לאישור הוועדה את מינוי הגורם המפעיל עד ל-1 במאי 2012.